כיירון (גוף במערכת השמש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיירון Chiron symbol.svg
מידע כללי
סוג עצם: קנטאור
תאריך גילוי: 18 באוקטובר 1977
מגלה: צ'ארלס ט. קוואל
מאפיינים מסלוליים
אפהליון: 2,826,053,900 ק"מ
(18.891 AU)
פריהליון: 1,273,287,600 ק"מ
(8.5114 AU)
אקסצנטריות: 0.37911
זמן הקפה: 50.76 שנים
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:

7.75 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 6.9311°
מאפיינים פיזיים
ממדים: 233 (אורך), 132 (רוחב) ק"מ
מסה: 1019 ק"ג
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.037–0.040
זמן סיבוב עצמי: 5.918 שעות
אלבדו: 0.075-0.11
בהירות: 15.6
מהירות מילוט: 0.070–0.075 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח:
- מינימום:
- ממוצע:
- מקסימום:


75~

כיירוןיוונית: Χείρων; שם מלא: 2060 כיירון; באנגלית: 2060 Chiron) הוא גוף קטן במערכת השמש. מסלולו נמצא בין שבתאי ואוראנוס. הגוף נתגלה בשנת 1977 על ידי צ'ארלס ט. קוואל, והיה לראשון בסיווג הגופים הקנטאורים. תחילה קוטלג כאסטרואיד, אך בהמשך התגלעו חילוקי דעות האם יש להחשיבו ככוכב שביט. כיום, הוא מקוטלג תחת שני המושגים גם יחד; כינויו ככוכב שביט הוא 95P/כיירון.

המקור לשמו הוא מהקנטאור כיירון במיתולוגיה היוונית. אין לבלבל בינו לבין הירח הגדול יותר של פלוטו, כארון.

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקסצנטריות של מסלולו כיירון היא גבוהה, עם פריהליון הנמצא על מסלולו של שבתאי ואפהליון הנמצא על מסלולו של אורנוס (בתנועתו חוצה כיירון את מסלולו של שבתאי אך לא את זה של אורנוס). גוף זה עורר עניין רב בהיותו הראשון מחוץ לחגורת האסטרואידים שהציג מסלול כה יוצא דופן.

כיירון מוגדר היום כקנטאור, קבוצת גופים שמסלוליהם נמצאים בין כוכבי הלכת החיצוניים. לקנטאורים אין מסלולים יציבים ובגלל שהם מתרחקים ומתקרבים לענקי הגז, הם עשויים להיפלט אל מחוץ למערכת השמש בגלל הכבידה של כוכבי הלכת החיצוניים או להלכד על ידם.

חישובים מתמטיים מראים שבשנת 1664 לפנה"ס כיירון התקרב למרחק של כ-16 מיליון קילומטרים משבתאי, רק 3 מיליון קילומטרים רחוק יותר מפובה, ירחו החיצוני הגדול ביותר, ובטווח הרדיוס של הירחים שהתגלו לאחרונה. כיירון הוא כנראה פליט מחגורת קויפר.

מאפיינים פיזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 התגלה שכיירון עבר התפרצות של בהירות (עלייה ביחידה אחת לערך), התנהגות אופיינית לשביטים ולא לאסטרואידים. תצפיות משנת 1989 גילו שכיירון גם פיתח זנב שביט. כיירון התגלה כשהיה קרוב לאפהליון שלו והזנב התגלה בתצפיות שמצאו את הקנטאור קרוב לפריהליון שלו מה שמסביר את הסיבה לכך שלא נרשמו ראיות לפעילות שביטית מוקדם יותר.

כיירון הוגדר רשמית כאסטרואיד וכוכב שביט (לעתים מפריד רק קו דק בין שתי הקבוצות). כיירון הוא גדול יחסית לכוכב שביט ומכיוון שאורכו הוא 135 ק"מ הוא נחשב יוצא דופן.

מאז גילויו, התגלו כמה קנטאורים נוספים. רובם המכריע סווגו כאסטרואידים אך תצפיות קרובות מחפשות דווקא התנהגות שביטית. נכון למרץ 2006, נרשם מלבדו רק עוד גוף אחד בקבוצה זו כשביט, 60558 אקלוס ששמו השביטי הוא 174P\אקלוס. אסטרואידים נוספים שאינם קנטאורים שקוטלגו כשביטים הם: 4015 וילסון-הרינגטון, 7968 אלסט-פיזארו, ו118401 לינאר.


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל