כנסיית אלכסנדר נבסקי
 | |
| הקשת הרומאית בכנסייה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | כנסייה |
| כתובת | הרובע הנוצרי |
| מיקום |
 ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′41″N 35°13′51″E / 31.778132°N 35.230715°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   כנסיית אלכסנדר נבסקי | |
  | |
כנסיית אלכסנדר נבסקי, מנזר וכנסייה הנמצאים בחצר אלכסנדר ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, במרחק כמה עשרות מטרים מכנסיית הקבר ומול הכניסה הצפונית לכנסיית הגואל.
המנזר קרוי על שם אלכסנדר נבסקי, נסיך רוסי מהמאה ה-13 אשר הדף פולשים גרמנים ושוודים מאדמתה של רוסיה. המנזר נמצא בפינת הרחובות שוק הצבעים ובית הבד (סוק חאן א-זית) הנמשך עד לשער שכם.
המנזר פתוח (בתשלום) למבקרים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכנסייה הוקמה על קרקע שנרכשה בשנת 1857. הממשלה הרוסית תכננה להקים במקום קונסוליה רוסית. כחלק מתהליך הבנייה בוצעו חפירות במתחם הכנסייה, והחופרים קיוו למצוא את החומה השנייה של ירושלים מסוף תקופת בית שני, דרכה עבר ישו אל גבעת הגולגולתא שם נצלב. החומה השנייה לא נמצאה בחפירות, אך נמצאו שרידים של שער קדום. מציאת השער שינתה את תוכניותיהם של הרוסים והביאה להקמת מנזר במקום הקונסוליה שתוכננה בתחילה. המנזר הוקם בשנת 1860 על ידי החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית.
המנזר הוא בניין מאסיבי הבנוי מאבן שיש ורודה ולצדה אבן שיש אדומה, בתבנית אבלק. בנייה המשלבת שני גוונים של אבנים בחזית המבנה מאפיינת גם את האכסניה האוסטרית (ירושלים) ברובע המוסלמי אשר נבנתה בערך באותה תקופה. בשנים האחרונות התכערה חזית השיש של הבניין עקב שכבות של לכלוך שהצטברו על קירות הכנסייה החיצוניים. בתוך המנזר מצוי חדר אירוח טיפוסי מהמחצית השנייה של המאה ה-19.
האתר העיקרי במנזר מצוי מתחת למפלס הרחוב של ימינו, הוא כולל מערך קירות אבן בסיתות מוקפד ושרידי גרם מדרגות. הממצאים מזוהים על ידי הכנסייה הרוסית כבית שער המוכר בשם "שער המשפט" דרכו עבר ישו בדרכו אל הצליבה בגבעת הגולגותא שהייתה אז מחוץ לחומת העיר. הארכאולוגים רואים בקירות חלק ממערך הכניסה למקדש אפרודיטה מהקרדו. הקירות מתוארכים לתקופת איליה קפיטולינה שהוקמה על ידי הקיסר הרומאי אדריאנוס, זאת על אף שחלק ניכר ממנו עשוי מאבנים בסיתות הרודיאני, שכן לטענתם מדובר בשימוש משני.
לצידו הדרומי של גרם המדרגות מצויה קשת רומית אשר לפי אמונת הנוצרים הייתה חלק ממתחם מקדש אפרודיטה הפגאני שהקימו הרומאים במקום לפני שהוקמה בו כנסיית הקבר.
מעל לגרם המדרגות המשוחזר מצויה כנסייה ובה ארון קבורה מהודר ומצופה זהב שעומד לפני האיקונוסטאזיס, זהו ארון סימבולי בו טמונים תכריכיו של ישו. לא רחוק ממנו עומדת איקונת מריה הנמה. על הקיר הצפוני מצויה איקונת מריה מטיחבין שצוירה ברוסיה במאה ה 15, היא מצופה כסף וזהב וצליינים מאמינים כי יש לה סגולות ריפוי ולכן תלוית עליה מנחות רבות. בפינה הצפון מערבית מופיע ציור של גאורגיוס הקדוש ולידו בתוך נישה בד קנווס שעליו החל ב 2014 להופיע באופן פלאי העתק של ציורו של גאורגיוס הקדוש שלצידו. לצד הקשת הרומית נבנה ב 2007 חדר מהודר ומצופה כולו בשיש אדום. החדר מוקדש לאיקונת מריה מסנט תאודור. אייקונה זו הייתה איקונת ההכתרה של פיוטר השלישי משושלת רומנוב. כל הנסיכות שהצטרפו למשפחת רומנוב ועברו לכנסייה האורתודוקסית הרוסית קיבלו את תוספת השם פיודורובה ע"ש האיקונה הזו שנחשבה לאיקונה המגוננת על משפחת רומנוב.
ב-30 בדצמבר 2019 ממשלת ישראל אישרה העברת הכנסייה לבעלות החברה הארץ-ישראלית הפרבוסלבית הקיסרית.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תיאור מפורט של המבנה וההיסטוריה שלה (ברוסית)
