כלכלת רומניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
בתקופת מלחמת העולם הראשונה כלכלת רומניה הושפעה מאוד מההתרחשויות הפוליטיות והצבאיות.
התקופה הנייטרלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתיחת מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, השפיעה על כלכלת רומניה, למרות שהיא שמרה על נייטרליות במהלך השנתיים הראשונות של המלחמה. חסימתן של דרכי מסחר בגלל המלחמה, מגבלות מנהלתיות שהטילו המדינות השונות על תנועת הסחורות, כדי לשרת את המאמץ המלחמתי שלהן ולמנוע סיוע מאויביהן, שינויים חדיש בהיצע ובביקוש לסחורות השונות, כל אלה השפיעו, בדרך כלל לרעה, על היקף סחר החוץ של רומניה ובעקיפין גם על השוק הפנימי של רומניה.
פתיחת מעשי האיבה ניתקה את דרכי היבשה של היצוא החקלאי המסורתי של רומניה אל ארצות מערב אירופה. האימפריה העות'מאנית סגרה את הבוספורוס והדרדנלים בפני המעבר הימי של יצוא זה. בתקופה זו החקלאות היוותה 80% מכלכלת רומניה, לכן הפגיעה הייתה קשה. גם יתר ענפי הכלכלה נפגעו - מחסור בחומרי גלם, מכונות וחלפים שלא הגיעו בגלל ניתוק הדרכים או בגלל הפנייתם למאמץ המלחמתי של מדינות אחרות, פגעו ביכולת הייצור של התעשייה ושל ענף המכרות והפקת הנפט.
הנפט הרומני, שהפקתו נתקלה בקשיים, כאמור לעיל, היה מבוקש מאוד וגרמניה הציעה לתת עבור כל קרון של נפט קרון של תחמושת. בתקופה זו רומניה ניסתה להכין את צבאה ולצייד אותו, שיהיה מוכן להצטרף למלחמה ברגע המתאים, אך התעשייה המקומית לא הייתה מסוגלת לספק את צרכיו והמדינות הזרות לא היו מוכנות לספק לרומניה חומרי מלחמה, שהיו עלולים להיות מופנים כנגדן.
ניתוק דרכי המסחר עם מערב אירופה יצר מצב בו הייתה עדיפות ברורה לסחר עם מעצמות המרכז ואומנם, ב-1915, מדינות אלה קלטו 78% מהיצוא הרומני. גרמניה והאימפריה האוסטרו-הונגרית הקימו מונופולים ליבוא הדגנים, מונופולים שהכתיבו מחירים נמוכים מכפי שרצו הרומנים. בתגובה הקימה רומניה מונופול ליצוא, שהתמודד מול מונופולי היבוא. המונופול הרומני, שנקרא "הוועד המרכזי לממכר ויצוא הדגנים והמוצרים הנלווים", קבע את הכמויות הדרושות לצריכה פנימית, את המחירים המרביים למכירה ברומניה, את המכירים המינימליים ליצוא, עסק במכירת התבואות בחו"ל וגם בהעברתן.
בגלל הקשיים השונים, בתקופה 1913 - 1915, נפח היצוא הרומני הצטמצם לשליש. צמצום ההכנסות הנובעות מיצוא ולעומתן ההוצאות המוגדלות על הצטיידות הצבא, כולל הלוואת מחו"ל הביאו להגדלת כמות המזומנים בשוק הפנימי, עד פי שלושה, מה שהזין את האינפלציה.
המאמץ המלחמתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלטון הרומני, שהחליט על שמירת הנייטרליות, היה מודע שבמוקדם או במאוחר רומניה עשויה להצטרף למלחמה, מרצונה או שלא מרצונה, לכן עשה מאמץ עילאי להכנת הצבא הרומני למלחמה.
לתשלום עבור הצטיידות הצבא, הממשלה הרומנית לקחה מהבנק הלאומי ארבע הלוואות, בסכום כולל של 400,000,000 לאי והלוואות חוץ מהממלכה המאוחדת ומאיטליה.