כושרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סנונית במעופה

כושרות, אלות הפריון הכנעניות שמופיעות כסנוניות. מכונות בשם "הסנוניות - בנות הלל". היחידות בין האלים הכנענים שמופיעות כקבוצת אלות.

בשירה האוגריתית באגדת אקהת מסופר כי שופט הצדק דנאל הערירי שמתבשר כי יהיה לו ילד, מבצע פולחן מקדים להתעברות של אשתו, שבו הוא מכניס לביתו את אלות הפריון וההריון - הכושרות, הסנוניות - בנות הלל, שוחט למענן פר כמקובל, ומאכילו ומשקן במשך ששה ימים, וביום השביעי הוא שולחן מביתו, ומתחיל לספור את חודשי ההריון. לאחר תשעה חודשים נולד לו בן ששמו אקהת (לוח KTU 1.17).

ואילו בנישואי נכל ואיב עם האל ירח, הן מגיעות כמבשרות על לידת הבן של נכל ואיב - אלת הבוסתנים, ומודיעות "הלוא הנערה תלד בן." (לוח KTU 1.24) עוד מופיעה שם השירה:

אשירה אלוהי הכושרות

בנות הלל הסנוניות

בנות הלל בעלות המגל

ברדתן לערוגות הפרחים

לגני ... הבושם.

– בתרגומו של דוד אמיר. (אלים וגיבורים עמ' 74)

יש הסוברים כי הביטוי "הסנונית הראשונה" כמבשרת תופעה, קשור לאלות הללו, שכאמור מבשרות על ההריון.

בתנ"ך ביטוי זה נמצא באופן יחידאי, במה שיש מפרשים כקשור לזיווג. "אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה, מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת, אַךְ סוֹרְרִים שָׁכְנוּ צְחִיחָה" (תהילים ס"ח ז'). אך מהקשרו של הפסוק, הרי מדובר בפרק שעוסק ביציאת מצרים וסביר יותר לפרשו כפרשנות המקובלת כקשור למעמד של היציאה והאסירים הם למעשה ישראל, שיוצאים באזיקים או בזמן כשר.

אמנם נמצא גם בדברי חז"ל (מסכת סוטה) שפסוק זה עוסק דווקא בענייני הקשר המיני בין זכר לנקבה. מה שמזכיר מאוד את הקשר לאלות הפריון.


אלים במיתולוגיה הכנענית
אלאשרהבעלענתעשתרעשתרתמותיםשפשירח
כושרותנכל ואיבכושר וחסיסרשףשלםשחרחורוןסעראדוניס
גדבעל זבובכמושמולךדגון
בעל