כלב נחייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדם עיוור נעזר בכלב נחייה בעת ביקור בקניון
גור נחייה מתאמן בלחיצה על כפתור פתיחת דלת עבור נכי תנועה
גור נחייה ישראלי מתחילים אימונים מגיל צעיר

כלב נחייה - כלב שנועד לסייע לאדם עם לקות. הסוג הנפוץ ביותר של כלבי נחייה עוזר לניידותו של אדם לקוי ראייה, ובפרט עיוור.

כלבי נחייה נבחרים, על פי רוב, מגזעי כלבים חזקים ושקטים כמו לברדור רטריבר, גולדן רטריבר, פודל, בורדר קולי, לברדודל ורועה גרמני או הכלאות בין לברדור לגולדן רטריבר. בישראל נעשה שימוש בעיקר בגולדן רטריבר ובלברדור רטריבר

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון כלבי נחייה בצורה מסודרת החל במהלך מלחמת העולם הראשונה בגרמניה, בארצות הברית נפתח בית הספר הראשון לכלבי נחייה ב-1929 בניו ג'רזי, ושנתיים לאחר מכן נפתח מרכז דומה בבריטניה.

האנקדוטה מספרת על רופא בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר טייל עם חייל פצוע שהתעוור בגן בית החולים. לפתע הרופא נקרא בדחיפות פנימה והוא השאיר את החייל ישוב על ספסל יחד עם כלבו של הרופא. לאחר זמן מה החל לרדת גשם והרופא נזכר בחייל היושב בגן. כאשר הגיע הרופא לגן נוכח לראות שכלבו הוביל את החייל פנימה. הרעיון שהבזיק בראשו של הרופא הביא להקמת בתי ספר לאילוף כלבי נחייה, במסגרת הצבא הגרמני בתחילה ואחר כך כגוף אזרחי.

את בית הספר הראשון בארץ לכלבי נחייה הקימה ד"ר רודולפינה מנצל בקריית חיים בשנת 1953. המקום היה פעיל עד לתחילת שנות השבעים אך נסגר עקב הפסקת העברת תקציבים ממשרד הסעד וחוסר יכולתה של ד"ר מנצל להחזיק את המקום ללא תיקצוב הולם.

במקביל להקמת בית הספר בקריית חיים קמה עמותת "העיוורים הנעזרים בכלבי נחייה" שהפכה לגוף המייצג את הצרכים של חבריו ומאגד אותם יחד. העמותה פעילה עד היום. לאחר סגירת בית הספר בקריית חיים החלו עיוורים לנסוע לבתי ספר בחו"ל. בשל הצורך לנסוע לחו"ל (לרוב לארצות הברית) נמנעה מאנשים רבים האפשרות לקבל כלב נחייה, על רקע העדר תקציב, העדר שפה, בריאות לא תקינה. מצב זה תוקן בתחילת שנות התשעים עם הקמת בתי הספר בארץ.

תהליך ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית בתי הספר לכלבי נחייה מפתחים גרעין רבייה, שנועד להספקה סדירה של כלבים באיכות מתאימה מבחינת בריאות ותכונות האופי הנדרשות.

בגיל שישה שבועות עד חודשיים נמסר הגור למשפחה אומנת (בישראל המשפחות פועלות בהתנדבות מלבד מימון צרכי הכלב), המקבלת הדרכה מהארגון האחראי על הכשרת הכלב; הוא גדל שם כשנה.‏[1] במהלך תקופה זו הוא נחשף לחיי היום-יום של משפחה ולגירויים סביבתיים עימם יתמודד בהמשך, כגון נסיעה בתחבורה ציבורית ושהייה במקומות הומים, סביבה מרובת ריחות מגוונים (לדוגמה שווקים), עלייה וירידה במדרגות נעות, כניסה דרך דלתות אוטומטיות, ועוד. הוא לומד מספר מיומנויות והרגלים שנדרשים להמשך, למשל לשלוט על צרכיו ולעשותם בעודו מחובר לרצועה לפי הוראת האדם המלווה אותו; להתנהג באופן רגוע ושקט (גם ללא נוכחות בעליו וגם בזמן שבעליו עסוק בישיבות, הרצאות, המתנה בתור ועוד); ללכת בקו ישר ובמרכז המדרכה, משמאל לאדם המוליך אותו.

