כליל זיסאפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כליל זיסאפל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1976 (בת 48 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר סלייד לאמנות יפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כליל זיסאפל (נולדה ב-1976) היא סופרת ישראלית.

נולדה בתל אביב. בתם של זהר זיסאפל, מבעלי קבוצת רד-בינת והילה זיסאפל, עורכת דין. גדלה ברמת אפעל. בעת שירותה הצבאי הייתה כתבת ועורכת בעיתון במחנה. זיסאפל הייתה בת זוגו של גיל קופטש[1].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 נטלה חלק ביוזמה של אילנה המרמן להסיע נשים וילדים פלסטינים לטיול בחוף הים ללא אישור, וזאת במחאה על חוק הכניסה לישראל, כי לדבריה: "יש בזה התרסה שמטרתה להראות את האבסורדיות של המצב הזה, של החוק הזה ומה שהוא מצליח לעשות. החומה והמחסומים אינם חוסמים כניסה של שוהים בלתי חוקיים, וודאי שלא כניסה של מחבלים לישראל."

פעילות ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה מתארים את הסצנה התל אביבית הצפונית בקרב צעירים בשנות העשרים לחייהם.

תקצירי ספריה

  • מלאך בשר ודם. שלושה צעירים תלושים בתל אביב של שנות התשעים. אורי בחורה עצמאית ופרועה, פוגשת בשינאן העובדת בלילות בפיצוצייה והשתיים הופכות לחברות. לאורי מערכות יחסים מורכבות ומתוסבכות ובהן רגשותיה העזים כלפי אחיה בעוד לשינאן בן זוג יציב שעם התקדמות הסיפור נפרשים בפניה סודותיו.
  • בטבעת זו. סיפור אהבתן של דני ועמית, שתי נשים הטרוסקסואליות באמצע שנות העשרים לחייהן. עמית המספרת היא סטודנטית לביולוגיה, המפלסת דרכה בנועם לחיים בורגניים ביחד עם חברה מתקופת התיכון יובל. עמית יוצאת למסע בעקבות דני. מסע שמתחיל בבתי הקפה של תל אביב ונמשך בצפון הודו. יחסים שבהם הרבה מן המשיכה והרתיעה גם יחד. העלילה מובילה מאירוע דרמטי אחד למשנהו: בגידות, שימוש בסמים קשים, ניסיון התאבדות, היריון והפלה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלאך בשר ודם. תל אביב, כתר, 1998.
  • בטבעת זו. תל אביב, כתר, 2000.

בתרגום לגרמנית Meine Schwester, meine Braut : Roman / aus dem Hebräischen von Stefan Siebers (Berlin : Aufbau-Verlag, 2001) בתרגום להולנדית Mijn zusje, mijn bruid / vertaald [uit het Hebreeuws] Hilde Pach (Amsterdam : Cargo, 2002)

  • אגלי זיעה ודמע. תל אביב, כתר, 2000. (נובלה).
  • הקומדיה הציונית: התֹפת. עם עובד, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קשר אחד לשבוע, באתר גלובס, 10 בפברואר 2005