כף אווז לבנה

כף אווז לבנה (שם מדעי: Chenopodium album, באנגלית Goosefoot או Fat-Hen) היא מין של כף האווז, עשב שוטה הצומח במהירות יחסית.

תפוצה

כף אווז לבנה נפוצה בכל רחבי אירופה, שם תיאר אותה קארולוס ליניאוס כבר ב-1753. היא נפוצה גם במזרח הרחוק עם מאפיינים חיצוניים שונים במעט. פרט לשני אזורים אלו, התפשטה כף האווז הלבנה לאוקיאניה, צפון אמריקה, אוסטרליה ואפריקה. כצמח שוטה, היא מעדיפה קרקע עשירה בחנקן, וצומחת היטב באתרי עזובה.

מאפיינים

צמח בעל גבעול מרכזי ישר וגלילי, הצומח ישר לגובה שבין 10 ס"מ למטר וחצי. נוטה לכפוף לאחר הפריחה, ממשקל הפרחים והפירות. העלים מסורגים ומשתנים בצורתם לאורך הגבעול: אלו שקרובים לבסיס בצורת יהלום עם פתח משונן, ואלו הקרובים לקצה להביים ושפתם תמימה.

הפריחה מתחילה במאי וממשיכה עד נובמבר. הפרחים קטנים ובעלי חמישה עלי כותרת, הדומים לחמש אצבעות עם קרומים ביניהן (ייתכן כי מכאן הגיע השם "כף אווז"). האבקנים עשויים לעורר את קדחת השחת.

הפירות עגולים ומכילים עשרות זרעים שחורים אכילים. זרעים אלו עשירים בחלבון, סידן, זרחן וויטמין A, וערכם התזונתי קרוב לזה של כף אווז הקינואה.

בשימוש האדם

כף אווז לבנה היא לרוב מטרד לחקלאים, היות שהיא מתפשטת במהירות בקרקע מדושנת ולא מלוחה. בגידולים כמו תירס, התפשטות של כף אווז לבנה עשוי להוריד את היבול ב-13%. עם זאת, באזורים מסוימים בעולם מגדלים את הצמח באופן מכוון כגידול חקלאי, לטובת מאכל הגרעינים.

במטבחים מסוימים משתמשים בעלים הרחבים מבסיסו של הצמח כעלה ירוק לסלטים, בדומה לעלי סלק ותרד. הגרעינים והעלים משמשים מספוא טוב לעופות (על כך השם האנגלי לצמח - Fat Hen, תרנגולת שמנה). כמספוא לבקר היא נחותה מעשבים אחרים, ועשוייה לגרום לתופעות לוואי בהמוגלובין הפרות.

הקנה המרכזי של הצמח מתקשה עם הזמן ומתעצה, ולכן באזורים מסוימים בסין השתמשו בו כמטה הליכה.

בישראל

ניצן ופרח של כף אווז לבנה

כף אווז לבנה היא ממיני העשבים השוטים הנפוצים בארץ. ניתן למצוא אותה צומחת באזורי עזובה בחרמון, רמת הגולן והגליל; בעמק יזרעאל, הר הגלבוע והכרמל; השרון, מישור החוף וגוש דן; ים המלח, מדבר יהודה, הרי ירושלים והשפלה; בנגב ובהרי אילת.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כף אווז לבנה

• כף אווז לבנה באתר "צמח השדה"