כלכלת אוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כלכלת אוקראינה
דירוג עולמי 42
מטבע הריבניה
ארגוני סחר ארגון הסחר העולמי,מועצת אירופה
סטטיסטיקה
תמ"ג 175 מיליארד $ (2013)
צמיחה כלכלית 0% (2013)
תמ"ג לנפש 7400 $ (2013)
אינפלציה (מדד מחירים לצרכן) 0.5% (2013)
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 24.1% (2013)
כוח עבודה 22.1 מיליון (2013)
אבטלה 8% (2013)
קשרי מסחר
יצוא 71.2 מיליארד $ (2013)
מדינות עיקריות רוסיה (25%), טורקיה (5%), איטליה (4.5%)
יבוא 87.3 מיליארד $ (2013)
מדינות עיקריות רוסיה (32%), סין (9%), גרמניה (8%)
חוב חיצוני 138.3 מיליארד $ (2013)
מימון ציבורי

הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת

כלכלת אוקראינה מנסה לייצב את עצמה מאז היפרדותה מברית המועצות לשעבר. אוקראינה הסובייטית, ביחד עם רוסיה הייתה הרפובליקה המתועשת ביותר בברית המועצות. לאחר פירוקה של ברית המועצות הצטמקה כלכלתה של אוקראינה ב-50% כאשר הירידה החריפה ביותר הייתה בענפי התעשייה הכבדה.

בשנים הראשונות התבצעה הפרטה מהירה, ומדיניות מונטרית חסרת אחראיות הובילה להיפראינפלציה בין 1993-1995. לאורך שנות ה-90 נרשמה צמיחה שלילית ומחסור בחומרי גלם ובמוצרי צריכה. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה חיובית הודות לקיום מספר רפורמות ממשלתיות, צריכה והשקעות זרות מתגברות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי השלטון הסובייטי הייתה אוקראינה לאחד המדינות המתועשות. היא ירשה מברית המועצות תשתית תעשייתית ותחבורתית מפותחת וענפה. עם כינון אוקראינה העצמאית כל המשק היה מולאם עקב המורשת הסובייטית של כלכלה מתוכננת. נשיאה הראשון, ליאוניד קרבצ'וק פתח בתוכנית של הפרטה והסרת הפיקוח על המחירים. ההפרטה הייתה מושחתת עד היסוד וחסרת שקיפות. הזעזוע עקב המעבר המהיר לכלכלת שוק גרם לירידה חדה בתקבולי הממשלה. כדי לפתור בעיה זו החלו רשויות אוקראינה באימוץ מדיניות מונטרית חסרת אחריות והבנק הלאומי של אוקראינה החל להדפיס כסף בכמויות גדולות. מדיניות הרסנית זו הובילה להיפר-אינפלציה שהגיעה לאלפי אחוזים.

מדיניות פיסקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמיחה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הכרזת העצמאות ב-1991 חוותה כלכלת אוקראינה שיעורי צמיחה שליליים שהתבטאו בהצטמקות הכלכלה בשיעור של כ-60%. מאז שנת 2000 ישנה צמיחה כלכלית חיובית הנובעת ממחירי סחורות גבוהים, בייחוד מוצרים מוטי אנרגיה המהווים מרכיב חשוב בכלכלה.בשנת 2009 בעקבות המשבר הכלכלי הצטמקה כלכלת המדינה ביותר מ-15%. יחד עם זאת כבר בשנת 2010 הורגשה צמיכה והיא חזרה להיקף שהיה לפני המשבר, אך גם בשנת 2013 היא מגיע רק לכ-70% מרמתה בשנת 1990.

התפתחויות אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2006 הכריז ראש הממשלה, ויקטור ינוקוביץ', על הערכה כי הכלכלה גדלה בשנה זאת בכ-7% ריאלית. המשכורת הממוצעת לשכיר הייתה כ-250 דולרים‏[1] בסוף השנה ובשנים הקרובות הכלכלה תמשיך להתרחב בקצב דומה.

בתחילת המאה ה-21 החוב של אוקראינה היה כ-15 מיליארד $ ורמה זו הייתה די יציבה. לקראת סוף העשור הראשון של המאה החוב התחיל לגדול ולקראת תחילת שנת 2014 הגיע ל-74 מיליארד $.

כלכלת אוקראינה היא כלכלת שוק חופשית מתפתחת עם תמ"ג העולה במספר דו-סיפרתי בשנים האחרונות. לאחרונה עם אחוזי עליה גבוהים מאוד שנרשמו בכל חבר המדינות, גם אוקראינה דיווחה על עליה של 8.6% בתמ"ג הריאלי ברבעון הראשון של 2007. נתון מרשים אך יחד עם זאת היא נמצאת במקום ה-7 מתוך 9 מדינות‏[2].

מגזרי משק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור החשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקראינה הינה יצואנית של החשמל למדינות השכנות כמו הונגריה, פולין, סלובקיה, מולדביה ורומניה. כמחצית מהחשמל המיצור במדינה מקורו בתחנות כוח גרעיניות שנבנו בתקופת ברית המועצות. לפי שעה פעולות ארבע תחנות כוח גרעיניות: תחנת הכוח הגרעינית רובנו, תחנת הכוח הגרעינית זפורוז'יה, תחנת הכוח הגרעינית הדרום אוקראינית ותחנת כוח הגרעינית חמלניצקי.

בנוסף לכך פועלת תחנת כוח הידרואלקטרית גדולה דנייפרוגס על נהר דנייפר ומספר תחנות כוח קיטוריות. הממשל האוקראיני קידם הקמת תחנות כוח שמנצלות אנרגיית שמש. הם הוקמו בחצי האי קרים ובאזור אודסה.

שוק נדל"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה של שוק ידעה תהפוכות גדולות, מצד אחד מחירים נמוכים במיוחד בשנות 90 מצד שני מחירים גבוהים של שנות 2000. מחיר מ"ר בקייב מוערך ב-$2000[דרוש מקור] - הרבה יותר ממדינות מזרח אירופה אחרות (בולגריה-$900[דרוש מקור], רומניה-$1000[דרוש מקור]), ניתן להסביר זאת מצד אחד בגלל שוק משכנתא לא מפותח ומיעוט בניה מצד שני[דרוש מקור]. לאחרונה החל תהליך של התפשטות השקעות נדל"ן מחוץ לבירה קייב, לערים גדולות נוספות, תוך דגש על פיתוח נכסים מסחריים ומשרדים מודרניים. בחלק מפרויקטים ישנה מעורבות ישראלית בולטת למשל של אפריקה ישראל.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף מתרכז בשני מוקדים עיקריים: הרי הקרפטים וחצי האי קרים. תשתיות התיירות אינן מפותחות דיין בגלל חוסר השקעה והזנחה בשנות ה-90. לאחרונה החל פיתוח מואץ על ידי משקיעים פרטיים. רמת השירות במקומות רבים היא נמוכה, אך המחירים יחסית נוחים לתייר מערבי, דבר שמביא תיירים ממערב אירופה לנצל משאבי טבע נדירים כגון מים ובוץ מיוחדים באזור [truskavez]. הבירה קייב ידועה בעולם בזכות לאוורת קייב-פצ'רסק - מנזר השוכן בלב העיר אשר מהווה מרכז דתי רוחני של כנסייה המקומית ומשלב מספר רב של כנסיות עתיקות , ומתחם כנסיות אשר היה מקום קבורה של שליטים של רוס של קייב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדדים עיקריים, באתר הבנק הלאומי של אוקראינה
  2. ^ "CIS Statistics Committee reveals average GDP growth", באתר rbcnews.com, ‏3 באפריל 2007