יפו העתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כיכר קדומים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה
מבט מהאוויר על העיר העתיקה
יפו העתיקה כפי שנשקפת מחופי תל אביב
גשר המשאלות וגן הפסגה
חוף תל אביב מגן הפסגה
חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני
הכנסייה הפרנציסקנית סט. פטרוס - צילום מגן הפסגה
שרידי החומה מהתקופה העות'מאנית
מבנה הסראיה הישנה
בית הכלא הישן

מתחם יפו העתיקה הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה. כיום מתייחסים ליפו העתיקה כאל השטח שהיה מוקף בחומות במהלך המאה ה-19. המתחם ממוקם בראש גבעת הכורכר של יפו ובמדרונותיה, והוא נתחם במזרח ברחוב יפת ובדרום ברחוב לואי פסטר, הממוקמים בתוואי החפיר של חומות העיר.

המתחם כולל את בתי המגורים וסמטאות יפו העתיקה במדרונות המערבי והדרומי, את גן המדרון במדרון הצפוני, ואת גן הפסגה וכיכר קדומים בראשו. יש הכוללים גם את נמל יפו ואת טיילת חומות הים במתחם, אולם מכיוון שמתחם יפו העתיקה מנוהל על ידי החברה לפיתוח יפו העתיקה, בעוד שנמל יפו מנוהל על ידי מינהל מקרקעי ישראל ואילו הטיילת מנוהלת על ידי חברת אתרים, אין הם נחשבים פורמלית לחלק מהמתחם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

להיסטוריה של יפו העתיקה עד למאה העשרים, ראו בערך יפו
שטח המתחם היה ברוב התקופות מרכזה של יפו. יפו של ימינו נבנתה מחדש בראשית המאה ה-19, לאחר שניזוקה במלחמות של נפוליאון וגם של איברהים פאשה וכן בתים רבים נחרבו ברעידת אדמה בשנת 1837.

לאחר השיקום היה האזור מיושב בצפיפות, כמו מרבית הערים בארץ במאה ה-19. חומת יפו שנבנתה מחדש בראשית המאה, פורקה החל משנת 1888, כדי לאפשר את הרחבת העיר. בעקבות זאת התפשטה העיר מזרחה, כולל מרכזי השלטון, אך יפו העתיקה נותרה ליבת העיר.

בתקופת המרד הערבי, בשנת 1936 שיבשו חלק מתושבי יפו העתיקה את התנועה לנמל באמצעות ירי וזריקת רימונים. התגובה הבריטית הייתה מבצע עוגן ביוני 1936, שבו פרצו הבריטים צירי תנועה רחבים לנמל תוך הרס כל הבניינים שעמדו בתוואי שעליו נפרצו הצירים. בתים נוספים נהרסו כפעולת ענישה והרתעה. לאחר שנהרסו 237 בנינים במבצע עוגן הפך חלק מיפו העתיקה לשטח פתוח. במבט מהאוויר הייתה לשטח הפתוח צורה של עוגן ומכאן שם המבצע. השטח הפתוח הפריד בין השטח הנוצרי במערב לשטח המוסלמי הגדול יותר במזרח, וחצה את יפו העתיקה לכל אורכה.

בתקופת מלחמת העצמאות נפגעו בתים רבים נוספים, ורוב אוכלוסיית העיר עזבה. כבר במהלך המלחמה התיישבו עולים חדשים בבתים הנטושים והרעועים. האזור הפך במהרה לשכונה שאופיינה בעוני, בתנאי תברואה ירודים ובפשיעה. בגלל השטחים הפתוחים הרבים שהיו באזור, במיוחד בראש גבעת יפו, כונה האזור "השטח הגדול". בשנות החמישים החלו לפנות את אוכלוסיית האזור. בתים שפונו, וכן בתים שהיו נטושים, נהרסו, וכך התרחב עוד יותר השטח הפתוח בלב יפו העתיקה. פרנסי עירית תל אביב הכינו תוכניות לבניית שיכונים מודרניים בשטח הפתוח.

