כלכלה עירונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כלכלה עירונית היא תפיסה או אמונה בתחום חקר הכלכלה, הגורסת כי ישנו קשר שיטתי בין התפתחות מרחב עירוני לבין גורמים הפועלים בתחומו, כגון חברות מסחריות או אמצעי תחבורה. למעשה גורסת הכלכלה העירונית, כי ניתן לחזות התפתחות של ערים באמצעות בחינה של ייעודי קרקע קיימים ולימוד יחסי הגומלין בין אזורים עירוניים, בעלי איפיונים שונים כמו אזורים מסחריים, אזורי מגורים ועורקי תחבורה ראשיים.

הכלכלה העירונית מתבססת על מודל שנקרא עיר חד צירית שנוסח בשנות השישים על ידי וילאם אלונסו ומתאר מציאות בה עיר אמורה להתפתח באופן שבסיסה הוא מרכז עיסקים נקודתי שמסביבו אזורי מגורים. מודל זה מכונה Central Business District או CBT , והוא מנסה לחקות מציאות קיימת במספר מטרופולינים בעולם.

המודל מתעלם מהשפעה של הקשרים גאוגרפיים או היסטוריים, שגורמים לעתים להיווצרות מרכזי עסקים בשולי העיר או בקרבת נהרות, איים או חופים. המודל מתעלם גם מהמגמה המקובלת של הוצאה מושכלת של פעילות עיסקית מתוך מרכזי הערים, כדי לאפשר התפתחות כלכלית של מפעלים וחברות, תוך הפרעות מינימליות. בעידן האינטרנט, בו ניתן לספק מידע ושירותים שונים במהירות וללא הפרעה, יכול להחשב מודל זה כמיושן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.