כימיקלים לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כימיקלים לישראל בע"מ
Israel Chemicals Ltd Logo.svg
סוג: חברה ציבורית

(הבורסה לניירות ערך בתל אביב)

שנת הקמה: 1968
משרד ראשי: מגדל המילניום, תל אביב
מייסדים: מדינת ישראל
בעלות: החברה לישראל
אנשי מפתח: ניר גלעד (יו"ר הדירקטוריון),

סטפן בורגס (מנכ"ל)‏[1]

ענפי תעשייה: כימיקלים
מוצרים עיקריים: אשלג, מגנזיום, כימיקלים ודשנים
שווי שוק: 54 מיליארד ש"ח (אפריל 2012)
הכנסות: 27 מיליארד ש"ח (2011)
רווח: 5.8 מיליארד ש"ח (2011)
עובדים: 12,000
www.icl-group.co.il

כימיקלים לישראל (כי"ל) היא חברה בת של החברה לישראל (הנשלטת על ידי משפחת עופר) וחברת האם של חברות המייצרות אשלג ודשנים אחרים, מגנזיום, ברום ותרכובותיו - במסגרת החברות הבנות מפעלי ים המלח, תעשיות ברום, רותם אמפרט נגב ופריקלאס ים המלח, וחברות מחוץ לישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כימיקלים לישראל הוקמה כחברה ממשלתית ב-1968, ואיגדה את מפעלי ים המלח וכימיקלים ופוספטים, ומפעלי חיפה כימיקלים וערד כימיקלים שהיו אז בהקמה‏[2]. משנת 1992 החלה בתהליכי הפרטה עת הונפקה באופן חלקי בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כיום היא חברה ציבורית רב לאומית בשליטת האחים עופר. במבנה הבעלות הנוכחי החברה לישראל מחזיקה כ-50% מהמניות, היתרה מוחזקת על ידי הציבור, גורמים מוסדיים ו-10% נוספים על ידי POTASH Corporation of Saskatchwan הנסחרת בבורסת ניו יורק.

תקבולי המדינה שכיל מעבירה למדינת ישראל עומדים על 1.5 מיליארד שקל , כמסים ישירים, תמלוגים ומס דיווידנד, שהם כ-41% מהרווחים של כיל בישראל. סכומים אלו צפויים לעלות, כתוצאה משינוי מדיניות המס כלפי כיל, ויגיעו עד לתשלום של 56% תקבולים למדינה‏[3].

משרד האוצר לא מקבל את החישוב של כי"ל, ומצביע על 30% בלבד כתקבולים‏[4], וזאת משום ששיעור המס שמשלמת כי"ל על דיבידנדים שהיא מחלקת אינו נכלל בחישוב.

המקור העיקרי לחומרי הגלם בישראל הוא ים המלח (כי"ל מחזיקה בזכיונות לכריית מינרלים באיכות גבוהה מים המלח), ומחצבי פוספטים בנגב, אולם לחברה מתקני כריית אשלג גם באנגליה וספרד ומתקני ייצור מהותיים גם בגרמניה, הולנד, ספרד, אנגליה, ארצות הברית, סין וצרפת. מתקני ייצור משניים נמצאים באוסטריה, בלגיה, טורקיה, ברזיל, ארגנטינה ואוסטרליה. בנוסף מתוכננת הקמת מפעל בהודו.

כושר הייצור של החברה נכון לסוף 2010 הוא כ-6 מיליון טון אשלג, כ-4.5 מיליון טון סלע פוספט וכ-1.9 מיליון דשני פוספט ודשנים מורכבים.

כיל מוצרים תעשייתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיל מוצרים תעשייתיים מייצרת כשליש מאספקת הברום האלמנטרי בעולם. החברה מייצרת מלחים על בסיס כלור ועל בסיס מגנזיום ומספקת מוצרים על בסיס ברום ובהם מעכבי בעירה, מוצרים לטיפול במים, מוצרים לנטירול פליטות כספית מתחנות כוח פחמיות ועוד. מעכבי הבעירה של החברה הם רכיב קבוע במוצרי האלקטרוניקה, הטלפוניה, הרכב, הריהוט והבידוד לשוק הבניה. החברה מייצאת את מוצריה לחברות שונות בעיקר באירופה, אמריקה ואסיה.

ב-2011 עמדו הכנסות מגזר המוצרים התעשייתיים על כ-1.5 מיליארד דולר , המהווים שיעור של כ-20% מסך ההכנסות של כיל לשנה זו.

כיל דשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיל דשנים מפעילה מכרות תת-קרקעיים בספרד ואנגליה, מהן היא מפיקה אשלג וכן מפיקה אשלג מים המלח ופוספטים בנגב. החברה משווקת את האשלג כפי שהוא ובנוסף מעבדת אותו לייצור דשנים לחקלאות.

