כינוי מקור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כינוי מקור הוא סוג של זכות קניין רוחני, אשר מבוססת בישראל על חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים. חוק זה בא ליישם בארץ אמנה בינלאומית הנקראת "הסדר ליסבון" – הסדר ספציפי שנועד לתת למדינות החתומות באמנה הגנה מוגברת לכינויים גאוגרפיים. כיום חתומות באמנה 20 מדינות: (צרפת, מדינות שהיו בעבר קולוניות צרפתיות – אלג'יר, האיטי, צ'כיה, איטליה, פורטוגל, מקסיקו, קובה).

ההסדר בא להבטיח הגנה לכינויי מקור מפני חיקוי/גזילה, ללא קשר אם השימוש הבלתי מורשה בכינוי כרוך בהטעיה. הסדר זה שונה מהסדרים/אמנות שהיו קודם: אמנת פריז בדבר הקניין התעשייתי (1883) והסדר מדריד בדבר מניעת ציוני מוצא כוזבים/מטעים (1891).

מבחינה עניינית, הסדר ליסבון חל על כינוי מקור אשר מוגדר בחוק – השם הגאוגרפי של ארץ, אזור או מקור, הכלול בשמו של מוצר, ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן בעיקרן פרי אותה סביבה גאוגרפית, טבעה ואנשיה. באמנת פריז לא הייתה התייחסות והגדרה לכינוי מקור וציון המוצא. הסדר מדריד לא הגדיר מהו ציון המוצא ולא מסביר מה הכוונה בכך. הוא קבע כי ציון מדינה או חבל ארץ במדינה הוא מקום המוצא של מוצר מסוים. הסדר מדריד, וההתייחסות בו לציון מוצא, אינו דורש שלמוצר יהיו תכונות מיוחדות ו/או דרישות מיוחדות לאזור המוצא. הוראות הסדר מדריד מצאו ביטוי בפקודת סימני הסחורות, אשר התייחסה לציוני מוצא ולא לכינויי מקור, ולמעט שני חריגים, האיסור לפי פקודה זו מתייחס לגבי ציון מוצא כוזב, מצב שבו הציון עלול להטעות את הציבור בקשר למקור המוצא (החריגים הם ביחס לפרי הדר וביחס ליין).

בכינוי מקור, לא די בקשר הגאוגרפי לאזור מסוים, אלא ישנה דרישה נוספת – האיכויות של המוצר יהיו תוצאה של אותו אזור גאוגרפי – למשל תנאי אקלים, מים, חלב, גפנים, מיומנויות ומסורת של היצרנים באותו אזור. לא משנה מהו גודלו של האזור.

הטכניקה של ההגנה, כפי שנקבעה באמנה, שונה מטכניקות רגילות, ולפיה יש לכל מדינה אפשרות לקבוע לעצמה את ההגנה על האזורים הגאוגרפיים בתחומה, דהיינו, כל מדינה לעצמה וליצרנים שלה, מחליטה על ההגנה. בשעה שמדינה הסדירה את נושא ההגנה הגאוגרפית על הייצור, אזי המדינה (להבדיל מבעל הזכות היכול להשתמש בכינויי המקור) פונה למשרד הבינלאומי אשר נקבע לפי הסדר ליסבון – WIPO – הארגון העולמי לקניין רוחני של האו"ם היושב בז'נבה. הארגון הזה הוא בשליטה צרפתית. ישראל הצטרפה להסדר זה בשנות השישים, בעיקר כדי להגן על אזור מסוים אחד – JAFFA (זהו כינוי המקור היחיד שיש לישראל, מתוך 650 כינויים מוגנים).