כלבי הקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הגהה, ניסוח, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כלבי הקש
Straw Dogs isr.jpg
כרזת הסרט כלבי הקש באנגלית
שם במקור: Straw Dogs
בימוי: סם פקינפה
הפקה: דניאל מלניק
תסריט: סיפור מקורי: גורדון וויליאמס
תסריט: סם פקינפה
דיוויד זלג גודמן
עריכה: פול דיוויס
שחקנים ראשיים: דסטין הופמן
סוזן ג'ורג'
מוזיקה: פסקול: ג'רי פילדינג
צילום: ג'ון קוילון
חברת הפצה: ABC (ארצות הברית)
Talent Associates
מדינה: אנגליה
ארצות הברית
הקרנת בכורה: Flag of the United Kingdom.svg 3 בנובמבר 1971
Flag of the United States.svg 29 בדצמבר 1971
משך הקרנה: 118 דקות
113 (גרסה מצונזרת)
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $3,251,794
הכנסות: $11,148,828
דף הסרט ב-IMDb

כלבי הקשאנגלית: Straw Dogs) הוא מותחן פסיכולוגי משנת 1971, בבימויו של סם פקינפה ובכיכובם של דסטין הופמן וסוזן ג’ורג’. התסריט של פקינפה ודיוויד זלג גודמן מבוסס על נובלה בשם המצור של חוות טרנצ’ראנגלית: The Siege of Trencher's Far) של גורדון ויליאמס[1]. שם הסרט נגזר מדיון בדאו דה ג'ינג, טקסט סיני עתיק, בו מדמים את טקס כלב הקש הסיני העתיק לצורה ללא חומר.

הסרט נודע בקטעי האלימות שלו ובסצנת האונס הקשה, אותה מדגישים המבקרים כדוגמה של פקינפה והוליווד לביזוי האישה. הסרט יצא לאקרנים באותה שנה עם התפוז המכני, הקשר הצרפתי והארי המזוהם, והסרט עורר דיון סוער על עלייתה של האלימות בקולנוע. ככל שיהיה שנוי במחלוקת, הסרט נתפס כאחד מסרטי המופת של פקינפה.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוויד סאמנר (הופמן), הוא מתמטיקאי ביישן, העוזב את מהומות המחאה האנטי מלמחמתיים של הקולג' לגור עם אשתו הצעירה איימי (ג'ורג'), בעיר מולדתה ווקלי שבקורנוול, בדרום-מערב אנגליה. די מהר נוצר מתח בין הזוג כאשר דיוויד שוקע בעבודתו האקדמאית, ונוצר פער בין תפיסותיהם השונות את הקשר: דיוויד רוצה חלוקת משימות מסורתית, בו הגבר מרוויח משכורת, והאישה מספקת את צרכיו במטבח ובמיטה. איימי, שחולמת להיות אישה ליברלית, רוצה את תמיכתו של דיוויד אם תקבל תפקיד כזה: היא רוצה שייבצע משימות גבריות מקובלות, כמו לתקן את הטוסטר, אבל גם להיות חלק מהקהילה שלה.

המקומיים, לרבות לוכד החולדות כריס קאווסיי (ג'ים נורטון), נורמן סקאט (קן האצ'יסון) ורידאוואיי (דונלד וובסטר), אשר מבצעים עבודות שיפוץ בביתם המבודד, ומאהבה הקודם של איימי צ'רלי ונר (דל הני) מביעים כעס רב כלפי דיוויד וכלפי עיסוקיו האינטלקטואלים, ולכן מתגרים בו ומטרידים אותו. דיוויד מגלה את החתול שלהם חנוק ותלוי על שרשרת המנורה של חדר הארונות שלהם. איימי טוענת שאחד הפועלים עשה זאת כדי להוכיח שיש לו גישה לחדר השינה שלהם והוא יכול לאיים על דיוויד. היא לוחצת עליו שיתמודד עם המקומיים, אבל הוא מסרב. הוא מנסה להתחבר איתם, והם מזמינים אותו לצייד ביער ביום שלמחרת. אחד הפועלים לוקח אותו לאחו מרוחק ומשאיר אותו עם הבטחה שהוא יסיט את הציפורים אליו. בזמן הזה צ'רלי חוזר לביתם של הזוג ואונס את איימי. לאחר מכן נורמן מגיע ומכריח את צ'רלי באיומי אקדח להחזיק את איימי, שאיננה רואה אותה עקב כניסתו השקטה, ואונס אותה גם.