כיל דשנים מייצרת, במפעליה בישראל, בטורקיה, בגרמניה, בהולנד, ספרד, הודו ובלגיה חומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, פוספט, דשני פוספט, דשנים מורכבים ותוספי מזון המבוססים על פוספט לבעלי חיים. החברה מייצאת לאירופה, ברזיל, ארצות הברית, הודו וסין.

ב-2011 עמדו הכנסות מגזר הדשנים על כ- 4.1 מיליארד דולר המהווים כ-55% מסך המכירות של כיל לשנה זו.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה שנחשפו בשנת 2008, מפעלי קונצרן כימיקלים לישראל-מפעלי ים המלח, רותם אמפרט ומפעל המגנזיום השייכים לכי"ל דשנים- אחראים ליותר ממחצית מהזיהום התעשייתי החלקיקי במדינה (57 אחוזים במצטבר).‏[5]

לחברה תוכנית לכריית פוספטים בשדה בריר הסמוך לערד. התוכנית נתקלה בהתנגדות מצד תושבי האזור והארגונים הירוקים. ביוני 2013 איים המנכ"ל דני חן כי אם תסוכל היוזמה, תפסיק החברה את פעילותה בישראל‏[6].

כיל מוצרי תכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיל מוצרי תכלית עוסקת בפיתוח ושיווק של מוצרים מבוססי פוספט, וכן בפיתוח ושיווק של מוצרים מבוססי אלומינה לשימושי מזון, תרופות ועוד. הייצור של כיל מוצרי תכלית נעשה באתרי ייצור באירופה – בייחוד בגרמניה, וכן בארצות הברית, בברזיל, בישראל, בסין ובמדינות נוספות.

ב-2011 היו הכנסות מגזר מוצרי התכלית כ- 1.5 מיליארד דולר, המהווים שיעור של כ-20% מסך הכנסות כיל לשנה זו.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2012 פרסם לראשונה המשרד להגנת הסביבה דירוג סביבתי של חברות התעשייה הנסחרות בבורסה וכי"ל הייתה במקום השמיני. על פי הדרוג שפורסם ביוני 2013, נמצאת כיל במקום ה-18‏[7]. על אף זאת, נמצאת כיל במקום השני בתוצאות המדד החיובי, המציג חברות הנוקטות צעדים לצמצום הפגיעה בסביבה.

על פי המשרד להגנת הסביבה, הסתירה בהופעתה של כיל בשני המדדים המנוגדים מנומקת בכך שכיל אמנם מתייחסת ברצינות ומשקיעה רבות בשמירה על הסביבה, יותר ממה שהחוק מחייבה, אולם גודלה וריבוי מפעליה מוביל גם להשפעה גדולה יותר על הסביבה , על כן היא מדורגת ברמת סיכון סביבתי גבוה יחסית.‏[8]

בשנים האחרונות החלה כיל בתהליך להפעלת מתקני ייצור אנרגיה בגז טבעי במקום במזוט. ב-2010 עברה תחנת הכוח במפעלי ים המלח לפעול בגז. טרם התחלת השימוש בגז טבעי נעשה שימוש בכ-250,00 טון מזוט בשנה. היעד הסופי הוא שימוש בכ-80,000 טון מזוט בשנה בלבד. המעבר לשימוש בגז טבעי מאפשר חיסכון בפליטת גזי החממה בהשוואה לשימוש במזוט וסולר.

משנת 2008 הופחתה כמות השפכים של כיל ב-18%. כמו כן, כחלק מתהליכי התייעלות שונים בחברה, ישנה הפחתה משנת 2008 של 75% בפליטות תחמוצות חנקן, הפחתה של 26% בפליטות חלקיקים וכן הפחתה של 38% בפליטות תחמוצות גופרית.‏[9]

ב-2011 הכריזה כיל שתשקיע במהלך חמש השנים הקרובות כ-2 מיליארד שקל בשורה של מיזמים סביבתיים.‏[10]

החברה היא בין החברות המזהמות ביותר בישראל, ואף קיבלה "כרטיס אדום"‏[11] של חברה מזהמת במיוחד מאת המשרד לאיכות הסביבה (חודש יולי 2013).

כיל והנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

כי"ל מעסיקה באופן ישיר כ-5,000 עובדים במפעליה, והיא נחשבת למעסיק הגדול ביותר בנגב. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה העברית, אחראית כי"ל ליצירת כ-20% מכלל התמ"ג באזור הנגב.‏[12]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשמעה ביקורת רבה לגבי החברה, שבה נטען שהחברה משלמת תמלוגים נמוכים יחסית עבור משאבי ים המלח, שצריכים להיות שייכים לכל אזרחי המדינה. בנוסף, פעילות החברה בים המלח גורמת לנזק סביבתי, שנטען שהוא חסר תקדים ובלתי הפיך.‏[13]. על אף זאת, על פי הסכם קציר המלח, הוחלט שתמלוגי המדינה ממפעלי ים המלח יעלו בשיעור של 10%.‏[14] כמו כן, על פי דו"ח אחריות תאגידית של כיל לשנת 2010, הופחתו ההשפעות השליליות של מפעלי כיל על הסביבה בעשרות אחוזים, בנוסף להשקעות רבות של החברה באיכות הסביבה.‏[9]