בסוף שנת האומנה חוזר הגור לארגון האחראי על הכשרתו. שם הוא עובר הערכה פיזית והתנהגותית מקיפה, כדי לבדוק תחומים כגון רצונו לרָצות את בעליו, הביטחון העצמי שלו, התנהגותו בסביבות השונות, דומיננטיות או כניעות מול המאלף, והתנהגותו החברתית. בסוף ההערכה נקבע האם הגור מתאים לתוכנית האימון. גורים שלא עוברים את ההערכה המקצועית מועברים לאנשים עם צרכים מיוחדים הנעזרים בכלבים, וחלקם מוחזרים למשפחות האומנה.

בשלב השני עובר הכלב אילוף שנמשך כחמישה חודשים, במטרה ללמד אותו על נחיית עיוורים במצבים שונים. הוא לומד ללכת בקו ישר, לעצור בשפת המדרכה, לעקוף מכשולים, לחצות כביש בבטחה, ולא לעבור מתחת לעצמים שגבוהים מהם אך עלולים לפגוע באדם העיוור.

לאחר שלב האילוף, מועבר הכלב לאדם עיוור, ושניהם עוברים הכשרה משותפת של מספר שבועות בתנאי פנימיה, בה האדם לומד להכיר את הכלב ולטפל בו.‏[2] האדם חוזר עם כלבו לסביבת מגוריו, וממשיך לקבל תמיכה מקצועית במידת הצורך. הכלב נושא בתפקידו בממוצע 7-8 שנים, ובפרישתו מתפקידו הוא מועבר למשפחה מאמצת כחיית מחמד, ובעליו יכול לקבל כלב נחייה אחר.‏[3][4].

מתוך כ-26,000 עיוורים ולקויי ראייה החיים בישראל, רק כ-200 נעזרים בכלב נחייה.‏[5] עלות הכשרת הכלבים ממומנת על ידי "המרכז הישראלי לכלבי נחייה" או עמותת "עיניים מנחות לעיוור", לרוב מכספי תרומות וכן תמיכה ממשלתית קטנה. החל מהצמדת הכלב לאדם, ממומנת מחייתו על ידי קצבה שמקבל האדם העיוור מהמוסד לביטוח לאומי.

החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק בישראל מאפשר לנעזר בכלב הנחייה גישה חופשית למקומות ציבוריים. החוק אוסר על אפליית אדם הנעזר בכלב נחייה בכל צורה שהיא. אדם הנעזר בכלב נחייה בתחבורה ציבורית פטור מתשלום בעבורו והכלב אינו מחויב במחסום לפה (להבדיל מכלבים אחרים). אולם, נכון ליוני 2013, כלבי נחיה באימון אינם מוכרים על ידי החוק במדינת ישראל ככלבים בעלי זכויות ובעליהם נדרשים לא פעם להסביר לגופים שונים, פרטיים וציבוריים כאחד, על החשיבות של חינוך הכלבים והקנית משמעת בסיסית טרם הגעתם לקורס עצמו.

כלבי שירות לאנשים עם לקויות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג כלב נחייה מתייחס אך ורק לכלב המשרת אדם עיוור או לקוי ראיה לצורך ניידותו. כלבים המשמשים אנשים עם מגבלות אחרות יכונו כלבי שירות. כלב שירות יכול לסייע לאדם עם לקות תנועה קשה להשיג חפצים שונים. אדם לקויי תנועה קשה עם רגליים משותקות ותנועת גב וידיים מוגבלת עשוי להסתובב עם כלב שירות הקשור אל כיסא הגלגלים הממונע שלו ועוזר לו להביא חפצים שונים להישג ידו, כגון עפרונות שנפלו על הרצפה.

אנשים עם אפילפסיה קשה עשויים להיעזר בכלבים ששומרים עליהם בזמן התקף כדי שלא יזיקו לעצמם כשהם לא בשליטה. אדם בהתקף אפילפטי יכול, למשל, ליפול מהמדרגות או לקבל כוויה מחפץ חם. כלבים אלה מאומנים גם להגיש לאדם תרופות שמונעות התקפי אפילפסיה כשהם כבר בהתקף. התרופות לא מועילות כשהאדם כבר בהתקף, אבל חלק מהכלבים שאומנו לעזור לאנשים אלה בדרך זו לומדים בעצמם לגלות סימנים ראשונים של התקפי אפילפסיה, הנסתרים מאנשים, והם מגישים את התרופות כשעוד יש טעם בלקיחתן ומונעים התקפים.

כלב שירות ללוקים בתסמונות הקשת האוטיסטית הוא כלב ייחודי, שניתן אף לאפיינו כחיה המשמשת לטיפול באמצעות בעלי חיים. כלב כזה יכול לעזור לאדם עם אוטיזם, שאינו עומד ברשות עצמו, שלא לאבד את האנשים שהוא תלוי בהם. ישנם אנשים עם אוטיזם, שמתקשים להישאר בטווח ראייתם של בני לוויתם ומתקשים לענות, כשמי שמחפש אותם קורא להם. הכלב מסמן להם מתי הם מתרחקים מבני לוויתם ונובח כשקוראים להם. בכך הוא גם מסייע להם שלא להיתפס בעיני החברה כתמהונים, מסייע להם לתרגל שימוש בשפה למטרות תקשורת ולחוש פחות בדידות חברתית.

הבדל נוסף בין כלבי שירות לאוטיסטים לבין כלבי שירות אחרים הוא העובדה שהם גדלים בביתו של האדם עם האוטיזם מינקותם ולא מבלים את השנים הראשונות של חייהם אצל משפחה אומנת. הסיבה לזה היא, שבגלל קשיי התקשורת של אנשים עם אוטיזם, יש הבדל משמעותי ביכולת להבין אותם בין מי שמכיר אותם היטב למי שמכיר אותם פחות - כלב שבילה שנה או שנתיים אצל משפחה אומנת עשוי להבין אותם פחות טוב מכלב שגדל אצלם מינקותו. לכן כלבים אלה מאומנים בחברת האנשים שהם עתידים לשרת, לעתים בידי בני משפחתם.

הכשרת כלבי נחייה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים - עמותה ללא מטרות רווח, שנוסדה ב-1991. המרכז שוכן מ-1994 בבית עובד. עד להקמתו נאלצו העיוורים לקבל כלבי נחייה מחו"ל. המרכז מכשיר כיום כלבי נחייה ובנוסף נותן מענה טיפולי והדרכה גם לאחר קבלת הכלב. המתקנים במרכז כוללים כלבייה, תאי המלטה, חצר הרצה, מרפאה וטרינרית, מסלול מכשולים וכן בניין "ליידי קיי" בו מתקיימות הדרכות ופעילויות לעיוורים לקידום שיקומם. המרכז מפעיל גם קבוצות תמיכה, קייטנות וסמינרים לנוער עיוור, מפגשי הורים לילדים עיוורים ועוד.
  • עיניים מנחות לעיוור בישראל - עמותה ללא מטרות רווח, שנוסדה ב-1989 ושוכנת סמוך לצבעון בגליל. המרכז מכשיר כלבי נחייה, בודק את ההתאמה בין הכלבים לעיוורים שמקבלים אותם, מבצע הדרכות לעיוורים בתנאי פנימיה במתקני המרכז, ומלווה אותם לאחר קבלת הכלב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות בתי הספר לאימון בארץ, באתר עמותת צמד
  2. ^ שאלות ותשובות, באתר "עיניים מנחות לעיוור"
  3. ^ על הכנת כלבי נחיה בבית עובד, המרכז הישראלי לכלבי נחיה לעיוורים, באתר "חיות וחברה"
  4. ^ התהליך, באתר המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים
  5. ^ מי אנחנו, באתר המרכז הישראלי לכלבי נחייה לעיוורים