כננת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כננת מחוברת לפגוש של רק"ם

כננת היא מכשיר המיועד להזיז משאות כבדים באמצעות חבל הנכרך על גבי ציר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכננת הקדומה ביותר תוארה על ידי הרודוטוס בקשר למלחמת פרס-יוון בתקופת המאה ה-5 לפנה"ס. כננות העץ שתוארו שם, נועדו למתוח חבלים של גשר על פני הדרדנלים. ככל הנראה, כננות היו בשימוש קדום יותר באשור. לדברי אריסטו, גלגלות הרמה וכננות היו בשימוש נפוץ בבניה במאה הרביעית לפני הספירה. בישראל קיימים מבנים מתקופת הורדוס שארכאולוגים מעריכים שנעשה שימוש בכננות בהקמתם. דוגמה בולטת בירושלים היא מערכת מבני התמך של הר הבית שהוקמה כחלק מבניינו המחודש של בית המקדש השני, בשנים (4-)-(20-) לפנה"ס. באתר הארכאולוגי בדרום הר הבית ניצב שחזור של כננת גדולה, בעזרתה מעריכים שאבני החומה הגדולות (במשקל ממוצע של 5 טון) הובלו למקומן.

אופן הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכננת מורכבת מגלגל סובב עליו מתלפף החבל. את הגלגל ניתן לסובב באמצעים שונים – כוח השרירים, כוח פנאומטי, כוח הידראולי, כוח חשמלי ועוד.

כדי למנוע מצב בו כובד המשא ימשוך חזרה את החבל, ניתן לצייד את הכננת בבלם חד כיווני (ראצ'ט) – התקן מכני המאפשר תנועה בכיוון אחד בלבד. במקרה זה הראצ'ט יאפשר רק פעולת הרמה ולא הורדה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכננת משמשת במגוון תחומים לתפקידים שונים, כגון:

  • שימוש צבאי בעת העתיקה: כלי עזר למתיחת כבלים של כלי מלחמה עתיקים כגון: טרבושה וקטפולטה.
  • ספנות: הורדה והעלאת העוגן, מתיחת המפרש ועוד.
  • הנדסה: הנפת משאות בעגורנים ומנופים נעשית באמצעות כננות. כמו כן, ישנן כננות קטנות המורכבות על המבנה עצמו ומיועדות להעלות אליו חומרי בניין.
  • חילוץ והצלה: ניידות כיבוי אש, רכבי חילוץ צבאיים ורכבי שטח מצוידים בכננות המיועדות למשוך רכבים וחפצים שונים מרחוק. הכננת מסוגלת למשוך את הרכב התקוע כאשר הכננת מעוגנת למקום יציב.

ישנן כננות בעלות הפעלה אלחוטית. כננות כאלה מצויות לעתים על רכבי שטח. צורת הפעלה נוספת של כננות נמצאת ברכבי שטח המצוידים בתוף בולט מצידי הגלגלים. כאשר הגלגל מסתובב, מסתובב איתו התוף והכבל מתלפף עליו. דבר זה מעניק עוצמה רבה לכננת, שכן, היא מופעלת, למעשה על ידי כוח המנוע כננת כזו נקראת כננת גלגל.