בחודש יולי 2013, קיבלה החברה דירוג של אחת המזהמות ביותר בישראל, ואף קיבלה "כרטיס אדום" על כך. החברה עושה כל מאמץ כדי להציג את פעילותה כאילו היא משתלבת עם איכות הסביבה, ובהתאם מימנה את הקמת ביה"ס לאיכות הסביבה במסגרת המרכז הבינתחומי. חלק ניכר מן הביקורת על מהלך הקמת ביה"ס במימון של 3 מהחברות המזהמות ביותר בישראל, נסב סביב המושג Greenwash.

בחודש יוני 2004 שודר בתוכנית "עובדה" סרט התעודה "זהב לבן עבודה שחורה", ובו עלו טענות רבות נגד מפעלי ים המלח על העסקת עובדי קבלן בתנאי העסקה לא ראויים, בעקבות זאת הוקמה ועדת בדיקה פנימית בראשות אלי גולדשמידט שכל המלצותיה להעסקת עובדי קבלן התקבלו על ידי הנהלת "כימיקלים לישראל".

תרומה לקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 גיבש דירקטוריון כיל מדיניות אסטרטגית בדבר מעורבות והשקעה בחברה ובקהילה, ובהתאם לה מאושר תקציב התרומה השנתי לקהילה. חלק מהפרויקטים המרכזיים של כיל הינם פרויקט של עשרות מועדוניות לילדים, קשישים ומוגבלים בערי הנגב השונות, תרומה לארגון וריאטי, תרומה לבית חולים סורוקה, תרומה לאגודת אלו"ט, תרומה לאגודות סיוע, תמיכה בחינוך, תרומת חבילות מזון, אימוץ יחידות צבאיות ופעילות למען המגזר הנשי. סך התרומות הכספיות של כיל בשנת 2010 הסתכם בכ-20 מיליון ₪.‏[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המנכ"ל הנכנס // , סטפן בורגס - המנכ"ל הזר הראשון בתולדות כיל, באתר TheMarker‏, 19 באוגוסט 2012
  2. ^ מפעלי ים המלח וכימיקלים ופוספטים, מעריב, 10 ביולי 1968
  3. ^ כיל העבירה למדינה תמלוגי אשלג ל-2012 ב-400 מיליון ש', אתר גלובס, 6 במאי 2013
  4. ^ משרד האנרגיה לוועדת ששינסקי: לשקול הגדלת תמלוגי פוספטים - חדשות - דה מרקר TheMarker
  5. ^ עמיר בן-דוד, 7 ימים, המפעלים המזהמים ביותר בישראל, באתר ynet‏, 8 בפברואר 2008
  6. ^ אילנה קוריאל, כי"ל דשנים: בלי שדה בריר נפסיק פעילותנו בארץ, באתר ynet‏, 15 ביוני 2013
  7. ^ http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3604093,00.html, קיבלו כרטיס אדום: תכירו את החברות הציבוריות המזהמות ביותר במשק, אתר כלכליסט, 3 ביוני 2013
  8. ^ אורה קורן, המשרד להגנת הסביבה: גרנית הכרמל, כיל ודלק - המזהמות ביותר, באתר TheMarker‏, 28 בפברואר 2012
  9. ^ 9.0 9.1 דו"ח אחריות תאגידית לשנת 2010 | ICL
  10. ^ המהפכה הירוקה של כיל: תשקיע 2 מיליארד שקל בסביבה, באתר גלובס
  11. ^ http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3604093,00.html
  12. ^ טל ליטמן, מחקר: תרומת כיל לכלכלה בדרום הארץ גדולה מזו של אינטל, באתר כלכליסט, 24 במאי 2011
  13. ^ חזי שטרנליכט ודן לביא, השר להגנת הסביבה ארדן וארגונים סביבתיים מתנגדים להסכם שאליו הגיע שר האוצר שטייניץ עם חברת כיל, ישראל היום, 1 בינואר 2012.
  14. ^ הושגה הסכמה בין כיל לאוצר: תשלם כ-3 מיליארד שקל במסגרת שיקום ים המלח; גובה התמלוגים יעלה - גלובס
  15. ^ http://www.icl4u.co.il/#תרומהלקהילה


מניות מדד תל אביב 25

אבנר חיפושי נפטאופקו הלת'אלביט מערכותאסםבזקבינלאומיגזית גלובבנק דיסקונטדלקדלק קידוחיםהחברה לישראלטבעישראמקוכימיקלים לישראללאומימגדלמזרחינייססלקוםעזריאליבנק הפועליםפזפרטנרפריגושטראוס