כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כנסייה  |
| על שם |
פטרוס |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1893 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1891 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות הבארוק |
| קואורדינטות | 32°03′17″N 34°45′08″E / 32.0548°N 34.7521°E |
| האתר הרשמי | |
|
(למפת יפו רגילה)   כנסיית פטרוס הקדוש  | |
  | |
כנסיית פטרוס הקדוש היא כנסייה קתולית פרנציסקנית השוכנת בכיכר קדומים בפינה הצפון-מערבית של יפו העתיקה. כנסיית פטרוס הקדוש נקראת על שמו של פטרוס הקדוש, אחד משנים עשר השליחים של ישו והאפיפיור הראשון. מנזר קטן צמוד לכנסייה מצפון. המבנה ומגדל הפעמונים שלו נראים היטב מכל קו החוף של תל אביב ויפו, כמו גם מכיוון הים, ולכן הם שולבו בקצה הימני של סמל העיר תל אביב-יפו הקודם.
נס החלום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי המסורת הקתולית ניצבת הכנסייה במקום בו שכן בית שמעון הבורסקאי, אצלו התארח פטרוס עת שהה ביפו, ובו נגלה לו נס החלום:
"ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃ והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃ וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃ ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃ ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃ ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃ ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה"
— מעשי השליחים 10, 9-16
חזונו של פטרוס הקדוש בבית שמעון הבורסקאי הכשיר את הקרקע לפעילות המסיונרית של הנוצרים בקרב לא-יהודים באותה עת. לפי המסורת הארמנית, שוכן ביתו של שמעון הבורסקאי בבית משפחת זקריאן שמדרום לכנסייה, ליד המגדלור הישן של העיר, ומיקום זה הוא המקובל ביותר. הכנסייה הרוסית מחזיקה בגרסה שלישית למיקומו של הבית, והיא ממקמת אותו בכנסיית פטרוס הקדוש הרוסית באבו כביר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפו הייתה חשובה לעולם הנוצרי משום שהנמל שלה היה השער הראשי לעולי הרגל בדרכם לירושלים. במקום בו ניצבת הכנסייה, שכנה כנסייה ביזנטית שנהרסה במאה ה-7 על ידי הערבים. על חורבותיה הקים פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מבנה מבוצר צלבני אשר כונה "המצודה". המבנה שוחזר בידי מלך צרפת לואי התשיעי בעת מסע הצלב השביעי, במחצית השנייה של המאה ה-13. המצודה נהרסה על ידי הממלוכים בשנת 1264, אך אחד ממגדליה העגולים שרד והוא שולב בפינתו הצפון-מערבית של מבנה הנוכחי. ב-1654 בנו נזירים פרנציסקנים כנסייה חדשה ואכסניה לצליינים (Casa Nova) אשר שימשה כמלון דרכים בדרך לירושלים. נפוליאון בונפרטה שהה בכנסייה זו בעת מסע כיבושו במזרח התיכון בשנת 1799. כנסייה זו נהרסה, נבנתה ושוב נהרסה. בין השנים 1888–1894 הוקם המבנה הנוכחי בסגנון הבארוק בחסות בית המלוכה הספרדי. הכנסייה הורחבה בשנת 1903 ושימשה ככנסייה הקתולית הראשית של העיר, עד שנבנתה כנסיית אנטוניוס הקדוש ברחוב יפת בשנת 1932.
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזית המזרחית של המבנה מחולקת באופן מובחן לכנסייה (משמאל ומדרום) ולמנזר (מימין ומצפון), וקבועים בה שעריהם של שני האגפים הנפרדים, זה לצד זה.
הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפסיס הכנסייה פונה באופן ייחודי לכיוון מערב ולא מזרח, סמל לחזונו של פטרוס, או לכיוון ממנו הגיע המלאך, ואשר סללו את הדלת לפנייה אל הגויים, בין היתר מעבר לים. האפסיס הפונה מערבה מקביל גם את פניהם של עולי הרגל הנוצרים, אשר הגיעו לארץ הקודש משך מאות שנים דרך נמל יפו.
