כלכלה עירונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כלכלה עירונית היא תחום מחקר כלכלי, המהווה גם תת-תחום של תכנון ערים, החוקר את ההתפתחות הכלכלית של ערים. הכלכלה העירונית מתמקדת במציאת קשרים שיטתיים בין התפתחות המרחב העירוני לבין גורמים הפועלים בתחומו, כגון חברות מסחריות ואמצעי תחבורה. הכלכלה העירונית גורסת כי ניתן לחזות התפתחות של ערים באמצעות בחינה של ייעודי קרקע קיימים ולימוד יחסי הגומלין בין אזורים עירוניים, בעלי אפיונים שונים כמו אזורים מסחריים, אזורי מגורים ועורקי תחבורה ראשיים.

תחום הכלכלה העירונית מתבסס על מודל שנקרא עיר חד צירית (או חד מוקדית) שנוסח ב-1964 על ידי ויליאם אלונסו ומתאר מציאות בה עיר אמורה להתפתח באופן שבסיסה הוא מרכז עסקים ראשי- מע"ר (באנגלית Central Business District או CBD), שמסביבו אזורי מגורים. המודל מנסה לחקות מציאות קיימת במספר מטרופולינים בעולם. מודל זה מתעלם מהשפעה של הקשרים גאוגרפיים או היסטוריים, שגורמים לעיתים להיווצרות מרכזי עסקים בשולי העיר או בקרבת נהרות, איים או חופים. המודל מתעלם גם מהמגמה המקובלת של הוצאה מושכלת של פעילות עסקית מתוך מרכזי הערים, כדי לאפשר התפתחות כלכלית של מפעלים וחברות, תוך הפרעות מינימליות. בעידן האינטרנט, בו ניתן לספק מידע ושירותים שונים במהירות וללא הפרעה, יכול להחשב מודל זה כמיושן ולכן נוסחו מודלים נוספים כמו מודל העיר הרב-מוקדית של מקמילן ומקדונלד.

הכלכלה העירונית גם חוקרת תחומים נוספים המשפיעים על הכלכלה העירונית כגון מדיניות ממשלתית ומיסוי, דיור ציבורי ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.