כיפה סיבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כיפה סיבית היא שכבה של רקמת חיבור סיבית על פני הגלימה הפנימית של עורק, אשר עובייה גדול יותר ותכולת התאים בה מועטה יותר מבגלימה. הכיפה הסיבית מכילה מקרופאגים ותאי שריר חלק.

כיפה סיבית של אתרומה, רובד טרשתי בדופנות העורק, מכילה תאי שריר חלק, מקרופאגים ותאי קצף, לימפוציטים וסיבי קולגן ואלסטין. ככל שהכיפה דקה יותר ויציבה פחות, בין השאר כאשר היא מכילה פחות סיבי קולגן, כך גובר הסיכוי לקרע בה ולחשיפה של האתרומה. בעקבות חשיפה של התהליך הדלקתי באתרומה נוצר קריש דם על גבי האתרומה, שעלול לחסום את העורק ולגרום לאירוע איסכמי, דוגמת אוטם שריר הלב.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.