כירופרקטיקה
כירופרקטיקה (Chiropractic מיוונית: "כירו" – ידיים, "פרקטיקה" - ביצוע) היא מקצוע פרא-רפואי, המיועד לטפל בבעיות מכניות של עמוד השדרה ומערכת השריר-שלד, במטרה להשפיע על מערכת העצבים, ולשפר את הבריאות הכללית בעקבות זאת.[1] השיטה מבוססת על ההנחה כי בעיות במפרקי עמוד השדרה עלולות להשפיע על מערכת העצבים, ולגרום למגוון בעיות בריאותיות. בסיס הטיפול סובב סביב העיקרון של פתרון הבעיות המכניות בעמוד השדרה על ידי מניפולציות שדרתיות, מתיחות, התעמלות מתקנת ועוד.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
בשנת 1895 ייסד ד"ר דניאל דייוויד פלמר, את מקצוע הכירופרקטיקה ואת ביה"ס הראשון, באיווה, ארצות הברית.[דרוש מקור] בסיס תפיסתו היה ש-95% מכל בעיות הבריאות יכול להיות מטופל או נמנע באמצעות כוונון של עמוד השדרה. ב-1937 זכתה הכירופרקטיקה להכרה כמקצוע רפואי בארצות הברית. כיום, האבחון של המטפלים הכירופרקטים הנו קונבנציונאלי באמצעות צילומי רנטגן, CT MRI, ובבדיקות הנוירולוגיות והאורתופדיות ובדיקות מעבדה שונות.[דרושה הבהרה].
רק בשנת 1984 טופלו 10.7 מיליון אנשים אצל שלושים אלף כירופרקטים.[דרוש מקור] יותר משלושת רבעים של המדינות דורשות כי חברות הביטוח יכלילו בפוליסה של תאונות דרכים טיפולי כירופרקטיקה.[דרוש מקור] הממשל הפדרלי משלם בביטוח הרפואי עבור מספר שירותי כירופרקטיקה, ורשות מס ההכנסה האמריקנית מכירה בניכוי מס עבור שירותי כירופרקטיקה.[דרוש מקור]
תהליך ההכשרה של הכירופרקט [עריכה]
תהליך הכשרת הכירופרקט אורך שבע שנים.[דרוש מקור]. כמו מקצועות פרא-רפואיים אחרים ההסמכה נחשבת לתקפה רק אם ניתנה מידי מוסד אקדמי מוכר והואשרה ברשויות הבריאות של המדינה הרלוונטית. בתחילת המסלול האקדמי רוכש הסטודנט ידע פרא-קליני בסיסי באנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, ורדיולוגיה[דרוש מקור] של מערכת העצבים ועמוד השדרה, ואחריכן רוכש פרקטיקה טיפולית לבעיות שדרה ספציפיות. בתום תקופת ההכשרה ניתן התואר ד"ר לכירופרקטיקה (.D.C).
בישראל נמצא מקצוע הכירופרקטיקה תחת פיקוח של משרד הבריאות, והנו בגדר מקצוע רפואי שהוסדר בחקיקה,[דרושה הבהרה] לצד קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה[2] קופות החולים מעסיקות כירופרקטים שהוכרו כמוסמכים בתחומם על ידי משרד הבריאות.
נכון לשנת 2013 אף אחת מהאוניברסיטאות בישראל אינה מציעה תכנית לימודים בכירופרקטיקה.
טיפול [עריכה]
הכרת הבעיה [עריכה]
כירופרקטיקה אינה התמחות רפואית, והעוסקים בה, שאינם רופאים, אינם כשירים או מותרים לקבוע אבחנה רפואית. אבחון רפואי של בעיות שדרה נעשה בדרך כלל אצל רופא אורתופד.[3][4] המטפלים הכירופרקטים מטפלים בכפוף לאבחנה הרפואית שנתן הרופא המטפל, בדרך כלל אורתופד, באותן בעיות שדרתיות ספציפיות אשר אפשריות לטיפול כירופרקטי, אחר שרופא ראה לנכון שהן יטופלו כך וממליץ על כן.
הבעיות וטיפולן [עריכה]
ביקורת [עריכה]
השיטה נתונה במחלוקת משמעותית, כאשר חלק מהמחקרים מצביעים על יעילות ובטיחות השיטה, בעוד אחרים מצביעים על סכנות הטיפול ויעילות מוטלת בספק.[5]
מחלוקת נוספת סובבת סביב ההסמכה לעיסוק בכירופרקטיקה, אשר אינה מוסדרת דיה.[6]
קישורים חיצוניים [עריכה]
- האיגוד הבינלאומי לכירופרקטיקה
- מה זו כירופרקטיקה? ynet
- להגדרת המקצוע על פי ארגון הבריאות העולמי-WHO והפדרציה העולמית לכירופרקטיקה-WFC, אתר ארגון הכירופרקטיקה העולמי]
- כתבה באתר דה מרקר הדנה ברפואה האלטרנטיבית, ועוסקת גם בביקורת על מקצוע הכירופרקטיקה
הערות שוליים [עריכה]
- ^ WHO (2005). WHO guidelines on basic training and safety in chiropractic. WHO. ISBN 92-4-159371-7.
- ^ רשימת מקצועות רפואיים, אתר משרד הבריאות. הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות - בחוק הישראלי (כירופרקטיקה בעמוד 484 סעיף 8), אתר הכנסת
- ^ דהיינו רופא מומחה באורתופדיה.
- ^ וייתכן שגם אצל נוירולוג.
- ^ למה הכירופרקטיקה שנויה במחלוקת, באתר Chirobase (אנגלית)
- ^ "כירופרקטיקה: כשאין פיקוח, מספר השרלטנים בעלייה", מאת ראובן וייס, 07.06.05, אתר Ynet.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