אחרי כמה שעות, דיוויד מבין שעבדו עליו וחוזר הביתה למצוא את איימי פרועה ומסוגרת. היא לא מספרת לו על האונס. יום למחרת דיוויד מפטר את הפועלים, בטענה שהם לא עובדים מספיק ומבזבזים זמן. בהמשך השבוע הם מגיעים למפגש בכנסייה, בו איימי מתחילה להתבלבל כאשר היא רואה את הגברים שאנסו אותה. הם עוזבים את המפגש מוקדם, ובדרך בזמן נסיעה בתוך ערפל כבד הם פוגעים בטעות באידיוט של הכפר הנרי ניילס (דיוויד וורנר). הם לוקחים אותו הביתה ודיוויד מתקשר למסבאה המקומית לספר על התאונה. מה שהוא לא יודע זה שמוקדם יותר באותו ערב ניילס חנק בטעות נערה פלרטטנית מהכפר, ג'ניס הדן (סאלי ת'ומסט) ועכשיו אביה תום (פיטר ווהן), השיכור של הכפר, והפועלים מחפשים אחריו. שיחת הטלפון מזעיקה אותם למקום הימצאו של ניילס. במהרה מגיעים השיכורים, ביניהם אונסיה של איימי, ודופקים בחוזקה על דלת ביתם של הזוג. אחרי מספר דקות שהם שוברים חלונות ודופקים על הדלת, מגיע השופט, רב סרן ג'ון סקוט (ט.פ. מק'קנה), ולאחר נסיונות להרגיע את הרוחות הוא נורה בטעות על ידי תום. תום והפעולים מבינים שהם לא יכולים לסגת אלא רק להמשיך. בנקודה זו דיוויד מבין שהם לא יותירו אף נפש חיה בבית, ומתחיל להכין הגנה לביתו. קודם הוא מרתיח שתי קלחות של שמן בישול. אז, כשאחד האנשים מנסה לפרוץ את החלון, הוא קושר את שתי ידיו באיומי סכין. כשעוד אנשים מופיעים בחלון אחר, הוא צורב אותם בעזרת השמן הרותח, וגורם להם לנכות זמנית. אז, הוא מכין מלכודת אנושית בסלון ושולח את איימי לקומה העליונה להתחבא.

כאשר תום וקאווסי נכנסים ומנסים לירות בו, דיוויד מפיל את הרובה מידיו של תום, וגורם לו בכך לירות ברגלו. לאחר מכן הוא הולך מכות עם קאווסי, ומכה אותו למוות עם "אלת אח". לבסוף, צ'רלי מופיע ומאיים על דיוויד באקדח, אך לפני שהוא מספיק לירות בו השניים שומעים את איימי צורחת. שניהם רצים למעלה ומגלים את סקאט שם. הוא אומר לצ'רלי לקחת את דיוויד למטה כדי שהם יוכלו לאנוס שוב את איימי. אבל במקום, צ'רלי יורה בו ודיוויד שוב הולך מכות איתו. כשהם מגיעים לסלון, דיוויד הורג את צ'רלי על ידי שיחרור המלכודת האנושית, למרות בקשותיה של איימי לא לעשות זאת. כשדיוויד מתסכל על מרחץ הדמים שסביבו, הוא ממלמל "הרגתי את כולם". באותו רגע תוקף אותו עוד פועל, אבל זה נורה על ידי איימי. בסופו של הסרט דיוויד לוקח את ניילס חזרה העירה, אך זה פונה אליו ואומר "אני לא יודע את דרכי הביתה". דיוויד מחייך ומשיב "זה בסדר, גם אני לא".

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דסטין הופמן בתפקיד דיוויד סאמנר
סוזן ג'ורג' בתפקיד איימי סאמנר
פיטר ווהן בתפקיד תום הדן
ט.פ. מק'קנה בתפקיד רב סרן ג'ון סקוט
דל הני בתפקיד צ'רלי ונר
ג'ים נורטון בתפקיד כריס קאווסי
דונלד וובסטר בתפקיד רידאוואי
קן האטצ'יסון בתפקיד נורמן סקאט
לן ג'ונס בתפקיד בובי הדן
סאלי ת'ומסט בתפקיד ג'ניס הדן
רוברט קיגן בתפקיד הארי וואר
פיטר ארן בתפקיד ג'ון ניילס
צ'רינה שר בתפקיד לואיס הוד
קולין וולנד בתפקיד הכומר ברני הוד
דיוויד וורנר בתפקיד הנרי ניילס

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני סרטיו הקודמים של סם פקינפה, חבורת הפראים והבלדה על קייבל הוג נעשו בשביל האחים וורנר. קשריו עם החברה הסתיימו אחרי צילמויו הכאוטים לקייבל הוג שנגמרו 19 ימים אחרי מועד הסיום ועם 3 מיליון דולר מעל התקציב.

כיוון שלא נשארו לו הרבה ברירות, הוא נסע לאנגליה לביים את כלבי הקש. הסרט הופק על ידי דניאל מלניק, אשר עבד עם פקינפה בעבר על סרטוnoon wine. מבוסס על ספרו של גורדון וויליאמס, עיבודו של פקינפה שאב השראה מספריו של רוברט ארדרי אשר עומדים על כך שהאדם הוא טורף מטבעו אשר נלחם על טריטוריה באופן אינסטקטיבי. הסרט גם נבדל מהספר בכך שלזוג יש בת שגם לכודה בבית. בסרט פקינפה הוריד את דמותה של הבת ושינה את דמותה של איימי לאישה צעירה יותר וליברלית. הסרט צולם בסנט בוריאן שבקורנוול.