בתחילת שנות השישים, בעקבות גל מחאות, הוחלט לשנות את המדיניות לגבי יפו העתיקה. בשנת 1960 הוקמה החברה העירונית-ממשלתית לפיתוח יפו העתיקה. התוכניות להריסת יפו העתיקה ולבנייתה מחדש כשכונה מודרנית נגנזו. התוכנית החלופית שנבחרה התבססה על שיקום ושימור האזור תוך הפיכתו לרובע אמנים, ועל פיתוח גנים וכיכרות בשטחים הפתוחים. על תוכנית זו הופקד צוות אדריכלים שעליו נמנו יעקב יער, סעדיה מנדל, יונה פיטלסון ואליעזר פרנקל, ואשר עבדו יחדיו על תוכנית השימור בין השנים 1961 - 1962. בשנת 1965 הושלם פינוי תושבי האזור והחלו עבודות השיקום. במקביל נערכו במתחם חפירות ארכאולוגיות בארבעה אתרים.

רובע האמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבתים שנותרו במתחם לאחר פינוי האוכלוסייה (בעיקר בחלקו הדרומי והמערבי, שהיוו את החלקים הנוצריים של יפו העתיקה) שוקמו, והוקצו לאמנים במסגרת פיתוח רובע האמנים. הסמטאות שופצו, רצפו באריחי אבנים והותאמו לתנאי תברואה מודרניים. כל הסמטאות נקראו בשמות של מזלות מגלגל המזלות, והסמטה המרכזית נקראה נתיב המזלות. כיום המתחם ממלא את ייעודו באופן חלקי. הוא כולל אמנם גלריות רבות וסדנאות ואת תיאטרון הסימטה, אך לא התפתחו במקום חיים עירוניים שוקקים. נוסף לכך הוא כולל גם מספר אתרי דת, בהם מסגד הים וכנסיית פטרוס הקדוש הפרנציסקנית.

גן הפסגה וגן המדרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן הפסגה (המכונה גם "גן אברשה") וגן המדרון תוכננו על ידי אברהם קרוון בראש גבעת יפו ובמדרון הצפוני. הם מופרדים ביניהם על ידי הכביש (רחוב מפרץ שלמה) שמוביל לכיכר קדומים. הגנים משתלבים עם סביבתם, ולכן ניתן להגיע אליהם מכיוונים שונים. בשטחם משולבים שימושים שונים מלבד האלמנטים של הגינון, בהם שטחי חפירות ארכאולוגיות, בתים ששוקמו, יצירות אמנות ותותחים ממלחמות נפוליאון.

בגנים ניטעה צמחייה מגוונת, העמידה לרוחות הים והמלח. בין השאר ניטעו הרדופים, אשלים, אגבות, מלוח קיפח ועצי רותם. בראש הגבעה ניטעו עצי תאנים ותמרים. כן עוצבו מרבדי אהל מצוי, בוגנוויליות וסביונים. כן ניטעו מדשאות רחבות ונבנה אמפיתיאטרון.

בראש הגבעה מוקמה רחבת תצפית, ממנה ניתן לצפון לשלושה כיוונים (למעט לכיוון דרום). במרכז רחבה זו הוצבה היצירה "שער האמונה", פסל בצורת שער של הפסל דניאל כפרי. הפסל המתאר שלושה אירועים תנ"כיים הקשורים במוטיב האמונה ובהבטחת הארץ לשלושת האבות. עיצוב הפסל בדמות שער מסמל את הכניסה לארץ ישראל. שני עמודיו מתנשאים לגובה של 4 מטר כל אחד ומייצגים את ההבטחה לאבות העם, וזהו גם אורכה של הקורה המאוזנת המייצגת את תחילת הגשמתה של ההבטחה. בעמוד הראשון מתוארת עקדת יצחק באופן לא מקובל, ואברהם נראה כורע מעל האיל ומניף את יצחק כלפי מעלה. העמוד האחר מציג את חלום יעקב. על קורה נראה כיבוש יריחו בידי יהושע.

סמוך לרחבת התצפית נבנה גשר המשאלות, עליו הוצבו לוחות המייצגים מזלות שונים וסמוך לו הוצב פסיפס של גלגל המזלות (ורדה גבעולי, אילן גלבר, נבות גיל). מקור שמו של הגשר במסורת כי משאלתו של אדם תתגשם אם בעת שהוא עומד על הגשר ומבקש משאלה, הוא מניח את ידו על סמל המזל שלו.

