כיצד נכבש המערב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כיצד נכבש המערב
Poster - How the West Was Won.jpg
שם במקור: How the West Was Won
בימוי: ג'ון פורד
הנרי האת'וויי
ג'ורג' מרשל
ריצ'רד ת'ורפ (ללא קרדיט)
הפקה: ברנרד סמית
תסריט: ג'יימס ר. וב
עריכה: הרולד פ. קרס
שחקנים ראשיים: ג'ון ויין
ג'יימס סטיוארט
קרול בייקר
לי ג'יי. קוב
וולטר ברנן
הנרי פונדה
קרל מאלדן
גרגורי פק
ג'ורג' פפארד
רוברט פרסטון
דבי ריינולדס
אלי וולך
לי ואן-קליף
מוזיקה: אלפרד ניומן
חברת הפצה: מטרו גולדווין מאייר וסרטי סינרמה
הקרנת בכורה: 1 בנובמבר 1962 (בריטניה)
20 בפברואר 1963 (ארצות הברית)
משך הקרנה: 162 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: 15,000,000$
פרסים: פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר, עריכה וסאונד
דף הסרט ב-IMDb

כיצד נכבש המערבאנגלית: How the West Was Won) הוא סרט קולנוע משנת 1962, מערבון אפי רחב יריעה, המתאר את היסטוריית ההתיישבות במערב ארצות הברית בין השנים 1839 ל-1889, כסדרת אפיזודות בחיי שלושה דורות של משפחה אחת. הסרט צולם בשיטת סינרמה על ידי אולפני מטרו גולדווין מאייר, בוים על ידי הבמאים ג'ון פורד (הפרק "מלחמת האזרחים"), הנרי האת'וויי (הפרקים: "הנהרות", "המישורים" ו"פורעי החוק"), ג'ורג' מרשל ("המסילה") וריצ'רד ת'ורפ (קטעי המעבר) וכיכבו בו 24 מהכוכבים הגדולים של התקופה, חלקם בתפקידים קטנים, בהם קרול בייקר, וולטר ברנן, הנרי פונדה, קרל מולדן, גרגורי פק, ג'ורג' פפארד, רוברט פרסטון, דבי ריינולדס, ג'יימס סטיוארט, אלי וולך, לי ואן-קליף וג'ון ויין. הקריינות המלווה את הסרט היא בקולו של ספנסר טרייסי.

הסרט זכה בפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר ובפרסי העריכה והסאונד והיה מועמד בחמש קטגוריות נוספות, בהן פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. בשנת 1997 נכלל בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית בספריית הקונגרס. לסרט 100% ביקורות חיוביות באתר Rotten Tomatoes. פסקול הסרט, שחיבר אלפרד ניומן, ניצב במקום ה-25 ברשימת 25 הפסקולים הגדולים של כל הזמנים של מכון הסרטים האמריקאי[1]. השיר "בית באחו" (מילים של סמי קהאן ללחן Greensleeves), מופיע בכל פרק בגרסה שונה ומהווה חוט מוזיקלי מקשר בין הפרקים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח בצילום פנורמי של מרחבי המערב ובקריינות מאת ספנסר טרייסי. אנו למדים כי לפני 1840 הלבנים היחידים ששוטטו במרחבים היו ציידי פרוות בונים שכונו "אנשי ההרים" ושחיו בשלום עם האינדיאנים. מה שהוביל לפריצת הדרך מערבה ולכיבושו (במסגרת "הייעוד הגלוי", מושג שאינו מוזכר בסרט, אך מלווה אותו לכל אורכו) היה פתיחתה של תעלת אירי שאיפשרה תנועה מניו יורק מערבה למישורי אילינוי.

"הנהרות" (1840)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרפסודה של משפחת פרסקוט נקלעת לאשדות הנהר

העלילה מתמקדת בדמותו של זבולון פרסקוט (בגילומו של קארל מולדן) ומשפחתו המונה שתי בנות, לילית' (דבי ריינולדס) ואיב (קרול בייקר). המשפחה, יחד עם משפחות נוספת של קוויקרים, נודדת מערבה על מנת להקים חווה חקלאית. בשל מחסור כספי בונה זבולון עבור משפחתו רפסודה עמה הם מפליגים לאורך הנהרות הגועשים.

