כלכלת אוקראינה
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| כלכלת אוקראינה | |
 |
|
| מטבע | 1 הריבניה = 100 קופייאק |
| שנת כספים | שנה קלנדרית |
| ארגוני סחר | חבר המדינות,GUAM , ארגון הסחר העולמי |
| סטטיסטיקה | |
| דירוג תמ"ג עולמי | 27 (2006) |
| תוצר מקומי גולמי (PPP) | 365.66 מיליארד דולר (2006) |
| גידול בתמ"ג | 5% (2006) |
| תמ"ג לנפש (PPP) | 7800 דולר (2006) |
| תמ"ג לפי מגזר | חקלאות (22.5%), תעשייה (33.2%), שירותים (44.3%) (2005) |
| אינפלציה | 10.3% (2006) |
| אוכלוסייה מתחת לקו העוני | 26.7% (2006) |
| כוח עבודה | 22.67 מיליון נפש (2005) |
| כוח עבודה לפי מקצוע | חקלאות (24%), תעשייה (32%), שירותים (44%) (1996) |
| אבטלה | 9%-10% (2005) |
| ענפים עיקריים | ייצור חשמל, מתכות, כריית פחם, עיבוד עץ, כימיקלים, תעשייה צבאית, עיבוד מזון, בנייה, אלקטרוניקה,ייצור מכונות |
| קשרי מסחר | |
| יצוא | 38.22 מיליארד דולר (2005) |
| מדינות עיקריות | רוסיה 18%, גרמניה 5.8%, טורקיה 5.7%, איטליה 5%, ארצות הברית 4.6% . (2005) |
| יבוא | 37.18 מיליארד דולר (2005) |
| מדינות עיקריות | רוסיה 41.8%, גרמניה 9.6%, טורקמניסטן 6.7% (2005) |
| אוצר המדינה | |
| חוב ציבורי | 61.27 מיליארד דולר (18% מהתמ"ג) (2005) |
| הכנסות | 23.59 מיליארד דולר (2005) |
| הוצאות | 22.98 מיליארד דולר (2005) |
| תמיכה כלכלית | 2.2 מיליארד דולר (מהIMF) |
| כל הנתונים נכונים לסוף שנת 2005 | הנתונים ל-2006 הם תחזית IMF |
כלכלת אוקראינה מנסה לייצב את עצמה מאז היפרדותה מברית המועצות לשעבר. אוקראינה, ביחד עם רוסיה הייתה המדינה המתועשת בברית המועצות. לאחר פירוקה של ברית המועצות הצטמקה כלכלתה של אוקראינה ב-50% כאשר הירידה החריפה ביותר הייתה בענפי התעשייה הכבדה. בשנים הראשונות התבצעה הפרטה מהירה, ומדיניות מונטרית חסרת אחראית שהובילה להיפראינפלציה בין 1993-1995. לאורך שנות ה-90 נרשמה צמיחה שלילית ומחסור בחומרי גלם ובמוצרי צריכה. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה חיובית הודות לקיום מספר רפורמות ממשלתיות, צריכה והשקעות זרות מתגברות.
תוכן עניינים |
רקע [עריכה]
בימי השלטון הסובייטי הייתה אוקראינה לאחד המדינות המתועשות. היא ירשה מברית המועצות תשתית תעשייתית ותחבורתית מפותחת וענפה. עם כינון אוקראינה העצמאית כל המשק היה מולאם עקב המורשת הסובייטית של כלכלה מתוכננת. נשיאה הראשון, ליאוניד קרבצ'וק פתח בתוכנית הפרטה והסרת הפיקוח על המחירים. ההפרטה הייתה מושחתת עד היסוד וחסרת שקיפות. הזעזוע עקב המעבר המהיר לכלכלת שוק גרם לירידה חדה בתקבולי הממשלה. כדי לפתור בעיה זו החלו רשויות אוקראינה באימוץ מדיניות מונטרית חסרת אחריות והבנק הלאומי של אוקראינה החל להדפיס כסף בכמויות גדולות. מדיניות הרסנית זו הובילה להיפר-אינפלציה שהגיעה לאלפי אחוזים.
