כיכר צינה דיזנגוף
כיכר צינה דיזנגוף (מוכרת בשם כיכר דיזנגוף), נמצאת בתל אביב ברחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף. הכיכר קרויה על שם צינה דיזנגוף, רעייתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף. הכיכר נחשבה במשך שנים רבות כאחד מסמליה של תל אביב.
הכיכר הייתה חלק מתוכנית גדס, תוכנית מתאר לעיר תל אביב שהכין פטריק גדס, מתכנן ערים סקוטי. עיצוב הכיכר נעשה על ידי האדריכלית ג'ניה אוורבוך, שזכתה בתחרות העיצוב של הכיכר בשנת 1934. התכנון היה על פי קריטריונים של הסגנון הבינלאומי, שהיה הסגנון האדריכלי המרכזי בתל אביב בתקופה זו. עקרונות התכנון כללו: בתים דומים בחזותם, בעלי מרפסות מתעגלות כמו משלימות בתמונת ראי את הכיכר עצמה, למרפסות מעקות וסינרים עליוניים (פתרון לאיוורור וליציאת האוויר החם הלכוד ברום המרפסת).
כל בניין בכיכר נבנה על-פי הסכמה התכנונית של ג'ניה אוורבוך, אך בידי אדריכלים שונים:
- בניין קולנוע אסתר (כיום מלון סינמה), בתכנון האדריכל יהודה מגידוביץ' ב-1939.
- קולנוע חן (כיום רב חן), היה בין האחרונים שנבנו, בתכנון האדריכל אריה שרון ב-1949.
- מלון גזית (כיום מלון סנטר), בתכנון האדריכל חיים משולם ב-1948.
- בית גרינמן, בתכנון האדריכל פנחס ביזנסקי ב-1936.
- בית פלדמן, בתכנון האדריכל אריה לילנפלד ב-1935.
- בניין המשביר לצרכן, בתכנון האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון ב-1957.
- בית מירנברג, בתכנון האדריכלית ג'ניה אוורבוך ב-1936.
- בית מסרי, בתכנון האדריכלית ג'ניה אוורבוך ב-1936.
- בית מעלה, בתכנון האדריכל רפאל מגידוביץ' ב-1937.
- בית כהן-עמיחי, בתכנון האדריכל ברוך יוכנין ב-1935.
- בית יוכנין, בתכנון האדריכל ברוך יוכנין ב-1935.
בתוכנית המקורית תוכנן כי הכיכר תוגבה לכמטר מעל סביבתה, ושמתחתיה יוקמו תחנת מוניות ומגרש חניה, אך בשל העלות הגבוהה ומיעוט כלי הרכב הוחלט לדחות תוכנית זאת לביצוע בעתיד.
הכיכר נחנכה בשנת 1938. מעגל התנועה היה בקוטר של כ-66 מטרים, ובמרכזו נבנתה בריכת נוי ומזרקה, וסביבה רצועות היקפיות של דשא, שבילים, ערוגות פרחים ועצים. הכיכר הפכה מיד לאחר חנוכתה למוקד עירוני מרכזי, וכן נערכו בה אירועים רבים, בהם חגיגות יום העצמאות, ואירועי שבוע הספר. במוצאי שבתות הוארה הכיכר בתאורה ייחודית וצבעונית. סביב הכיכר נבנו בתי קולנוע, פנסיונים, חנויות ובתי קפה.
בשנות השישים והשבעים החלה הכיכר להתיישן, רמת תחזוקתה הידרדרה, ובמקביל החריפו בעיות התנועה באזור הכיכר. ראש העיריה שלמה להט וסגנו דוד שיפמן החליטו לפעול למציאת פתרון הולם, בראייה רחבה של כל מרחב הכיכר כמוקד עירוני חשוב.
בתכנון החדש הוגבהה הכיכר ונבנתה מחדש מעל רחוב דיזנגוף, שעובר ללא פיתולים מתחתיה, ונוצר בה רצף תנועה להולכי רגל ללא חציית כבישים. תכנון פרויקט הכיכר החדשה הופקד בידי אדריכל צבי לישר, והיא נחנכה ב-25 ביולי 1978. במרכז הבריכה, שנבנתה בממדי הבריכה המקורית, נקבעה מזרקה של אלן דוד, שהוחלפה 8 שנים לאחר מכן ב"מים ואש" - פסל קינטי שיצר יעקב אגם. בשני צדי הקטע המוגבה נבנו רחבות במפלס הקרקע. הכיכר המוגבהת כמעט הכפילה את השטח שעומד לרשות הציבור, אך שטחי הגינון והנוי שבה קטנו.
הגבהת הכיכר לוותה בביקורת רבה. יש הטוענים כי היא תרמה לירידת קרנו של רחוב דיזנגוף, אך מנגד יש הטוענים כי ירידה זו נגרמה בשל פתיחת קניון דיזנגוף סנטר בקרבת הכיכר. גורמים שונים חוזרים ומעלים תוכניות לביטול ההגבהה ולהחזרת הכיכר למתכונתה המקורית. כיום סובלת הכיכר מהזנחה ומתחזוקה ירודה.
 (1) קולנוע אסתר. (2) קולנוע חן. |
תוכן עניינים |
[עריכה] פעילות
שירות סיורים אדריכליים בכיכר באמצעות מדריך קולי מוצע על ידי מרכז באוהאוס הסמוך לכיכר. בנוסף, מתקיים פעמיים בשבוע יריד חפצים משומשים בשני הרחבות שבמפלס הקרקע.
[עריכה] התוכנית להנמכת הכיכר
כחלק מחגיגות ה-100 לעיר תל אביב בשנת 2009, חזרו ראש העיר רון חולדאי, כמו גם גורמים נוספים בעירייה על הודעה כי תיבחן האפשרות לשנות את פני הכיכר. אחת האפשרויות שנבחנת היא הריסת הכיכר המוגבהת ושחזור הכיכר המקורית בגובה פני הקרקע, אם כי תוכנית זו תקטין באופן משמעותי את שטח הכיכר ועלולה להשיב את עומסי התנועה. תוכנית זו תכלול את הוצאת מזרקת אגם מהכיכר לאזור אחר בעיר. תוכנית אחרת שמוצעת היא שדרוג הכיכר המוגבהת.
במהלך חודש אוגוסט 2007 אישרה מועצת העיר תל אביב תקציב לצורך בדיקת היתכנות להחזרת הכיכר לגובה פני הקרקע, ושינוי הסדרי התנועה באזור.[1]
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הצעות לטיולים של העבר וההווה של כיכר דיזנגוף וסביבותיה באתר ynet
- כיכר דיזנגוף במעטפת יום ההופעה של בול ישראלי לכבוד 100 שנה לתל אביב
- מיכאל יעקובסון: כיכר דיזנגוף חוזרת לאופנה, על מבנה שעבר שימור בכיכר, Xnet, 26.5.11
- כיכר דיזנגוף, באתר עיריית תל אביב - הארכיון העירוני
- להוריד את הכיכר אל העם מאת: יוסי מטלון
- עינת טורס, ת"א: תולדות הפארסה העירונית ושמה כיכר דיזנגוף, באתר nrg מעריב, 18 ביולי 2011
- מיכאל יעקובסון: הציבור החליט: כיכר דיזנגוף תונמך, 12.12.11, Xnet.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יגאל חי, עתיד כיכר דיזנגוף: רגליים על הקרקע, בלי אגם, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2007
| כיכרות עיקריות בתל אביב-יפו | ||
|---|---|---|
|
