כלכלת נורבגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרף המתאר את צמיחת התל"ג והתמ"ג.

הכלכלה הנורבגית מתבססת על שילוב בין פעילות שוק חופשי והתערבות ממשלתית. נורבגיה עשירה במשאבים טבעיים כגון נפט, כוח הידרואלקטרי, דגה, עץ ומינרלים.

נורבגיה היא מדינת רווחה מפותחת ובה מיסים גבוהים. נטל המס הכולל עומד על קרוב ל-50% מהתל"ג. בכל חברה עם יותר מ-50 עובדים, 1/3 ממועצת המנהלים הם נציגי האיגוד המקצועי. שויוניות התחלקות ההכנסות בנורבגיה מהגבוהות בעולם, 0.25 על פי מדד גיני. כלכלת נורבגיה מבוססת בעיקר על הפקת נפט ויצור אנרגיה הידרואלקטרית. השכר הממוצע לעובד יצור בנורבגיה APW עמד בשנת 2004 על 300,000 קרונות נורבגיות לשנה (36,000 אירו). כ-50% מכוח העבודה הנורבגי חבר באיגודים המקצועיים אך כלל כוח העבודה נהנה מהסדרים קיבוציים. הממשלה היא בעלת רוב רובו של סקטור האנרגיה.

הנפט בנורבגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 החלו מתגלים מאגרי נפט בים הצפוני בשטחים הנמצאים תחת ריבונות נורבגית. הכלכלה הנורבגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורבגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. רק רוסיה וערב הסעודית מייצאות יותר נפט מנורבגיה, אשר אינה חברה באופ"ק.

בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורבגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.

מדיניות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה שולטת בשווקים מרכזיים כגון שוק הנפט והאנרגיה החיוני למדינה וזאת באמצעות שלושה תאגידים ממשלתיים. על אף רמת החיים הגבוהה בנורבגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורבגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב-114 מיליארד דולר וכן הוקמה קרן לאומית אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.

נורבגיה ואירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורבגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב-1972 וב-1994. אולם יחד עם ליכטנשטיין ואיסלנד חברה בשוק האירופי המשותף.

עיקר סחר החוץ של נורבגיה מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי.