כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
Indian lancers in Haifa 1918.jpg

פרשים הודים במצעד בעיר התחתית לאחר שנכבשה
תאריך התחלה: 21 בספטמבר 1917
תאריך סיום: 23 בספטמבר 1917
משך הסכסוך: 3 ימים
קרב לפני: הקרב בנחל תרצה
קרב אחרי: סיום המערכה
מקום: מפרץ חיפה, הר הכרמל
תוצאה: סיום ההשתלטות העות'מאנית על צפון-מערב ארץ ישראל
הצדדים הלוחמים
כוחות
פרשי Mysore ו-Jodhpur  חיל רגלים, ארטילריה 
אבידות
מעט הרוגים ופצועים  מעט הרוגים ופצועים וכ-1,000 שבויים 

כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה על ידי האימפריה הבריטית הסתיים ב-23 בספטמבר 1918. שבוע לאחר מכן, ב-30 בספטמבר, נכבשה דמשק ובכך הסתיימה המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. בתום כיבוש העיר, הגיעה למעגן הימי במפרץ חיפה, לימים נמל חיפה, אונייה ראשונה שהביאה אספקה לכוחות הלוחמים הבריטיים. מסילת הרכבת החיג'אזית הופעלה מחדש, ובאמצעותה הועבר ציוד ותחמושת לתחנת הרכבת שבצמח, ומשם במשאיות לדמשק. חיפה שימשה נקודת יציאה והיערכות לגייסות הצבא שכבשו כעבור חודש, באוקטובר 1918, את ביירות, בירת לבנון היום‏[1], שהייתה עדיין בשליטת האימפריה העות'מאנית.

הרקע לכיבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הכיבוש הבריטי של ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לא היה לחיפה תפקיד מרכזי. בעיר הוצב כוח ארטילרי חזק, שכלל תותחים מסוגים אחדים. הארטילריה העות'מאנית נועדה למנוע מכוחות חיל הים הבריטי מלנחות במפרץ חיפה. המפרץ היה מקום נוח לנחיתה לעומת מקומות אחרים בחופי הארץ, שכן המעגן הימי במפרץ מוגן מרוחות, הודות למיקומו של הר הכרמל בדרום המפרץ.

נחיתה מוצלחת במפרץ חיפה הייתה עשויה להביא למצב שבו בריטניה תשלוט בצפון ארץ ישראל, שליטה שהייתה מנתקת את מרבית הצבא העות'מאני, שהיה ברובו בדרום הארץ, מעורף האספקה ומהמפקדות, שהיו בצפון הארץ ובסוריה.

הקרב המכריע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה לכיבוש חיפה נוהלה באמצעות חטיבות פרשים הודים[2][3]. אחת החטיבות איגפה את חיפה מצפון, כבשה את שפרעם והגיעה לעכו - כך נחסמה היציאה מחיפה לצפון הארץ.

חטיבות אחרות התקדמו מעמק יזרעאל דרך ג'דה (היום :רמת ישי) לתל חרבג' (היום: ליד כפר חסידים) והגיעו עד בלאד א-שייח' (היום: תל חנן). הכוח הבריטי נבלם על ידי מקלענים עות'מאניים שהוצבו במורדות הצפוניים של הר הכרמל (היום: מעל צומת הצ'ק פוסט). הדרך לעמק זבולון הייתה חסומה בשל הביצות שסביב נחל קישון. די היה בשני פרשים שנבלעו חיים בביצות, ותנועת טור הפרשים נבלמה‏[4]. בסופו של דבר הסתער כוח בריטי על עמדות המקלעים הטורקים במורדות הר הכרמל, כבש אותן והדרך לחיפה נפתחה.

כיבוש חיפה הושלם על ידי יחידת הפרשים האנגלית "שרווד ריינג'רס" בחלקו המזרחי של הכרמל. הפרשים עלו בנחל נשר בתנאי קרקע קשים על רכס ההר, ובהדרכת תושב דרוזי הגיעו לרכס המערבי, הקדמי, של הכרמל. החיילים הרכובים ניטרלו את התותחים האוסטרים שהוצבו על מנת להגן על המעגן של מפרץ חיפה מפני נחיתת הימיה הבריטית (במרכז הכרמל של היום). בתום כיבוש הרכס, ירדה יחידת הפרשים לעיר חיפה וביחד עם שני הכוחות האחרים שהתקדמו מעמק זבולון כבשה את העיר. כיבוש העיר הושלם ביום 23 בספטמבר 1918[5]. בעת כיבושה חיו בה כ-30,000 תושבים. ביום סיום הקרב נערך בדרך יפו מצעד של הפרשים ההודים מחטיבה 15‏[6].

במערכה זו איבדה היחידה את רוב סוסיה - 143 במספר - ונשארה עם 15 סוסים בלבד.

תוצאות הלחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבדות הטורקים הסתכמו בעשרות הרוגים, 1,351 שבויים ו-17 תותחים. לבריטים היו 3 הרוגים‏[7], בהם רב-סרן (מייג'ור) טהאקור דלפט סינג שהוביל את הסתערות גדוד הרמחים של ג'ודפור (the Jodhpur Lancers). על אומץ לבו בקרב זכה סינג במדליית הצלב הצבאי (Military Cross) ובתואר "גיבור חיפה".

במערב חיפה טמונים, בשלושה בתי קברות, 355 מחללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: 305 - בבית הקברות הצבאי, 49 - בבית הקברות ההודי ואחד בבית הקברות היהודי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לבנון הוקמה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה
  2. ^ עופר אדרת, ימאים הודים באו לחיפה לחלוק כבוד לגיבור חיל הפרשים, באתר הארץ
  3. ^ צבא הודו מצדיע ל"גיבור חיפה", במגזין אלקטרוני עירונט - עיריית חיפה, 06.10.2010
  4. ^ פנחס פיק, כיבוש חיפה במלחמת העולם הראשונה, עמ' 77
  5. ^ זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ-ישראל, ערך: חיפה, עמוד 2347
  6. ^ תמיר גורן, כתב עת אתרים 33, 2006
  7. ^ פנחס פיק, עמ' 78