כלבים שחורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלבים שחורים (Black Dogs) הוא רומן מאת הסופר הבריטי איאן מקיואן, שיצא באנגליה ב-1992, ובישראל ב-1997 בתרגומה של טל ניצן-קרן, בסדרת פרוזה אחרת של הוצאת עם עובד.

הרומן כתוב כממואר העוסק באירוע שקרה מעט אחרי מלחמת העולם השנייה בצרפת, וכיצד אירועי נפילת חומת ברלין בסוף שנות ה-80 משפיעה על אותם אלו שפעם ראו בקומוניזם את הקידמה החברתית.

ברומן מופיעים הוריה של אשת כותב הממואר כמייצגי הקונפליקט: באירוע המכונן של הסיפור, רואה ג'וּן, אמה של אשת המספר, שני כלבים שחורים עצומים שהוכשרו על ידי הנאצים למטרות אכזריות. הכלבים הפכו במוחה, במעין התגלות מיסטית, למייצגי כל הרע בעולם. ברנרד, בעלה, שעצר מאחור כדי לספק את סקרנותו המדעית, אינו נוכח באותה חוויה. ההתגלות המיסטית, מבחינתה של ג'וּן, מבטאת אמת קוסמית אדירה, הקשורה בקיומו של אלוהים, ובמאבק נצחי בין טוב ורע. ברנרד נותר אדיש ו"מדעי" באמונתו הרציונליסטית הטהורה. דעותיהם של השניים על מקומה של הרוח בעולם מתנגשות, ובסוף שנות השמונים הם כבר פרודים. בזמן שג'וּן גוססת מסרטן בבית חולים פרטי באנגליה, ברנרד יוצא למסע אמביוולנטי בברלין המתאחדת, ביחד עם המספר, והאידאולוגיות הגוססות של אירופה מתנגשות בעולם הפוליטי כמו גם בעולמם הפרטי של גיבורי הסיפור.

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.