כנסיית סנטה מריה דלה גרציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכנסייה והמנזר הדומיניקני
של סנטה מריה דלה גרציה עם
"הסעודה האחרונה" מאת לאונרדו דה וינצ'י
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Santa Maria delle Grazie Milano.jpg
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה
מדינה Flag of Italy.svg איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 1, 2
האפסיס המיוחס לברמנטה

כנסיית סנטה מריה דלה גרציה (איטלקית Chiesa di Santa Maria delle Grazie) היא מתחם המשלב כנסייה ומנזר דומיניקני במילאנו שבאיטליה. פרסומה העיקרי של הכנסייה נובע מהימצאותה של הגדולה ביצירותיו של לאונרדו דה וינצ'י ואחת המפורסמות שבהן, ציור הקיר הסעודה האחרונה. התמונה צוירה על קיר הרפקטוריום של המנזר הדומיניקאני במקום, בין השנים 1495 ל-1498. בשנת 1980 הוכרזו הכנסייה והמנזר הדומיניקני של סנטה מריה דלה גרציה כאתר מורשת עולמית, כולל ציור הקיר עצמו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1463 החליט דוכס מילאנו פרנצ'סקו הראשון ספורצה לבנות מנזר דומיניקני וכנסייה במקום בו ניצבה קפלה קטנה שהוקדשה למריה הקדושה של החן. ספורצה שכר את שירותיו של האדריכל גואיניפורטה סולארי (Guiniforte Solari) והמנזר הושלם ב-1469, שלוש שנים לאחר מותו של ספורצה, בעוד שבניית הכנסייה נמשכה עד 1482. יורשו של ספורצה, לודוביקו ספורצה ערך מספר שינויים בכנסייה, ואלה הושלמו ב-1490. עוד החליט כי הכנסייה תשמש גם כמקום קבורה עבור בני משפחת ספורצה, וכך היה. ב-1497 נקברה אשתו במקום.

ספורצה שכר מספר אמנים ידועים כדי לפאר את המבנים, ומעריכים כי בבניית האפסיס של הכנסייה היה שותף האדריכל דונטו ברמנטה, אשר הופקד על הפרויקט בתחילתו, אך חדל מלעסוק בו בהמשך, וג'ובני אנטוניו אמדאו (Giovanni Antonio Amadeo) נטל את מקומו. לאונרדו נשכר לצייר את "הסעודה האחרונה", וכריסטופורו סולארי תיכנן את אחוזת הקבר של ספורצה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, באוגוסט 1943, פגעו מפציצים בריטים ואמריקניים במנזר ובכנסייה. הקיר ובו "הסעודה האחרונה" ניצל, בזכות היותו מוגן על ידי שקי חול.

הצליבה מאת דונאטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפקטוריום במנזר שוכן גם ציור הקיר של "הצליבה" מאת ג'ובני דונאטו מונטורפאנו (Giovanni Donato Montorfano). הציור ניצב בקיר שמול הסעודה האחרונה של לאונרדו, והוא אחד מציוריו האחרונים של האמן, וחתימתו והשנה 1495 מופיעים עליו. הציור עשיר בדמויות וכמנהג התקופה חלקן נושאות את דיוקניהם של בני משפחת ספורצה. ציור זה השתמר בצורה טובה בהרבה מהסעודה האחרונה שלמולו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Italy.svg
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באיטליה

אגריג'נטוהמרכז ההיסטורי של אורבינוהטרולי באלברובלואסיזיארמון קזרטה, אקוודוקט ונוויטלי וסן לאוצ'וג'נובה • האזורים הארכאולגיים בפומפיי, הרקולנאום וטורה אנונציאטההאיים הליפרייםהבזיליקה של אקוויליההגן הבוטני בפדובהההרים הקדושיםהווילה הרומאית בקזאלההמעונות המלכותיים של בית סבויהסו נוראז'י די ברומיניהנקרופוליס בצ'רווטרי והנקרופוליס בטרקוויניההפארק הלאומי צ'ילנטו וואלו די דיאנו (כולל פאסטום, וליה וצ'רטוזה די פאדולה) • ואל ד'אורצ'העיירות שלהי הבארוק של הוואל די נוטו (דרום-מזרח סיציליה)ציורי הסלע בוואל קמוניקהוילה אדריאנהוילה ד'אסטהויצ'נצה והווילות הפלדיאניות בוונטוונציהורונהכנסיית סנטה מריה דלה גרציה והסעודה האחרונה מאת לאונרדו דה וינצ'ימודנהקסטל דל מונטההסאסי במטרההמרכז ההיסטורי של נאפוליהמרכז ההיסטורי של סיינהסירקוזה והנקרופוליס בפנטליקההמרכז ההיסטורי של סן ג'ימיניאנופורטוונרה וצ'ינקואה טרהפיאצה דיי מיראקוליהמרכז ההיסטורי של פיינצההמרכז ההיסטורי של פירנצההמרכז ההיסטורי בפרארהקרספי ד'אדההחוף האמאלפיטאניהמונומנטים הנוצריים המוקדמים ברוונההמרכז ההיסטורי של רומא ורכוש הכס הקדוש הנהנה ממעמד אקסטרה טריטוריאלי ובזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומותמנטובה וסביונטהנופי הרכבת הרטית באלבולה ובברנינה (בשיתוף עם שווייץ) • הרי הדולומיטיםמוקדי הכח של הלומברדים באיטליהבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים בהרי האלפים (עם חמש מדינות אחרות) • הר אטנההווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה