כלב רועים שלטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כלב רועים שלטי
ShetlandShpdogBlue2 wb.jpg
שלטי
קבוצה: כלבי רועים וצאן
ארץ מקור: סקוטלנד
משקל: 7-10 ק"ג
גובה: זכרים: 36.5 ס"מ

נקבות: 35 ס"מ

תוחלת חיים: 14-16 שנים
תיאור: בעל פרווה כפולה ארוכה
אופי: השלטי הוא כלב צאן רגיש וצייתן. בהקשר זה, רגישות משמעה שכלב זה מבין וקולט את מצב רוחו של בעליו. השלטים ידועים בתקשורת טובה עם בעליהם, ובנאמנותם, ולכן דורשים ביטויי אהבה באופן תדיר. לשלטי אין גישה חופשית לזרים, הוא מאופק באופיו, ולא מתקדם אליהם עד שהוא לומד מעט עליהם. הוא אוהב ילדים והוא סובלני להתנהגותם. הוא מגן על משפחתו ובעיקר על הילדים שבמשפחה.
שימוש: משפחה ותצוגות
אילוף: הסתגלות גבוהה

כלב הרועים השלטי הוא גזע של תת-המין כלב הבית.

היסטוריה של הגזע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור ה"שטלנד שיפדוג" או בקיצור ה"שלטי", Shetland Sheepdog -Sheltie, הוא באיי שטלנד, צפונה מסקוטלנד. בעבר היה תפקידו להבריח את הכבשים מן היבולים של החוות הקטנות (Toons) ובשל כך היה שמו הראשון של הגזע "Toonie" - כלב של חווה קטנה. תושבי האי בחרו את כלביהם לפי יכולת עבודתם, סיבולת, אומץ לבם, אינטליגנציה ונאמנות. תכונות אלו הועברו גם לשלטי המודרני.

השלטי פותח לגזע נפרד בסוף המאה ה-19. נראה כי אז נעשו זיווגים עם הקינג צ'ארלס ספאנייל - King Charles Spaniel)) ועם גזע היאקי מגרינלנד (Yakki). לבסוף נעשו זיווגים עם קולי (הכלב המפורסם בסרט "לאסי"), וכתוצאה מכך קיבל השלטי הרבה מצבעיו ותכונותיו הפיזיות של הקולי. במשך זמן מה השתמשו האיכרים באיי שטלנד בכלבי בורדר קולי כמפקחים על העדרים. ההכלאה עם כלבי הטוני יצרה גזע הדומה בחוכמתו לבורדר קולי, הנחשבים לגזע חכם במיוחד.

כיום עומד השלטי במקום השישי בסקלת החוכמה של גזעי הכלבים, לאחר הפודלים.

ב-1900 היה שמו של הגזע "שטלנד קולי", אבל בשל התנגדות מגדלי הקולי, שינו את השם ל"שטלנד שיפדוג", ובקיצור "שלטי". ההתאחדות הבריטית לכלבנות רשמה את השלטי הראשון ב-1909 והגזע הגיע לארצות הברית ב-1911. עד שנות 1920 המאוחרות לא היו כלבים רבים מגזע זה באנגליה או בארצות הברית.

Sheltie.jpg

הגזע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיים השלטי בשלושה צבעים: כחול שיש: אפור-כחול משולב עם שחור, לבן בחזה ובצווארון, קצת חום, טריקולור: בעיקר שחור, לבן בחזה ובצווארון, קצת חום וסייבל - בעיקר חום ג'ינג'י, לבן בחזה ובצווארון, קצת שחור.

בעבר היה רק שלטי בשחור/לבן (בלי חום) דומיננטי בישראל; הסייבל לא היה פופולרי. מאז התהפך המצב והסייבל הוא הצבע הפופולרי ביותר.

בישראל קיימים מגדלים ספורים של הגזע, ויש בה רק כמה עשרות כלבים מגזע זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]