כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרידריך אברט
(31 במרץ 1819
 - 6 ביולי 1901) (בגיל 82)
Franz von Lenbach Fürst Hohenlohe-Schillingsfürst 1896.jpg
מדינה הקיסרות הגרמנית
קאנצלר הקיסרות הגרמנית ה-3
תקופת כהונה 26 באוקטובר 1894 - 17 באוקטובר 1900 (5 שנים ו-50 שבועות)
הקודם בתפקיד לאו פון קפריבי
הבא בתפקיד ברנהרד פון בילוב

כלודוויג קרל ויקטור, הנסיך מהוהנלוהה-שילינגספירסט (Chlodwig Carl Viktor Fürst zu Hohenlohe-Schillingsfürst; ‏31 במרץ 1819 - 6 ביולי 1901) היה מדינאי גרמני ששימש כקנצלר גרמניה וראש ממשלת פרוסיה בין השנים 1894 ל-1900. לפני מינויו כקנצלר שימש כלודוויג כראש ממשלת בוואריה (1866–1870), שגריר בצרפת (1873–1880), שר החוץ (1880), ומושל אזורי אלזס ולורן (1885–1894). כלודוויג נחשב לאחד מחשובי המנהיגים הליברלים בגרמניה בתקופת הקיסרות הגרמנית.

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלודוויג החל את דרכו הציבורית כצוער בשירות החוץ של ממלכת פרוסיה. למרות מעמד הגבוה של משפחתו החל כלודוויג את הקריירה בדרגים בנמוכים של הממשל הציבורי כפקיד משפטי, בזכות חשיפתו להתנהלותה של המדינה הפרוסית גיבש כלודוויג בגיל צעיר את הבנתו לגבי הפגמים המושרשים במסורת הפרוסית ותמיכתו בדרך הליברלית. למרות תמיכתו באיחוד גרמניה בעזרתה של פרוסיה, כלודוויג התנגד נחרצות להפיכתה של כל גרמניה למדינה בסגנון הפרוסי.

לאחר מות אביו קיבל כלודוויג בירושה את כיסאו בבית העליון של הפרלאמנט הבווארי בשנת 1846 ובעקבות זאת נאלץ להתפטר מן השירות הציבורי הפרוסי. בזמן מהפכת 1848 תמך כלודוויג בליברלים שביקשו לאחד את גרמניה תחת משטר דמוקרטי. לאחר מלחמת פרוסיה-אוסטריה משנת 1866 פעל כלודוויג בפרלמנט הבווארי למען התקרבות לפרוסיה על חשבון אוסטריה, דבר שהבטיח לו תפקיד בכיר תחת מלך בוואריה החלש לודוויג השני. כלודוויג מונה ראש ממשלת בוואריה ושר החוץ וזמן כהונתו פעל רבות לאיחוד בין מדינות דרום גרמניה לקונפדרציה הצפון גרמנית, ופיתח את צבא מדינות הדרום לפי המודל הפרוסי. כמו כן נאבק כלודוויג באפיפיור פיוס התשיעי שביקש להפריד בין צפון גרמניה הפרוטסטנטי לדרום הקתולי ברובו. בעקבות תבוסה בפרלמנט על רקע קבלת חוק המצדד בחינוך קתולי בבתי הספר התפטר כלודוויג מראשות הממשלה הבווארית במרץ 1870.

בשנת 1873 מונה כלודוויג על ידי ביסמרק לשגריר גרמניה בצרפת, וב 1888 לאחר מותו של שר החוץ ברנהיים ארנסט פון בוילוו מונה כשר החוץ וממלא מקום הקנצלר. בשנת 1885 מונה כלודוויג למושל אלזס ולורן- חבלי ארץ שסופחו לגרמניה לאחר הניצחון על צרפת בשנת 1871, גישתו הפייסנית והמתחשבת לתושבי החבלים עזרו להשקיט את האזור ולמנוע מהומות מצד לאומנים צרפתיים.

קנצלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1894 נעתר כלודוויג לבקשתו של הקיסר וילהלם השני ומונה לתפקיד הקנצלר. כלודוויג מונה לתפקיד בהיותו בן 77 וחולני, עקב כך אישיותו לא באה לידי ביטוי בניגוד לשתי קודמיו. הופעותיו בפרלמנט היו מועטות ורוב החלטות המדיניות של תקופת כהונתו נעשו על ידי הקיסר שרי החוץ. קלודוויג התפטר בשנת 1900 ונפטר שנה מאוחר יותר.

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
לאו פון קפריבי
קאנצלר גרמניה
1894-1900
הבא:
ברנהרד פון בילוב