כלאדם
 | |
| סוגה |
מחזה מוסר  |
|---|---|
| הצגת בכורה |
1510 |
| שפה |
אנגלית תיכונה |
  | |
כלאדם (אנגלית: Everyman) הוא מחזה מוסר אנגלי מסוף המאה ה-15, אשר זהות מחברו אינה ידועה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה מתאר דמות העונה לשם כלאדם, המתבקשת בידי אלוהים אשר מאס בבני האדם בשל חטאיהם, להביא הוכחות למעשיו הטובים בחייו, כדי שתורשה לו הכניסה המיוחלת לגן העדן. כלאדם יוצא מיד למלא אחר בקשת האל, אך מגלה כי לא בקשה קלה היא.
המוות, בפקודת האל, בא לקחת את כלאדם. כלאדם מבקש ארכה, אינו מקבל, מחפש ידיד ללוותו אל פי קבר. כל ידידיו פונים לו עורף - ידידות, קרבה, רכוש, דעת, תבונה, וידוי, יופי, כוח, חמשת-החושים - ורק אהבה מסוגלת להגיע עמו אל שפת הבור ולרדת איתו שמה. כך יורד כלאדם לקבר, כלומר לחיק האלוהים.
במהלך המסע בעקבות הצלת נפשו בת האלמוות, נפגש כלאדם עם מספר דמויות, אשר גם הן מייצגות כל אחת תכונה, רגש וכדומה (כגון: "מעשים טובים", "בלבול" ועוד). ככלל מחזאות המוסר, מחזה זה גם הוא בא להבהיל ולהפחיד את צופיו על מנת להחזיר אותם לדרך הישר או פשוט להשאיר אותם עליה.
"כלאדם" הוא המחזה השמור ביותר מתקופת ימי הביניים ששרד, ולכן נחשב כדוגמה הטובה ביותר למחזאות המוסר.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה נכתב בשפה האנגלית התיכונה בתקופת טיודור (אנ'), אך זהות המחבר אינה ידועה. אף על פי שהמחזה, ככל הנראה, הופק בתדירות מסוימת בשבעים וחמש השנים שלאחר חיבורו, לא קיים שום תיעוד היסטורי של הפקות אלו[1].
מחזה מוסר דומה בשפה ההולנדית קיים מאותה תקופה, Elckerlijc. בתחילת המאה ה-20, חוקרים לא הסכימו איזה מהמחזות הללו הוא המקור, או אפילו על יחסם ליצירה דומה בלטינית מתקופה מאוחרת יותר בשם "הומולוס". החל משנות ה-80 של המאה ה-20 הקונצנזוס המדעי הוא כי כלאדם הוא תרגום ועיבוד מהמקור ההולנדי. המקור ההולנדי עצמו, ככל הנראה, קיבל השראה ממשל סיפורי (פרבולה) בודהיסטי דומה, שהיה מוכר במערב באותה תקופה[1].
עיבוד והפקה בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 1969 עלתה הפקה של המחזה בתיאטרון החאן בירושלים, שתרגם, עיבד וביים אריה זקס, מהמחלקה לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, בהשתתפות סטודנטים באוניברסיטה. היוצרים הנוספים היו: תפאורה ותלבושות - עדה המאירית, ניהול מוזיקלי - הרי גולומב, כוריאוגרפיה - גבי אלדור. בין המשתתפים היו: ליאור ייני בתפקיד הייאוש, עליזה רוזן בתפקיד התשוקה, ז'אק כהן כידידות, עוזי לוי בדמות המוות, בני הנדל בדמות אלוהים, גבי אלדור שיחקה בתפקיד אהבה בת השמיים ומוטי ברכאן גילם את כלאדם[2]. תחילה הייתה אומרה ההפקה לעלות לזמן קצר, כהפקת חובבים ולא באופן מסחרי בסיוע כספי של האוניברסיטה, כאשר כל השחקנים משחקים בהתנדבות[3][4]. ההצגה זכתה להצלחה רבה, ולביקורות חיוביות, ועלתה שוב לאחר חודשיים, והוצגה במשך כחצי שנה גם בתל אביב[5].
בקיץ 1976, עלתה גרסה של המחזה בשם "מישהו", שעיבד וביים אמנון בקר, במסגרת פעילות של חטיבת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים בקיבוץ אפיקים[6]. בהפקה השתתפו 120 שחקנים על 25 במות בעת ובעונה אחת, 45 זמרים ו-25 רקדנים[7]. היא הוצגה במשך שלושה לילות ברציפות, בפני 15,000 צופים[8].
המחזה תורגם שוב לעברית ב-2003, על ידי עמרי סמית, ויצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד[9].
בשנת 2006 עלה המחזה בגרסת קברט עדכנית בתיאטרון הסימטה, ונשא את הכותרת "מופע סאטירי עם פזמונים", אותו ביים ועיבד יובל זמיר, בשיתוף פעולה עם קבוצת פרויקט ה"אינקובטור"[10].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כלאדם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עכבר העיר, "כלאדם" בתיאטרון הסימטה, באתר הארץ, 2 בינואר 2007
- טקסטים של המחזה
- Greg, Walter Wilson, ed. (1904). Everyman from the edition by John Skot. Louvain: Uystpruyst.
- Farmer, John S., ed. (1912). Everyman, facsimile edition. The Tudor Facsimile Texts.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Davidson, Clifford; Walsh, Martin W.; Broos, Ton J. (2007). "Everyman and Its Dutch Original, Elckerlijc – Introduction". University of Rochester. Robbins Library Digital Projects. נבדק ב-2019-10-05.
- ^ יורם קניוק, מוות משעשע, דבר, 22 במאי 1969
- ^ חודשה הצגת כל אדם, על המשמר, 30 בספטמבר 1969
- ^ נחום ברנע, אלוהים ומוות לכל־אדם - לקראת העלאת "כל אדם" ב"חאן" הירושלמי, דבר, 14 במאי 1969
- ^ יצחק שור, "כל־אדם" ־ חוזר לחאן, על המשמר, 17 באוקטובר 1969
אורי קיסרי, "כל אדם" או: חשיבותה של הצגה, מעריב, 20 בפברואר 1970 - ^ א. יסוד, "מישהו" הוא "כל אדם" של איחוד הקבוצות והקבוצים, דבר, 20 באוגוסט 1976
- ^ "מחזה מוסר" יוצג באפיקים על 25 במות פתוחות, דבר, 19 באוגוסט 1976
- ^ 15,000 איש חזו בהצגה "מישהו", דבר, 29 באוגוסט 1976
- ^ יצחק לאור, המוות כחיק האלוהים, באתר הארץ, 2 ביוני 2004
- ^ מיכל בעדני, עכבר העיר, האדם החובב, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2006