לתפקידו של דיוויד סאמנר היו מועמדים בו ברידג'ס, סטייסי קיש, סידני פואטייה, ג'ק ניקולסון ודונלד סאתרלנד לפני שלוהק הופמן. הופמן לקח את התפקיד כי סקרנה אותו הדמות; שוחר שלום שלא מודע לרגשותיו וליכולת האלימות שבו, שהיו אותם מאפיינים שתעב בחברה.

ג'ודי גיסון, ג'קלין ביסט, דיאנה ריג, הלן מירן, קרול וואיט, שרלוט רמפלינג והיילי מילס היו מועמדות לתפקיד איימי לפני שלוהקה ג'ורג' לתפקיד. הופמן התנגד לליהוקה, בטענה שהדמות שלו מעולם לא הייתה מתחתנת עם נערה בסגנון "לוליטה" שכזו. פקינפה התעקש על ג'ורג', שהייתה שחקנית לא ידועה באותה העת. טרוור האוורד היה בחירתו הראשונה של פקינפה לתפקיד רב סרן סקוט.

הסרט עורר מחלוקת עם צאתו ב-1971, בעיקר בגלל סצנת האונס הארוכה, שהייתה מרכזו של הסרט. המבקרים האשימו את פקינפה על שהציג בזהר את האונס וההתחייבות לסדיזם נגד נשים, במיוחד בהתחשב בדו המשמעיות שבסצנה; בהתחלה איימי מתנגדת, אולם בהמשך מגלה סימפטיה כלפיה אונסיה, למרות שמאוחר יותר יש לה פלאשבקים טראומטיים.

מגניו של פקינפה טוענים שהסרט מחריד באופן חד משמעי, ומתאר באופן כנה את הטראומה של איימי. איימי אכן צורחת במהלך האונס. האלימות שבסרט הניבה תגובות חזקות, הרבה מבקרים ראו את התמיכה באלימות כגאולה, ואת הסרט עצמו כחגיגה פשיסטית של אלימות וערות אדם, בעוד אחרים ראו את הסרט כאנטי-אלים עם דגש על סופם העגום של מקרי אלימות.

פקינפה בעצמו מגן על הסרט כשהוא מתייחס אליו כאל חקירה של אלימות, ולא כאל הסבה, שמילאה אותו באובבסיה לאלימות כתוצאה מאי היכולת של האנושות לתקשר; שדיוויד הוא הנבל האמיתי של הסיפור - ביודעין, אך בתת-מודע, מעורר את האלימות, ההשתוללות הרצחנית שלו בסיכום היא הפרצוף האמיתי שלו.

צנזורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטודיו ערך את סצנת האונס הראשונה לפני שיצא לאקרנים בארצות הברית, כדי לקבל דירוג R מה-MPAA (ארגון דירוג הסרטים האמריקאי).

ב-1984, כלבי הקש קיבל עוד ביקורות גנאי באנגליה אחרי שארגון הדירוג הבריטי אסר את הסרט בגלל סצנת האונס של איימי, עם צאת חוק דירוג חדש. הסרט יצא לאקרנים באנגליה עם דירוג X ב-1971, ועם דירוג 18 בגרסתו החדשה שיצאה ב-1995.

ב-1999 גרסה חלקית של הסרט שוב נשללה מרישיונה, כשה-BBFC התנגדו למה שהם הגדירו "הכוונה הברורה שאיימי לומדת להנות מהאונס".

ב-1 ביולי 2002, כלבי הקש לבסוף קיבל רשות להוציא את הגרסה המקורית בDVD ו-VHS. גרסה זו כללה את סצנת האונס השנייה, אשר עליה אמרו ה-BBFC "רואים בבהירות שאיימי לא נהנית ממעשה האלימות". ה-BBFC הוסיפו:

"הגרסה המקוצרת נעשה להפצה אמריקאית, שכוונתה לקצר את זמן המסך של הקטע, ובכך גרמה באופן פרדוקסלי לזה שהצופה נשאר עם הרושם שאיימי נהנית מחווית האונס. ב-1999 חבר השופטים קבע שהגרסה המקוצרת מראה את האונס בצורה אירוטית ובכך העלתה חשדות שהחוק החדש מעודד פעילות מזיקה כגון הרעיון שאונס זה דבר ארוטי, ולא אקט של אלימות".

הגרסה של 2002 היא לרוב הגרסה הלא ערוכה של הסרט, שמראה את האונס השני. חוסר הבהירות של האונס הראשון מתפוגג דרך האונס השני, ולא משאיר ספק שאיימי לא מזמינה את האונס.

חידוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוד לורי כתב וביים גרסה מחודשת של כלבי הקש שיצא ב-2011. בסרט משתתפים ג'יימס מרסדן, קייט בוסוורט', אלכסנדר סקארסגארד, ג'יימס וודס, דומיניק פרסל, ווילה הולנד, וולטון גוגינס, רייס קוירו ולז אלונסו. הסרט צולם בשרוופורט ובויויאן, לאויזיאנה, ארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Internet Movie Database, Straw Dogs. imdb.com. אוחזר ב־2007-10-23.