בחלקו הדרום-מזרחי של הגן ישנו שטח חפירות בו נחשפו שרידים משער הכניסה לעיר מזמנו של רעמסס השני, והוצב שיחזור של השער. גן הפסגה נקרא על שם אברהם שכטרמן, מיוזמי פיתוח יפו העתיקה.

כיכר קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר קדומים היא רחבה המכסה את שטח החפירות המרכזי. החפירה בלב תל יפו התאפשרה לאחר שפונו הריסות הבתים שנהרסו במבצע עוגן. חפירה ראשונה בוצעה בשנים 1948 עד 1950. חפירה נוספת בוצעה באמצע שנות החמישים. בחפירות נחשף שרידים מתקופות שונות, בהם מבנים חשמונאים, חרסים פלישתיים וממצאים מהתקופה המצרית. הממצאים הועברו למוזיאון לעתיקות יפו שפועל בבניין הסראייה הישן בגן הפסגה. רק מעט משטחה של יפו העתיקה נחפר.

בסוף שנות השישים פותח כיכר קדומים מסביב לחפירה המרכזית. בשנת 1993 הוחלט לקרות את החפירה. בשטח החפירה המקורה, מתחת לכיכר, פועל מרכז מבקרים. לאחר קירוי החפירה התקבלה רחבה גדולה, המקשרת בין גן הפסגה במזרח לסמטאות יפו העתיקה במערב. בכיכר קדומים מספר מסעדות ובתי קפה. בתקופת הקיץ מתקיימים במקום אירועי תרבות ("לילות יפו").

באפריל 2011 לאחר שיפוצים, נפתח מרכז המבקרים מחדש ובו ממצאים ארכאולוגים מיפו ושתי מצגות אור קוליות: על פרשת אנדרומדה ועל ההיסטוריה של העיר לאורך אלפי שנים.

בקצה הכיכר נמצא עמוד זיכרון ובו יד זיכרון למחדשי היישוב היהודי של יפו במאה ה-19.