במהלך המסע פוגשת קבוצת המתיישבים, המונה את משפחת פרסקוט, את ליינוס רולינגס (ג'יימס סטיוארט), "איש הרים" בדרכו לפיטסבורג. איב וליינוס מתאהבים, אך נפרדים למחרת. ליינוס מציל את המשפחה מפורעי חוק המנסים לנצל את תמימותם ונפרד מעליהם שנית. בהמשך נסחפת הרפסודה ורוב חברי הקבוצה טובעים. איב ולילית' נותרות לקבור את המתים, עבודה אליה נחלץ ליינוס ששב ומופיע.

הפרק מסתיים עם הבטחתם של ליינוס ואיב להינשא ולהקים חווה במקום בו "אלוהים רצה שנהיה" ועם מבטה של לילית' אל ספינת קיטור שתישא אותה משם אל העיר.

"המישורים" (שנות ה-50 של המאה ה-19)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיירת כרכרות הקרון

הקריינות מספרת על מלחמת ארצות הברית-מקסיקו, על כיבוש קליפורניה ועל ראשית הבהלה לזהב.

עלילת הפרק מתמקדת בלילית' (הקרויה עתה לילי). היא רוקדת ושרה במועדון לילה בסנט לואיס. היא מושכת את תשומת לבו של המהמר קליב ואן ויילן (גרגורי פק) במיוחד לאחר שהוא למד שמחזר זקן שלה שנפטר הוריש לה מכרה זהב בקליפורניה.

לילי מצטרפת אל שיירת כרכרות קרון בדרכה מערבה. כאישה רווקה ובודדת היא נזקקת להגנה אותה מציעים לה הן ואן ויילן והן מוביל השיירה, רוג'ר מורגן (רוברט פרסטון). את המסע היא חולקת עם נוסעת מבוגרת בשם אגתה קלג (תלמה ריטר). לילי אינה נענית לחיזורים אך לאחר שקליב מציל את השיירה בעת פשיטת אינדיאנים, היא נענית לו.

עם הגיעם לקליפורניה הם למדים כי המכרה התדלדל כליל ולא נותר ממנו דבר. לילי חוזרת לשיר ולרקוד בפני פועלי המכרות, שם שב ומנסה מורגן (מוביל השיירה) לשאת אותה לאישה, אך היא מסרבת.

שנים מספר מאוחר יותר נפגשים לילי וקליב על ספינת נהר מפוארת. לילי שרה וקליב עוסק בהימורים. הוא עוזב, לראשונה בחייו, "יד מנצחת" (בפוקר) וניגש אליה על מנת להציע לה להינשא לו ולעבור לסן פרנסיסקו, עיר "הנשרפת כל חמש דקות אך נבנית שוב מחדש גדולה יותר, יפה יותר", עיר בה יכול אדם כמוהו להפוך ליזם מצליח בעסקי התחבורה. לילי נענית לו.

"מלחמת האזרחים" (1861 - 1865)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתערות צבא הצפון במלחמת האזרחים

העלילה שבה לחוותם של איב וליינוס רולינגס באוהיו. ליינוס התגייס לצבא הצפון "עם קריאת החצוצרה הראשונה" ובנו זבולון ("זב", בגילומו של ג'ורג' פפארד) מתגייס אף הוא, תוך שהוא טוען שמעולם לא היה "טיפוס של מתיישב".

זב, המשתתף בקרב שילה, למד כי אביו ליינוס נהרג בקרב, וכמעט ונענה להצעת עריקה שמציע לו לוחם צבא הקונפדרציה (ראס טמבליין). אולם כאשר שני העריקים עדים לשיחה בין הגנרלים יוליסס גרנט (הארי מורגן) וויליאם שרמן (ג'ון ויין), מנסה לוחם הקונפדרציה להתנקש בחייו של גרנט, זב נועץ בו את רובהו המכודן ושב אל לוחמי צבא הצפון.