מדיניות פיסקלית [עריכה]
צמיחה כלכלית [עריכה]
לאחר הכרזת העצמאות ב-1991 חוותה כלכלת אוקראינה שיעורי צמיחה שליליים שהתבטאו בהצטמקות הכלכלה בשיעור של כ-60%. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה כלכלית חיובית הנובעת ממחירי סחורות גבוהים, בייחוד מוצרים מוטי אנרגיה המהווים מרכיב חשוב בכלכלה.בשנת 2009 בעקבות המשבר הכלכלי הצטמקה כלכלת המדינה ביותר מ-15%. יחד עם זאת כבר בשנת 2010 הורגשה צמיכה והיא חזרה להיקף שהיה לפני המשבר.
מדיניות תקציבית [עריכה]
בעיות חמורות בגביית מסים הובילו לגרעונות תקציביים גבוהים בשנות ה-90. מאז שנת 2000 הצטמק הגרעון בתקציב והוא בשליטה. ההכנסות בשנים האחרונות עולות בהתמדה אך עדיין נמוכות מהמצופה כיוון שהכנסות רבות אינן מדווחות. בנוסף, מערכת מס מורכבת מקשה על עסקים.
המאזן התקציבי בשנים האחרונות (כאחוז מהתמ"ג)
- 1999- 2.3%-
- 2000- 1.3%-
- 2001- 1.6%-
- 2002- 0.5%+
- 2003- 0.9%-
התפתחויות אחרונות [עריכה]
בסוף שנת 2006 הכריז ראש הממשלה, ויקטור ינוקוביץ', על הערכה כי הכלכלה גדלה בשנה זאת בכ-7% ריאלית. המשכורת הממוצעת לשכיר הייתה כ-250 דולרים[1] בסוף השנה ובשנים הקרובות הכלכלה תמשיך להתרחב בקצב דומה.
כלכלת אוקראינה היא כלכלת שוק חופשית מתפתחת עם תמ"ג העולה במספר דו-סיפרתי בשנים האחרונות. לאחרונה עם אחוזי עליה גבוהים מאוד שנרשמו בכל חבר המדינות, גם אוקראינה דיווחה על עליה של 8.6% בתמ"ג הריאלי ברבעון הראשון של 2007. נתון מרשים אך יחד עם זאת היא נמצאת במקום ה-7 מתוך 9 מדינות[2].
מגזרי משק [עריכה]
שוק נדל"ן [עריכה]
ההיסטוריה של שוק ידעה תהפוכות גדולות, מצד אחד מחירים נמוכים במיוחד בשנות 90 מצד שני מחירים גבוהים של שנות 2000. מחיר מ"ר בקייב מוערך ב-$2000[דרוש מקור] - הרבה יותר ממדינות מזרח אירופה אחרות (בולגריה-$900[דרוש מקור], רומניה-$1000[דרוש מקור]), ניתן להסביר זאת מצד אחד בגלל שוק משכנתא לא מפותח ומיעוט בניה מצד שני[דרוש מקור]. לאחרונה החל תהליך של התפשטות השקעות נדל"ן מחוץ לבירה קייב, לערים גדולות נוספות, תוך דגש על פיתוח נכסים מסחריים ומשרדים מודרניים. בחלק מפרויקטים ישנה מעורבות ישראלית בולטת למשל של אפריקה ישראל.
תיירות [עריכה]
ענף מתרכז בשני מוקדים עיקריים: הרי הקרפטים וחצי האי קרים. תשתיות התיירות אינן מפותחות דיין בגלל חוסר השקעה והזנחה בשנות ה-90. לאחרונה החל פיתוח מואץ על ידי משקיעים פרטיים. רמת השירות במקומות רבים היא נמוכה, אך המחירים יחסית נוחים לתייר מערבי, דבר שמביא תיירים ממערב אירופה לנצל משאבי טבע נדירים כגון מים ובוץ מיוחדים באזור [truskavez]. הבירה קייב ידועה בעולם בזכות לוורה- מנזר השוכן בלב העיר אשר מהווה מרכז דתי רוחני של כנסייה המקומית. ומשלב מספר רב של כנסיות עתיקות , ומתחם כנסיות [sifiya ] אשר היה מקום קבורה של שליטים של רוס של קייב .
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מדדים עיקריים, באתר הבנק הלאומי של אוקראינה
- ^ "CIS Statistics Committee reveals average GDP growth", באתר rbcnews.com, 3 באפריל 2007