אתרים נוספים במתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית שמעון הבורסקאי: בית המזוהה במסורת הארמנית כביתו של שמעון הבורסקאי, שלפי המסורת הנוצרית את בתו ריפא פטרוס, תלמידו של ישו. בחצר הבית ניצב מגדלור יפו.
  • תיאטרון הסימטה - תיאטרון השוליים הנחשב לוותיק בישראל.
  • החמאם - בית מרחץ גדול ששימש גם כמועדון לילה וכיום משמש כאולם אירועים.
  • בית הסראייה הישן - נבנה כבית חרושת לסבונים, אך רובו הופקע על ידי מושל יפו אבו נבוט בראשית המאה ה-19, ושימש כמרכז הממשל וגם כ"קישלה"-בית הכלא העירוני. לאחר שנבנה בניין הסראייה החדש הורחב בית החרושת לסבונים. החל בשנת 1961 שמש הבניין כ"מוזיאון יפו לעתיקות", אך כיום זה סגור. מאז שנת 1998 משמש חלק מהבניין כמשכנו של התיאטרון הערבי-עברי ביפו.
  • סמטאות המזלות - סמטאות ציוריות המובילות אל נמל יפו, משופעות בגלריות לאמנות, בפסלים ובציורים.
  • "המדרון" - אזור גדול ליד הים שאליו הושלכה פסולת הבניין של גוש דן במשך שנים רבות, כך שנוצרו גבעות של אדמה על שטח שהיה בעבר ים. כיום נבנה שם פארק עירוני גדול.
  • "חוף הריף", בין שכונת "עג'מי" לבין שכונת "שם הגדולים" - החוף של יפו, שם מתרחצים תושבי העיר בקיץ. החוף מקושט בקשתות ובמדשאות ונקרא גם "חוף הקשתות".
  • "המרפסת" - מזח תצפית אל הים ובו לוחות זיכרון לעולים שהגיעו בהעפלה בלתי לגאלית אל חופי יפו.
  • יד זיכרון למחדשי היישוב היהודי של יפו במאה ה-19
  • מאפיית אבולעפיה ברחוב יפת - מאפייה מפורסמת.
  • רחוב המגדלור, לשעבר שארע-אלח'דר, על שם הכנסייה היוונית-אורתודוקסית בעלת המגדל המחודד הנקראת סנט ג'ורג'.
  • סלע אנדרומדה נראה מתצפית גבעת יפו העתיקה בתוך הים, שעל פי המיתולוגיה אנדרומדה היפה נכבלה אליו.
  • גבעת יפו - במרכז העיר העתיקה כחלק מגן הפסקה. מרכז לחפירות ארכאולוגיות של העיר הקדומה.
  • כנסיית פטרוס הקדוש הפרנציסקנית, על-שם פטרוס הקדוש - עומדת בנקודת הקודקוד של יפו. היא נבנתה במתחם הפרנציסקני בעיר בסוף המאה ה-19 על שרידי מבצר צלבני, שהפך לאכסניה. המצודה הצלבנית חרבה בימי הממלוכים והיא עצמה קמה על חורבות כנסייה ביזנטית שנחרבה על ידי השלטון המוסלמי הראשון. רק במאה ה-17 התירו העות'מאנים לפרנציסקנים להתיישב כאן. הכנסייה אינה טיפוסית - היא בזיליקה ללא סיטראות (אגפים משניים).
  • מנזר ניקולאס הקדוש - נבנה במאה ה-16. במנזר זה שוכנו חיילי נפוליאון שחלו בדבר.
  • בית הכנסת לעולי לוב - המכונה גם "בית זונאנה" נרכש על ידי הגביר היהודי, ראש ועד פקידי קושטא יעקב בן דוד זונאנה ב-1740. חיים יוסף דוד אזולאי התארח במלון זה בשנת 1757 אך לאחר מכן הוא חדל מלשמש את היהודים ושימש כאכסניה וכבית חרושת לסבון. ב-1948 החל לשמש כבית כנסת לעולי לוב וב-1995 הפך חלק ממנו למוזיאון אילנה גור.
  • סביל אבו נבוט ב' - סביל שהוקם על ידי אבו נבוט, והוסט אל מקומו הנוכחי כדי לאפשר את הרחבת הכביש. עם הזמן הוא חרב ורק בסיסו של הסביל שרד. הסביל שוחזר בשנים 2011-2012 וכיום הוא פועל שוב.
  • מוזות - בית ספר תיכון לאמנויות.

אתרים סמוכים לעיר העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוץ לתחום העיר העתיקה שהיה בעבר מוקף חומה מספר אתרים חשובים נוספים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כנסיית פטרוס הקדוש מסגד מחמודיה מגדל השעון (יפו) כיכר השעון רחוב יפת כנסיית מר מיכאל כנסיית גאורגיוס הקדוש רחוב רזיאל בית הקברות הפרוטסטנטי ביפו כיכר קדומים גן המדרון נמל יפו סלע אנדרומדה שוק הפשפשים חוף תל אביב הים התיכון תחנת המשטרה ביפו בנק אנגלו-פלשתינה בית הספר טביתא גבעת אנדרומדה קולג' האחים מגדלור יפו בית שמעון הבורסקאי בית הכנסת לעולי לוב מוזיאון אילנה גור תיאטרון הסימטה בית החולים הצרפתי (יפו) בית העולים בית מרכז האמנויות מאפיית אבולעפיה בית הסראייה סביל אבו נבוט ב' מסגד הים מנזר ניקולאס הקדוש מיומנה נא לגעת בית הסראייה הישן (יפו) רחוב יהודה הימית גן הפסגה טיילת יפו בית המכס הצפוניOld giaffa map.png
אודות התמונה

(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' האחים (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס הצפוני, (26) נא לגעת


גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר קדומים
תל אביב-יפו

ערכים ראשיים: יפו - היסטוריה - תחבורה - אדריכלות - רחובות ושדרות - רבעים - צפון תל אביב - דרום תל אביב

נושאים מרכזיים נוספים: יפו העתיקה - אחוזת בית - העיר הלבנה - חוף תל אביב - העירייה ומועצת העיר - סמל העיר

קטגוריה ראשית - פורטל תל אביב-יפו