החזית עשויה לבנים בגוון חום בהיר, ומשולבים בה שני קרניזים בהירים העוברים לרוחבה. בין הקרניזים אפריז שבו מטופות הנושאות את סמל הוותיקן. החזית מעוטרת גם בתבליטים אנכיים דמויי עמודים בעלי כותרות דוריות ויוניות, גם הם בגוון בהיר. מעל דלת הכניסה לוח הנושא את סמל משמורת ארץ הקודש, סמל המסדר הפרנציסקני (זרועו העירומה של ישו וזרועו המלובשת של פרנציסקוס מאסיזי), יונה המסמלת את רוח הקודש וכתר מלכות המסמל את האל האב. בקומה השנייה חלון מלבני גדול ומעליו גמלון. בראש הגמלון הונח סלע טרוורטין שהובא מבניאס בה העניק ישו את הבכורה לפטרוס. מגדל הפעמונים שוכן בכיכר קדומים, בפינתו הדרום-מערבית של המבנה, והוא נושא בראשו כיפה. נוסף לפעמון, קבועים במגדל גם ארבעה שעונים, אחד בכל צד.
במבנה ספינה בודדת שבכל אחד מצדדיה חמש קפלות. קירותיה מצופים בשיש וקבועים בהם חלונות עשויים זכוכית צבעונית שיוצרה במינכן בה מופיעים קדושים ספרדים. התקרה גבוהה ועשויה בצורת קמרון חבית. דוכן הדרשה עשוי עץ חום מעוטר, והוא צמוד לקיר הצפוני בין שתיים מהקפלות. הדוכן מאמץ מוטיבים מעולם הצומח - הוא נסמך על עמוד דמוי גזע מתחתיו, ומעליו ענפים הנראים כאמיר העץ. יצירת האמנות המרכזית בכנסייה שוכנת מעל למזבח ומתארת את חלומו של פטרוס בעת ששהה ביפו. בכנסייה מספר יצירות אמנות נוספות המתארות אפיזודות בחייו של פטרוס - מעמד ההשתנות בו נכח, הענקת מפתחות הרקיע, נס הדגים, וכן את רחיצת הרגליים לפני הסעודה האחרונה. עוד נראים בכנסייה תיאורים של הנחת הטוהר, המשפחה הקדושה, פרנציסקוס מאסיזי מייסד המסדר, ובקפלה הראשונה משמאל לכניסה, מוצג עותק של איקונין המדונה השחורה מצ'נסטוחובה.
בכנסייה מתקיימות מיסות באנגלית, פולנית, ספרדית, ערבית ועברית, בהם משתתפים בעיקר מהגרי עבודה ואנשי סגל דיפלומטי השוהים בישראל כמו גם נוצרים מהאוכלוסייה הערבית ביפו. עוד פוקדים אותה תיירים רבים המקיימים בה תפילות משלהם.
המנזר[עריכת קוד מקור | עריכה]
קירותיו החיצוניים של המנזר בהירים וחסרי עיטורים, והוא נחלק לשני חלקים. החלק המזרחי בנוי סביב חצר מרכזית קטנה הגובלת בצידה הדרומי בכנסייה ובצידה המערבי בחדר המלבושים. לאורך שני הצדדים האחרים ארקדה המובילה אל חדרי מפגשים וחדרי שירות, ובמרכז החצר ניצב פסלו של לואי התשיעי. המגדל העגול, שריד מהמצודה ההיסטורית, נמצא בפינה הצפון-מערבית של החצר ובקומת המרתף שלו קפלת אבן עגולה. מדרגות צרות מוליכות אל קומתו העליונה שבה שוכנת ספריית המנזר ובה בעיקר ספרים וכתבי עת בפולנית. חלקו המערבי של המנזר גבוה יותר ובו שוכנים מגורי הנזירים, המטבח, הרפקטוריום ששוב אינו בשימוש, אולם תפילה גדול וחדרים נוספים. מהקומה העליונה של חלק זה של המבנה נשקף נוף מרשים של הים התיכון ושל סלע אנדרומדה. המבנה כולו שופץ בעשור הראשון של המאה ה-21 והותקנה בו מעלית. במנזר מתגוררים מזה שנים רבות ארבעה נזירים בלבד - שני פולנים, אנגלי וצ'יליאני.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד רפ, הכנסיות היפות בישראל, הוצאת מפה 2011, ISBN 9789655211221.
- נירית שלו-כליפא, אל גן נעול, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן דביר, 2005.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית פטרוס הקדוש
(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מאר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים |
