כס האש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כס האש
The Throne of Fire
מידע כללי
מאת ריק ריירדן
איורים ג'ון רוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה פנטזיה
מקום התרחשות מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ספרי הייפריון, הוצאת דיסני עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור Hyperion Books
תאריך הוצאה 2011
מספר עמודים 459
הוצאה בעברית
הוצאה גרף
תאריך 2011
תרגום יעל אכמון
סדרה
סדרת ספרים משפחת קיין והאלים המצריים
ספר קודם הפירמידה האדומה
הספר הבא צל הנחש
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 978-965-545-403-1
הספרייה הלאומית 003155156
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כס האשאנגלית: The Throne of Fire) הוא רומן פנטזיה המבוסס על המיתולוגיה המצרית. כס האש הוא רומן הפנטזיה השני בסדרת משפחת קיין והאלים המצריים שכתב ריק ריירדן. כס האש מתאר את ניסיונותיהם של האחים ממשפחת קיין, סיידי וקרטר, להחזיר את מלך האלים הקדום רע לחיים, כדי שיעזור להם בלחימה נגד אפופיס, האל הנחש המרושע.

הספר יצא לאור בשנת 2011 גם באנגלית וגם בעברית והיה לרב מכר בישראל.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר האירועים שתוארו בספר הקודם בסדרה, בו סיידי וקרטר גילו כי אל הנחש המרושע אפופיס מתכנן להשתלט על העולם, הגיעו אל ביתו של איימוס, דודם של סיידי וקרטר, עשרות חרטומים (קוסמים מצריים) צעירים, כדי ללמוד מקרטר וסיידי. קרטר וסיידי תכננו להעיר את האל החזק רע, אל השמש בליל שוויון האביב (21 במרץ), שיעזור להם בלחימה נגד אפופיס. חלק של פפירוס שמספר איך להעיר את רע, נמצא במוזיאון ברוקלין ולכן קרטר וסיידי הסתננו יחד למוזיאון עם שני חרטומים צעירים בשם וולט וג'אז.

ארבעת החרטומים מגיעים למוזאון. במוזאון סיידי לקחה את הפפירוס מגומחה בפסל, ושחררה בטעות את חצי סחמת, יצורים מרושעים שנוצרו כדי להגן על הפפירוס. ג'אז הרגה את כולם ונכנסה לתרדמת בתהליך. לפני שהיא הרגה אותם היא נתנה לסיידי בובת שעווה המיועדת לריפוי בצורה של קרטר. אחד החצים סיפר לקרטר שזיה, חברתו מהספר הקודם, נקברה במקום ששמו 'החולות האדומים'. אחרי שהם יצאו מהמוזאון, סיידי מבינה שהפפירוס שהיא לקחה הוא רק אחד מתוך שלושה פפירוסים, שמרכיבים את 'ספר רע', שהוא ספר שמספר איך להעיר את רע.

סיידי מגיעה לביקור אצל סבה וסבתה, ומגלה שהאלים המרושעים נח'בת אלת הנשרים ובאבי אל הבבון, השתמשו בסבה וסבתה של סיידי בתור פונדקאים. האלים המרושעים החלו לרדוף אחרי סיידי. באמצע המרדף, סיידי נפגשה עם אהוב לבה, אל-מוות בשם אנוביס. לאחר הפגישה, סיידי המשיכה לברוח מנחבת' ובאבי. גמד בשם בס עזר לסייד והבריח את נח'בת ובאבי ולאחר מכן אסף אותה עם מכוניתו.

סיידי וקרטר גילו שהפפירוס השני נמצא אצל החרטום השלישי בעוצמתו בעולם, ולדימיר מנשיקוב. סיידי וקרטר הגיעו לוולדימיר וגנבו ממנו את הפפירוס, שבכלל לא היה מוחבא. ולדימיר שלח אחריהם מפלצת בצורת נחש, שפצעה את קרטר. סת, הנבל מהספר הקודם, סיפר ולסיידי איפה נמצא הפפירוס האחרון וכיצד לרפא את קרטר, ובתמורה סיידי ויתרה על שמו הסודי של סת. סת גם סיפר לסיידי היכן נמצאים החולות האדומים שבהם קבורה זיה. סיידי גילתה את שמו הסודי של קרטר, וריפאה אותו מהפציעה שפצעה אותו המפלצת ששלח ולדימיר. לאחר שסיידי ריפאה את קרטר בעזרת הפסל שג'אז נתנה לה במוזיאון, וולט סיפר לסיידי שהוא חולה, ושמותו קרב. קרטר ובס העירו את זיה, שלא זכרה כלום מעברה. הם שכנעו אותה לעזור להם, והיא הסכימה.

סיידי וקרטר ירדו לדואת (עולם מיתולוגי שמקביל לשאול במיתולוגיה היוונית) יחד עם בס הגמד, כדי להביא משם את רע. הם עברו בשמונה בתים בדואת וחיפשו שם את רע. הם מצאו אותו בבית השמיני, אך לא הספיקו לצאת ממנו בזמן, ולכן הם לא היו יכולים להתקדם הלאה מהבית השמיני, אלא רק לחזור אחורה. הם חזרו עם רע לבית השביעי, ונפגשו שם עם אל הירח, ח'ונסו, שיכול להחזיר את הזמן אחורה.

ח'ונסו החזיר את הזמן אחורה בשלוש שעות, תוך כדי משחק סנת שעל כל כלי שיעבירו יקבלו שעה אחת ועל כל כלי שיעביר ח'ונסו יבלע שם (זהות) של אחד מהם, כך שבס איבד את זכרונו (ח'ונסו הצליח להעביר את אחד מכליו). כשהם יוצאים מהדואת, הם מגלים שאפופיס השתחרר מכלאו. הם חזרו לביתו של דודם איימוס, וגילו שם חרטומים רשעים רבים שמתקיפים אותם. קרטר וסיידי, ושאר החרטומים המתלמדים נלחמו נגדם, וניצחו אותם. רע עלה למקומו בשמיים, ואיימוס נהפך ללקטור הראשי, תואר שמשמעו החרטום החזק ביותר בעולם.

במהלך הספר סיידי חוגגת יום הולדת 13- ב-17 במרץ.

אזכור לפרסי ג'קסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר יש אזכור לפרסי ג'קסון, כשבמנהטן מוזכר סוס מעופף, מהמיתולוגיה היוונית, עליה כתובה סדרת פרסי ג'קסון והאולימפיים:

השקפתי מעבר לנהר אל מנהטן. הנוף היה מדהים. כשסיידי ואני הגענו לבית בברוקלין, איימוס אמר לנו שהחרטומים משתדלים לא להיכנס למנהטן. הוא אמר שלמנהטן יש בעיות אחרות - מה שזה לא אמור להביע. ולפעמים כשהשקפתי מעבר לנהר, יכולתי להישבע שאני רואה כל מיני דברים. סיידי צחקה עלי, אבל פעם היה נדמה לי שאני רואה סוס מעופף. סביר להניח שאלה היו סתם אשליות אופטיות כתוצאה מההגנות הקסומות על הבית, ועדיין, זה היה ממש משונה.

קרטר מספר על מנהטן בעמוד 99 בפרק אמבט-ציפורים כמעט הורג אותי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]