כלא שש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלא שש, מבט מהכרמל

בסיס כליאה 396 (או בס"כ 396; מוכר בקיצור כלא שש) הוא בית כלא צבאי הנמצא באזור עתלית בסמוך לצומת בית אורן, וצמוד לבית הסוהר האזרחי בית סוהר כרמל .הכלא הצבאי הנוסף הוא כלא ארבע במחנה צריפין.

מבנה הכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכלא מפעיל ארבע פלוגות:

  • פלוגה פתוחה (פלוגה א')- לחבושים השפוטים לזמן קצר. החבושים גרים באוהלים בשתי מחלקות: עבודות ומשמר, זוכים לחופש רב יחסית ועוסקים בעבודות שונות או בשמירה. חיילים טובים יחסית, נכנסו לכליאה לרוב בגלל עריקות קלה, נפקדות או סירוב פקודה, החיילים הפחות בעייתיים מתוכם נשלחים אף לעבודות חוץ בבסיסי צה"ל פתוחים (לרוב בה"ד 13) עד למועד שחרורם מפלוגה זו.(הפלוגה מסוגלת להכיל עד כ-230 אסירים)
  • פלוגה סגורה (פלוגה ב')- אסירים ומתקבלים (כלואים חדשים המגיעים לכלא ונמצאים בפלוגה זו במשך 24 השעות הראשונות). האסירים והעל"מים גרים בתאים, וזכאים לשיחת טלפון אחת ביום בת 4 דקות. בנוסף, בפלוגה זו קיימת קציניה ובה כלואים קצינים ונגדים בקבע. אל הקציניה מגיעים גם אנשי מילואים אך לעתים הם מועברים לכלא 4 בו יש פלוגה שלמה של קצינים, נגדים, עובדי צה"ל ומילואים.(הפלוגה מסוגלת להכיל עד כ-130 אסירים)
  • פלוגה סגורה (פלוגה ג')- אסירים שנשפטו למשך זמן ארוך, בפלוגה נמצא גם אגף הבודדים בו נמצאים חיילים שהתפרעו או לא צייתו למד"כים ונשלחים לשם ריצוי עונש.(הפלוגה מסוגלת להכיל עד כ-70 אסירים)
  • פלוגה לנשים (פלוגה 600) - ב-21 בדצמבר 2011 הוקמה פלוגה חדשה לנשים במתחם כלא 6.(הפלוגה מסוגלת להכיל כ-60 אסירות)

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרעיון להקים את כלא שש הגה הקצין יעקב מרקוביץ', אחרי שבדק את מצבם המתדרדר של ארבעת בתי הסוהר שהיו קיימים (אשר לטענתו היו משתפרים במידה וכמות האסירים בבתי הסוהר הייתה פוחתת). אלוף-משנה יוסף פרסמן, מפקד חיל המשטרה הצבאית לחץ לבניית המתקן והוא לבסוף נבנה ב-1956 במהלך מלחמת סיני.

ב-22 בנובמבר 1969 הוצף כלא שש בשל סופת גשמים חזקה, ומפלס המים עלה לגובה של שני מטרים. על אף שהביטחון בבית הסוהר היה בסכנה כאשר גם הסוהרים והאסירים ניסו להוציא את המים, אף אסיר לא השתמש בהזדמנות זו כדי לברוח. כתוצאה, המפקד של אגף כוח-האדם, שאחראי לכלל חיל המשטרה הצבאית כולל בתי הסוהר שלו, החליט לשחרר עשרות אסירים ולבטל את עונשיהם.

מרד האסירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שבת 9 באוגוסט 1997 פרץ מרד אסירים בפלוגה ג' בכלא בשל תנאי הכליאה המחפירים לטענתם. את המרד הוביל גדעון מרטין. בעזרת אסירים נוספים הם השתלטו על חדר האוכל ולכדו בהדרגה את כל המד"כים והסמלים שנכחו בפלוגה. לאחר משא-ומתן, הושג הסכם בין האסירים וקצין המשטרה הצבאי הראשי (הקמצ"ר) כי האסירים ישחררו את בני הערובה תמורת תנאי כליאה טובים יותר ואי-ענישה למחוללי המרד. האסירים מילאו את חלקם בהסכם, אולם שלטונות הכלא ביטלו באופן חד-צדדי את ההסכם ומנהיגי המרד קיבלו עונשים גדולים יותר והועברו לבית סוהר אזרחי.

חבר הכנסת דאז רומן ברונפמן פעל אף הוא לפתרון המשבר וערב בו את הרמטכ"ל אז אמנון ליפקין-שחק. מגעים אלה הובילו לשינוי משמעותי בגישת המשטרה הצבאית לתחום בתי הסוהר. נעשו שינויים במבנים של בתי הסוהר הצבאיים, ובתנאיהם של מדריכי הכלא והאסירים.

אירועי מרד האסירים היוו השראה לעלילת הסרט "הבודדים" משנת 2009 אותו ביים רנן שור.

הפינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בדצמבר 2010 פונה הכלא מחשש שריפה באסון הכרמל. הפינוי התבצע במהירות בגלל סכנת העשן ורוב האסירים אשר נותרו עם ימים ספורים למועד שחרורם שוחררו לביתם מוקדם ושאר האסירים הועברו לכלא ארבע.

כלא שש בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כלא שש נכנס לפולקלור הישראלי - הצבאי והאזרחי - בעקבות מערכון של להקת הבידור הגשש החיוור, שבו הושר השיר המפורסם "עוזי עוזי".
  • הלהקה כלא שש קרויה על שם כלא זה.
  • שיר חיילים ידוע, מילים: שייקה אופיר, לחן: יאיר רוזנבלום -בית ראשון:יושב אני בכלא שש יושב אני ומתייאש כמה כואב לראות חבר שלפני הוא משתחרר.
  • בספר "הכי רחוק שאפשר" מאת אלון חילו מוקדשים מספר פרקים לתיאור כליאתו של גיבור הספר, נדב, בכלא שש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]