כנסיית קלריגוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 41°08′44″N 8°36′53″W / 41.14556°N 8.61472°W / 41.14556; -8.61472

כנסיית קלריגוש ומגדל הפעמון שלה כפי שהם נראים מכיכר ליברדדה הסמוך

כנסיית קלריגושפורטוגזית: Igreja dos Clérigos - "כנסיית הכמורה", (ˈklɛɾiɡuʃ)) היא כנסייה בסגנון הבארוק בעיר פורטו שבפורטוגל. הכנסייה ידועה בזכות מגדל קלריגוש - מגדל פעמונים גבוה הנשקף מנקודות שונות בעיר, ומהווה את אחד מסמליה.

הכנסייה נבנתה עבור אחוות הקלריגוש (כמורה) בידי ניקולאו נסוני (Nicolau Nasoni), אדריכל איטלקי וצייר, שעבד רבות בצפון פורטוגל במהלך המאה ה-18. לבקשתו, הוא נקבר בקריפטה של הכנסייה. הבנייה החלה בשנת 1732 והסתיימה בסביבות 1750, ובתקופה זו הושלם גרם מדרגות כפול מונומנטלי בחזית הכנסייה.

החזית הראשית של הכנסייה מקושטת במוטיבים בארוקיים (כגון חרציות וצדפים) וגמלון גדול מקוטע ("שבור") בראש המבנה. תכנון זה היה מבוסס על סכמה אדריכלית מתחילת המאה ה-17. האפריז המרכזי מעל החלונות מציג סמלי פולחן וקערת קטורת.

החזיתות הצידיות חושפות את תוכנית הקרקע הכמעט אליפטית של הספינה הראשית. כנסייה זו הייתה מבין כנסיות הבארוק הראשונות בפורטוגל שאימצה תוכנית קרקע אליפטית. התמונה שעל לוח המזבח (altarpiece) בקפלה הראשית, עשויה משיש במספר גוונים, ונוצרה על ידי מנואל דוש סנטוש פורטו.

המגדל המונומנטלי של הכנסייה, הממוקם בצידה האחורי, נבנה מאוחר יותר מהכנסייה עצמה. בנייתו החלה ב-1754 והושלמה ב-1763. עיטורי הבארוק שלו מושפעים גם מהסגנון הבארוקי של רומא, בעוד שהמגדל עצמו הושפע יותר מקמפנילות (מגדלי פעמונים באיטליה שנבנו כמבנים עצמאיים) בטוסקנה. גובה המגדל הוא 75.6 מטר והוא שולט בשמי העיר. 225 מדרגות מובילות לקומתו השישית והאחרונה. המגדל הפך לאחד מסמלי העיר וניתן לצפות ממנו על כל העיר העתיקה של פורטו (אשר הוכרזה כאתר מורשת עולמית), על נהר הדואורו ועל העיר השכנה וילה נובה דה גאיה שבגדה הדרומית של הנהר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]