עם סיום המלחמה שב זב לחווה ומגלה כי אמו איב נפטרה בינתיים. הוא מותיר את החווה לאחיו, שירש את הנטייה לעיסוק בחקלאות, ויוצא להמשך חייו בצבא.

"המסילה" (1868)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית המסילה

הקדמת הקריינות מספרת על התרחבות ההתיישבות מערבה שכללה גם התפתחות באמצעי התקשורת, הדואר של ה"פוני אקספרס", מתיחת קווי הטלגרף והמרוץ להקמת מסילת רכבת חוצת-יבשת על ידי החברות סנטרל פסיפיק שהניחה פסים ממערב למזרח ויוניון פסיפיק שהניחה פסים ממזרח למערב.

אנו מוצאים את זב, עתה קצין בדרגת סגן המגן על מניחי פסי הרכבת של "יוניון פסיפיק" מפני האינדיאנים, שהמסילה עוברת בשטחיהם. מנהל העבודה במקום, מייק קינג (ריצ'רד וידמרק) נחוש להתקדם במהירות המקסימלית ולהפיק רווחים מיידיים מן האדמות, שהוענקו לחברת הרכבות, עלי ידי יישובם של מהגרים אירופאים. כל זאת תוך הפרת הסכמים שנכרתו עם שבטי האינדיאנים המקומיים. זב מנסה לגשר, בסיועו של צייד ביזונים בשם ג'ת'רו סטיוארט (בגילומו של הנרי פונדה, המרמז לדמותו ההיסטורית של באפלו ביל). לאחר שקינג מפר את המילה שנתן זב לצ'יף האינדיאני, לפיו לא יתיישבו באזור מהגרים עוד שנים רבות, משחרר הצ'יף עדר ביזונים ענק המציף את שטחי ההתיישבות, רומס את כל הציוד ודורס נשים וילדים.

זב עוזב וממשיך לאריזונה, שם הוא מבקר בבקתתו של ג'ת'רו, אך אינו מסוגל להתיישב ולפיכך ממשיך כפרש בודד לקליפורניה, על מנת לפגוש את דודתו לילי.

כפי ששמו מרמז, ג'ת'רו (יתרו) אמור להיות חותנו של זב. עלילת משנה המספרת את סיפור אהבתם של זב ובתו של ג'ת'רו, הופ, נערכה החוצה מן הסרט.

"פורעי החוק" (שנות ה-80 של המאה ה-19)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילי, שבעלה קליב (שמת בינתיים) התעשר והתרושש מספר פעמים, מוכרת את אחוזתם המשותפת בסן פרנסיסקו במכירה פומבית. היא מזמינה את זב, רעייתו ג'ולי (קלריון ג'ונס) ומשפחתם לחוותה באריזונה, רכושה היחיד שנותר.

זב, שהוא כעת מרשל, נפגש בתחנת הרכבת של גולד סיטי באויב מר מעברו, פורע החוק צ'רלי גנט (אלי וולך) וכנופייתו. הוא מזהיר את שריף העיירה לו רמזי (לי ג'יי. קוב) מנוכחותו של פורע החוק, אך השריף מציע לזב שלא להתערב בחיי העיירה.

זב מגלה שגנט וכנופייתו מתכוונים לשדוד רכבת ובה מטען זהב, ובמהלך סצנת מרדף מורכבת ברכבת מצליח לחסל את הכנופיה (שאחד מחבריה מגולם על ידי הארי דין סטנטון).

עלילת הסרט מסתיימת עם בואם של זב ומשפחתו והדודה לילי אל החווה באריזונה, לצלילי השיר "בית באחו".

אפילוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מסתיים בצילומי אוויר של לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו של 1960 המציגים אוטוסטרדות ומחלפים ענקיים עמוסי תנועה ואת גשר שער הזהב לצלילי השיר "כיצד נכבש המערב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]