כיתאב-אי אקדס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהאא אוללה
בית עבוד בעכו
כריכת ספרו של משה שרון הכולל את תרגום כיתאב-אי אקדס לעברית

כיתאב-אי אקדס (פרסית كتاب اقدس; ערבית الكتاب الاقدس) הוא ספר הקודש המרכזי של הדת הבהאית. הוא נכתב על ידי מייסד הדת, הבהאא אוללה, אשר העניק לו את שמו - "ספר הקודש". הספר נכתב בערבית, אך בדרך כלל הוא מכונה בשמו הפרסי. כינוייו הנוספים הם "האקדס", "הספר הקדוש ביותר", "ספר החוקים" ו"ספר אקדס".

מקובל שכתיבת הספר הושלמה בבית עבוד בעכו ב-1873‏‏‏[1], אם כי קיימות ראיות לכך שלפחות חלק מהעבודה נעשתה קודם לכן‏‏‏[2]. הבהאא אוללה שלח כתבי יד של הספר למאמיניו באיראן, ובשנת 1308 להג'רה (1890-1891) הוא דאג להדפסתו במומבאי.

שוגי אפנדי תיאר את הכיתאב-אי אקדס כדלקמן:

"...'ספר קדוש ביותר' זה, שהוראותיו לא יחוללו משך לא פחות מאלף שנים וכלליו יחבקו את העולם כולו, עשוי בהחלט להיחשב כהאצלה המוסרית הזוהרת ביותר שמקורה בהגותו של הבהאא אוללה, כספר האם של מתנתו השמימית וכמגילת הסדר העולמי החדש שלו".‏‏‏[1]

תכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מנסח את חוקיה העיקריים של הדת הבהאית, ודן בהקמת מוסדות הדת, מנהגים דתיים, המעמד האישי, החוק הפלילי, שאלות חברתיות ואתיות ונבואות. חלק ניכר ממנו עוסק בתכתובות ובפניות שניהל הבהאא אוללה.

ששת הנושאים העיקריים בהם עוסק הספר הם מינויו של עבדול בהאא כיורשו של הבהאא אוללה, הכרזתו העתידית של שומר האמונה, הקמת בית הצדק העולמי, חוקים, אזהרות ותוכחות וכל יתר הנושאים האחרים. החוקים מתחלקים בתורם לארבעה נושאים עיקריים - תפילה, צום תשעה עשר הימים, חוקי המעמד האישי והחוקים האחרים.

לספר ארבעה נספחים הכוללים את 107 שאלותיו של זיינול מוקרבין ואת תשובותיו של הבהאא אוללה, חמישה כתבים נוספים של הבהאא אוללה, סקירה והסברים שצורפו לספר על ידי שוגי אפנדי והסברים שצורפו אליו על ידי בית הצדק העולמי.

הספר תורגם לעברית בשנת 2005 בידי המזרחן משה שרון והוא קרוי "הדת הבהאאית וכתב הקודש שלה הספר הקדוש ביותר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]