כסייפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כסייפה
Kuseife COA.png
כסיפה במבט מלמעלה
צילום אוויר של כסייפה
שם בערבית كسيفة
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אבו רביעה סאלם
גובה ממוצע ‎464‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 17,543 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.6%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,281 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 13,692 דונם
מיקום כסייפה
כסייפה
כסייפה
דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3310
פרופיל כסייפה נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
חאפלה בדואית, בתוך אוהל, ביישוב הבדואי "כסייפה", בשנת 1985

כוסייפה (נודע גם בשם כסייפה, בערבית: كسيفة, תעתיק מדויק: כסיפה) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת 1982 למען הבדואים שחיו באזור היישוב. הוא הוקם במסגרת בניית בסיס חיל האוויר נבטים בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל ומצרים והעברת הבסיסים מסיני. הכינוי "כסייפה" לאזור הכפר הנוכחי מופיע כבר במסמכים של הממשל הצבאי משנות ה-50 וה-60. המשפחות הגדולות בכסייפה הן משפחת אבו עג'אג' ו-אל-עמור, אל-זברקה ו-אל-נצאצרה. המשפחה הגדולה ביותר בסביבת כסייפה הינה משפחת אבו רביעה. גם חלק נכבד מבני אל-נצאצרה ואל-עמור גרים מחוץ ליישוב המוכר בסביבת בסיס נבטים. משפחות נוספות באזור כסייפה הינן משפחת אזברגה, המשפחה הגדולה מבין כל המשפחות בכסייפה, אל-דדה ואבו ג'ודה, ואבו ע'נאם.

היישוב הוקם כחלק מהתוכנית להקמת שבעה יישובים ליישוב הבדואים באזור הנגב והם: רהט, חורה, ערערה בנגב, כסייפה, תל שבע, שגב שלום ולקייה.

החל משנת 2000 מכהן כראש המועצה סאלם אבו רביעה.

כסייפה היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בכסייפה 17,543 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 47.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 4,846 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[2]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת האבטלה במגזר הבדואי כלל גבוהה מאוד. אך לכסייפה יש מספר אופציות תעסוקתיות - תושביה יכולים להתפרנס מעבודה במפעלים ועסקים שונים באזורי תעשייה אשר נמצאים בנאות חובב, חורה ודימונה ובמקום הכי קרוב ליישוב - בערד. מעבר לכך ניתן לעבוד גם במפעלי ים המלח ובתחום השירות בערד ועין בוקק.

השכלה ותנאים ביישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר בתי-הספר ביישוב, סניפים של קופות חולים, מתנ"סים עם חוגים רבים וכו'.

השתייכות מפלגתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפלגות הערביות, ובמיוחד בעלות האחרונות לכנת ה-19 שהתקיימו ב-22 בינואר 2013 זכתה מפלגת בל"ד בראשות ג'מאל זחאלקה לתמיכה ניכרת ביישוב, אולם התנועה הקומוניסטית וחד"ש אינן זוכות לתמיכה ניכרת ביישוב. המפלגות היהודיות בעבר זכו לתמיכה אולם בשנים האחרונות ירדה התמיכה במפלגות היהודיות. המפלגות היהודיות שזוכות בתמיכה יש את מפלגת העבודה, קדימה והליכוד.

כסייפה היא היישוב הערבי מוסלמי עם המספר הרב ביותר של חברי הליכוד, ויש בה מאות חברים במפלגה. בבחירות לראשות הליכוד ב-2012 בכסיפה השתתפו כ-220 מתפקדים.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כסייפה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]