כיני ערווה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgכיני ערווה
Pthius pubis - crab louse.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: כינים
תת־סדרה: כינים מוצצות
משפחה: Pthiridae
סוג: Pthirus
מין: P. pubis
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Pthirus pubis
כיני ערווה
שם בלועזית Pediculosis pubis
ICD-10
(אנגלית)
B85.3
ICD-9
(אנגלית)
132.2
DiseasesDB
(אנגלית)
10028
MedlinePlus
(אנגלית)
000841
eMedicine
(אנגלית)
med/1769 
MeSH
(אנגלית)
D010373

כיני ערווה (שם מדעי: Pthirus pubis; מוכרות בשמן העממי מנדבושקס) היא מין חרק טפילי המוכר בשריצתו בשער הערווה. המין יכול להתקיים גם באזורים אחרים שבהם גדל השיער, כגון שיער הראש והריסים. תזונתן היחידה היא דם. כיני הערווה שורצות בבני אדם ובגורילות בלבד.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיני ערווה עוברות מאיש לרעהו באמצעות מגע קרוב בין שני האנשים, בדרך כלל במהלך יחסי מין. הדבקה של ילד בידי הוריו עשויה להתרחש באמצעות מגבות משותפות, ביגוד, מיטות או ארונות. שריצתן של כיני הערווה נפוצה יותר בקרב מבוגרים, לעומת ילדים.

הסרת שיער הערווה, מנהג שהפך נפוץ בשלהי המאה ה-20, מצמצמת את תפוצתן של כיני הערווה.‏[1]

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שריצה של כיני ערווה מאובחנת בדרך כלל על ידי בחינת שיער הערווה ובחיפוש אחר ביצי כינים, כינים צעירות (פגיות) וכינים בוגרות. ניתן להיפטר מהכינים ומהביצים באמצעות מלקטת (פינצטה) או על ידי הסרת השיער הנגוע באמצעות מספריים. ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או מיקרוסקופ השוואתי כדי לזהות במדויק את זן הכינים. אם הכינים נמצאו אצל חבר משפחה אחד, על שאר בני המשפחה להיבדק אף הם, ורק מי שנדבק יקבל טיפול.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בכינים נעשה באמצעות שימוש בתכשירי שמפו ייעודיים, כגון פרמטרין (1%), pyrethrin ולינדן. כדי למנוע הדבקות חוזרת ממצעי מיטה החשודים כנגועים נהוג לנקותם ולאפסנם בשקית אטומה וריקה מאוויר למשך חודשיים, כדי להבטיח שביצים אשר אולי נותרו לא יבקעו.

מידע רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתן של כיני הערווה מוערכת ב-2 עד 10 אחוזים מכלל האוכלוסייה האנושית. אף שבאפשרות הכינים להתיישב בכל גוף האדם, הן מעדיפות להתרבות באזור איברי המין ופי הטבעת. אצל גברים ניתן למצוא כינים וביצים גם בשיער הבטן, בבית השחי, בזקן ושפם, בעוד אצל ילדים ניתן למצוא אותם בדרך כלל בריסים.

שריצתן של כיני ערווה מכונה כינמת הבושת (Pediculosis Pubis). התסמין העיקרי הוא גירוד, בדרך כלל באזור הערווה. הגירוד הוא תוצאה של רגישות יתר לרוק של הכינים, והוא הופך לחזק מספיק כשבועיים מיום ההדבקה. במרבית המקרים, גוון העור באזור הנגוע הופך לכחול-אפור, והוא עשוי להישאר במצב זה למשך מספר ימים.

כיני הערווה מתפשטות בעיקר באמצעות זיעה ומגע גופני או מיני.

זיהום של כיני ערווה בקרב ילדים ובני נוער עשוי לרמוז על התעללות מינית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.