כיוון תנועה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח כיוון תנועה מתייחס לחוקים הקובעים את כיוון נסיעתם של כלי רכב בדרכים. ברוב מדינות העולם, הכוללות כ-66% מאוכלוסיית כדור הארץ, מתנהלת התנועה בצד ימין של הדרך, וביתרתן, בחלקן הגדול מדינות החברות בחבר העמים הבריטי, התנועה היא בצידו השמאלי של הכביש. במונחי קילומטראז', כ-72% מכבישי העולם סלולים לנסיעה בימין הדרך.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בעת העתיקה לא הייתה כל חשיבות לכיוון התנועה. התנועה בדרכים התנהלה לרוב ברגל, כאשר רק לבעלי האמצעים ולשליטים היו כרכרות ועגלות, ולאלה ניתנה זכות קדימה כאשר יתר העוברים בדרך סטו לשולי הדרך.
רק במקומות בהן הייתה תנועה רבה לשני כיווני הדרך (דבר נדיר ביותר בעת העתיקה) הייתה חשיבות לכיוון התנועה.
לפי ממצאים ארכאולוגיים, שהתבססו על עקבותיהן של עגלות מטען, התנועה בדרכים רומאיות התנהלה מצידה השמאלי של הדרך. עדות לכך נמצאה במחצבה בסווינדון, אנגליה: ב-1998 נמצאו עקבות עמוקים של עגלות בימין הדרך שהובילה למחצבה. בהנחה שהעגלות יצאו מהמחצבה כשהן טעונות וכבדות, הסיקו שהתנועה התנהלה בצד שמאל של הדרך.
מאחר שטרום עידן המכונית עיקר התנועה בדרכים התנהלה באמצעות סוסים ועגלות, הרי שמאחר ומרבית הרוכבים מטפסים על גב הסוס מצד שמאל, ניתנה העדפה לתנועה בשמאל הדרך.
ההתייחסות הראשונה המתועדת לכיווני תנועה הייתה ב-1756, בבריטניה, וכוונה לתנועה בגשר לונדון. חוק הדרכים מ-1773 הורה לרוכבי סוסים לנוע בצד השמאלי של הגשר.
בשלהי המאה השמונה עשרה עברו מדינות רבות, ובהן ארצות הברית לתנועה בצידן הימני של הדרכים. קיימות עדויות מ-1806 כי בחלקים מסוימים בארצות הברית נהגו בימין הדרך, ובחלקים אחרים בצד שמאל. ב-1792 בוצע המעבר הראשון מנהיגה בשמאל הדרך לנהיגה בימינה, בכביש המהיר פילדלפיה-לנקסטר, ב-1804 עברה מדינת ניו יורק לנהיגה ימנית, וניו ג'רזי הצטרפה אליה ב-1813.
בקנדה, שנותרה חברה בחבר העמים הבריטי, הושפע כיוון הנהיגה מהשליטה הצרפתית עד 1763. הצרפתים נהגו בימין הדרך באזור קוויבק, והבריטים לא שינו נוהג זה. בשנות העשרים של המאה ה-20 עברו רוב פרובינציות (מחוזות) קנדה לנהיגה בימין, והאחרונה בהן הייתה ניופאונדלנד בשנת 1949.
בריטניה, שבמאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים שלטה במדינות רבות, השפיעה על כיווני התנועה בהן, ועד ימינו רובן המוחלט של מדינות חבר העמים הבריטי מפעילות מערכות כבישים שמאליות. על מדינות אלו נמנות בין היתר הודו, אוסטרליה, דרום אפריקה, בנגלדש, סינגפור ומדינות אחרות.
גם מדינות שאינן חברות בחבר העמים, או שפרשו ממנו, אך היו תחת השפעה בריטית בעבר, משתמשות בשיטה זו, כגון אירלנד ופקיסטן.
בין המדינות הבולטות שהתנועה בהן שמאלית ניתן למנות את יפן, למרות היעדר קשר לבריטניה.
[עריכה] רכבות
במדינות רבות, ובהן ישראל, נוסעות הרכבות בצד שמאל, על אף שהתנועה של כלי הרכב היא בצד ימין.
[עריכה] כיוון תנועה ביהדות
לדברי המשנה [1] "בכל יום כהנים עולים במזרחו של כבש (של מזבח העולה בבית המקדש) ויורדין במערבו", כלומר התנועה על כבש המזבח התנהלה בצד ימין.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מסכת יומא פרק ד' משנה ה'
