כחליל השיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgכחליל השיטה
200px)מרכז
כחליל השיטה זכר, אחד משני
הפרטים שנצפו בירושלים, 19 בספטמבר 2011.
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פרפראים
משפחה: כחליליים
סוג: Azanus
מין: כחליל השיטה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Azanus ubaldus

כחליל השיטה (שם מדעי: Azanus ubaldus) הוא פרפר-יום המשתייך למשפחת הכחליליים. הוא מין ממוצא אפריקאי אשר חדר לאזורנו דרך השבר הסורי אפריקאי[1]זהו מין טרופי אשר מצוי באזורים יבשים ערבתיים ומדבריים.‏[2] כחליל השיטה הוגדר בשנת 1782 על ידי פרטים שנמצאו בסרי לנקה.‏[3]

כחלילי השיטה הם ממיני הפרפרים הקטנים בעולם. הם בעלי דו-פרצופיות או דו-צורתיות זוויגית. הזכרים כחולים והנקבות חומות אפורות. חלק הכנף התחתון אפור בהיר עם קווים כהים, בחלקן התחתון של הכנפיים האחוריות ישנן נקודות כהות קרובות לגוף הפרפר ושתי נקודות כהות בשפת הכנף החיצונית.

אזור מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרפרים הבוגרים מעופפים סביב ענפי שיטה סלילנית ושיטת הנגב המהווים צמחים פונדיקאים למאכל לזחלי הפרפר אשר ניזונים מכפתורי הפרחים. תפוצתו: דרום טוניס, חופי חצי האי ערב, חצי האי סיני, הודו וסרי לנקה.‏[4] כחליל השיטה תועד לראשונה בישראל באזור תמנע על ידי דובי בנימיני.‏[5]

בישראל הוא מצוי בעיקר בדרום הארץ (נצפה באזור באר שבע באזור נחל סוללים) ,‏[6] בשדה בוקר, באזור המכתשים, בים המלח ובעין גדי. שני פרטים של כחליל השיטה נצפו בשנת 2011 בירושלים.

הפרפרים הבוגרים נראים בערבה החל מחודש פברואר ולאורכה של השנה עד דצמבר ומקימים כמה דורות במהלך השנה. באזור הר הנגב נצפה מטיל ביצים על שיטה אוסטרלית. בתצפיות בכחלילי השיטה באזור הנגב התברר שאוכלוסיות הפרפר אינן שורדות את ירידת הטמפרטורה בחורף.‏[7]

שלבי התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצה לבנה, עגולה, שטוחה ובעלת זיזים. קוטר הביצה 0.5 מ"מ. היא מוטלת יחידה בין ניצני הפרחים של השיטה,‏[8],‏[9][10]

הזחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזחל הבוקע מהביצה צבעו לבן עם ראש שחור והוא שעיר, עם גדילתו משתנה צבעו לירוק ולחום ירוק, השינוי הצבעוני מקנה לו הסוואה טובה על ענפי השיטה. הוא ניזון מכפתורי הפרחים,‏[11],‏[12][13]

הגולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לגלמי מיני כחליליים רבים גם גולם כחליל השיטה הוא מטיפוס גולם החגורה.‏[14]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010, עמ' 180 - 181.
  • דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009, עמ' 216.
  • יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003, עמ' 225.
  • יצחק איזנשטיין, על פרפרים וצמחים בישראל, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 130 -131.
  • בטאון אגודת חובבי הפרפרים - תיאור תצפית על ידי ד"ר צביקה אבני, כרך כז'(2) תשע"א, נובמבר 2010,עמ' 23.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 180
  2. ^ "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 225
  3. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 180
  4. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 180
  5. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 216
  6. ^ "בטאון אגודת חובבי הפרפרים"- תיאור תצפית על ידי ד"ר צביקה אבני, כרך כז'(2) תשע"א, נובמבר 2010,עמ' 23
  7. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 216
  8. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 216
  9. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 181-180
  10. ^ "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 225
  11. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 181-180
  12. ^ "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 225
  13. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 216
  14. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 180