כיכר טיימס 1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיכר טיימס 1
Times Square (4662956690).jpg
כיכר טיימס 1 (2010)
מידע על המבנה
כתובת כיכר טיימס 1, מנהטן, ניו יורק
מדינה ארצות הברית
תאריך התחלה 1903
נחנך 1905
גובה 110.6 מטרים
ארכיטקט סיירוס אידליץ
שימוש משרדים
קואורדינטות 40°45′23″N 73°59′11″W / 40.75639°N 73.98639°W / 40.75639; -73.98639קואורדינטות: 40°45′23″N 73°59′11″W / 40.75639°N 73.98639°W / 40.75639; -73.98639
(למפת ניו יורק רגילה)

כיכר טיימס 1אנגלית: One Times Square), המוכר גם בשמות ברודוויי 1475, בניין ניו יורק טיימס ומגדל טיימס, הוא גורד שחקים הממוקם בצומת רחוב 42 וברודוויי במידטאון מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית.‏[1] הבניין מתנשא לגובה של 110.6 מטרים והוא בעל 25 קומות.‏[2] הוא תוכנן על ידי האדריכל סיירוס אידליץ עבור עיתון הניו יורק טיימס ושימש כמטה המשרדים הראשי שלו בין השנים 1913-1903.‏[3] הבניין נקרא על שם העיתון גם לאחר העתקת משרדיו לרחוב 43 ומהווה נקודת ציון מרכזית בעיר.

בשנת 1928 הותקנו בו לראשונה פסנועי חדשות במפלס הרחוב. בשנת 1995 נרכש על ידי ליהמן ברדרס ויעודו, שניצל את מיקומו המרכזי ושינה את ייעודו של הבניין ללוח מודעות עבור שלטי חוצות פרסומיים. בזכות כך נחשב לאחד מלוחות הפרסום הרווחיים ביותר בעולם אולם, פנים הבניין נשאר ברובו ריק.

מבניין זה מורד מידי שנה, בטקס ראש השנה האזרחית, כדור המסמל את השנה החדשה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר טיימס 1 בבנייה (1903)

בניית כיכר טיימס 1 הסתיימה בשנת 1904 על מנת לשמש כמשכנו החדש של העיתון "ניו יורק טיימס", שעבר באופן רשמי אליו בינואר 1905. אדולף אוקס, הבעלים של העיתון, הצליח לשכנע באותה עת את עיריית ניו יורק לשנות את שמו של האזור מכיכר לונגאייקר (Longacre Square) לכיכר טיימס.‏[4] בכדי לקדם את המשכן החדש, החליט אוקס לקבל את 1 בינואר 1904 במופע זיקוקין די נור מגג הבניין. האירוע משך כ-200,000 איש והוגדר כמוצלח. עקב כך הוחלט לשחזר את המופע בכל שנה. בעקבות איסור של עיריית ניו יורק על חגיגה באמצעות זיקוקים, החליט אוקס, לקראת ה-1 בינואר 1908, לשנות את המסורת להורדת כדור מואר שיסמל את השנה החדשה. הרעיון של הפלת כדור מקורו במנהג ימאים להוריד כדור צבוע זהב על מנת לסמל את מועדי הירח. מאז ועד היום - מעל 100 שנים, נוהגים לחגוג מול בניין זה את השנה האזרחית החדשה.‏[5]

בשנת 1913, כשמונה שנים לאחר סיום בנייתו, עזב הניו יורק טיימס את המבנה ועבר למבנה אחר ברחוב 43, ששירת אותו עד השנת 2007.

ב-6 בנובמבר 1928 הוצב על המבנה שלט אלקטרוני המציג חדשות, בעל 14,800 נורות המונע באמצעות מסוע - אשר הציג לראשונה תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1929, בהן נבחר הרברט הובר וכניעת יפן ב-14 באוגוסט 1945.

במהלך מלחמת העולם השנייה הופסקה הורדת הכדור על מנת לחסוך בחשמל בשל המצב המלחמתי. חגיגת השנה החדשה בשנים אלה כללה דקת דומייה לזכר הנופלים והשמעת הקלטת פעמוני כנסיות.

מבניין ללוח מודעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 נרכש הבניין על ידי חברת "אלייד כימכיל" אשר החליפה את חזית הבניין (שהייתה עד אז עשויה פסיפס של גרניט וטרה קוטה) בחזית בטון אחידה, וזאת על מנת להפוך את חזית הבניין ללוח מודעות. מלבד הקומה ה-16, בה הייתה בעבר מסעדה (שנסגרה בשנות ה-80) לבניין אין חלונות. בשל היעדר מיזוג אוויר, מרבית הבניין ריק.

הבעלים של הבניין, בריין טרנר, העיר: "מי צריך דיירים שיש לך את לוח המודעות הגבוה בעולם?" - נכון לשנת 2000, 26 השלטים שעל הבניין הכניסו לבעליו בין 40,000$ ל-250,000$ לחודש לכל שלט ושלט [1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]