כפר ברוך
| כפר ברוך | |
 |
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע | 58 מטר |
| תאריך ייסוד | 1926 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011: | |
| - אוכלוסייה | 413 תושבים |
 כפר ברוך
|
|
כפר ברוך מושב בעמק יזרעאל השוכן 5 ק"מ דרומית-מערבית למגדל העמק, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.
בתחילה ביקשה ועדת השמות של הקרן הקיימת לקרוא למקום "בית ירק"[1] אולם לאחר מכן הוחלט לקוראו על שמו של ברוך כהנא, נדבן יהודי מפלוישט שברומניה, אשר הוריש את עזבונו לקק"ל בתמורה להנצחת שמו ביישוב חקלאי.
היישוב הוקם בשנת 1926.
על פי התוכנית יועד כפר ברוך, שהוקם על אדמת ורקני, לשלש קבוצות: קבוצת המושבה הארצית הרומנית לה אושרו 60 משפחות מתוכם 20 משפחות לעלייה על הקרקע בתרפ"ז, מושב של עולי עדות המזרח (הקווקז, בולגריה וכורדיסטן[2]), לה אושרו 20 משפחות בתרפ"ז וקבוצה של בני המעמד הבינוני לה אושרו 20 משפחות מתוך 40 בתרפ"ז[3].
עוד לפני הקמת כפר ברוך, עלו למקום קבוצה של חברי הפועל המזרחי[4]. הם טענו שהובטח להם שיזכו להתיישב בשטח שנרכש עתה על ידי הקרן הקיימת והוקמו עליה כפר יהושע, רמת דוד, כפר חסידים וכפר ברוך, אך ההבטחה לא קויימה. הם עלו למקום בחשוון תרפ"ז ובמשך כמה שבועות חרשו את הקרקע. אולם משאזלה אספקתם קבלו את הצעת המוסדות המיישבים לעבור להכרה בכפר סבא[5].
המקום יושב על ידי שתי קבוצות, קבוצה רומנית בצפון וקבוצת בני עדות המזרח בדרום. במאי 1927 היו במקום 17 משפחות של בני עדות המזרח ו-10 משפחות של רומנים. בני המעמד הבינוני לא הגיעו כלל[6]. בתחילה התנהלו הקבוצות בנפרד, אך בשנת 1930 הוקם ועד מאוחד. מצבם של הקבוצה הרומנית הייתה יותר טובה הודות לסיוע שהגיע מרומניה[7]. בשנת 1937 נדרש למקום תוספת של מתיישבים על מנת שיוכל להתרומם, אולם בגלל היחסים המתוחים בתוך המושב לא נמצאו אנשים שמוכנים להצטרף[8]. בנובמבר 1939 דווח על חובות שהמושב אינו מצליח לכסות[9]. בינואר 1948 החליט המושב על הצטרפות להסתדרות ולתנועת המושבים. עד אז המושב לא השתייך לאף ארגון ושיווק את תוצרתו באופן עצמאי[10].
ביולי 1932 נהרג בשדות המושב ערבי שהשתייך לקבוצה שהעלתה את בהמותיהם על שדות הקיבוץ[11]. במהלך המרד הערבי הגדול סבל המקום מספר פעמים מיריות[12]. גם במהלך מלחמת העצמאות נורו על כפר ברוך יריות[13].
כלכלת חברי המושב מבוססת על חקלאות, תיירות ועבודה מחוץ למושב.
בשנת 2008 החל בכפר ברוך איכלוסה של שכונת הרחבה, אשר תושביה אינם חברים באגודה החקלאית.
היישוב נמצא ליד מאגר כפר-ברוך המהווה חלק ממערכת אזורית לשימוש במים מושבים להשקיה חקלאית.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ י. אטינגר, קביעת השמות לישובי הקה"ק, דבר, 25 באוגוסט 1925
- ^ בעמק, דבר, 2 באוקטובר 1927
- ^ מפעולות המחלקה להתיישבות חקלאית, דבר, 26 באפריל 1927
- ^ איך תתגשם ההתיישבות החדשה, דבר, 17 בדצמבר 1926
- ^ נתן גרדי, השאיפה להתיישבות חקלאית בארץ, בתוך ספר הציונות הדתית, כרך ב', מוסד הרב קוק, 1977, עמוד 154
- ^ ורקני (כפר ברוך), דבר, 23 במאי 1927
- ^ כפר ברוך, דבר, 13 במאי 1930
- ^ כפר ברוך, דבר, 28 במרץ 1937
- ^ כפר ברוך במצוקה, דבר, 9 בנובמבר 1939
- ^ כפר ברוך מצטרף לנהסתדרות ולתנועת המושבים, דבר, 14 בינואר 1948
- ^ הרוג בשדות וולקני, דבר, 12 ביולי 1932
- ^ התקפה על כפר ברוך, דבר, 27 ביוני 1938
- ^ יריות אל כפר ברוך, דבר, 25 במרץ 1948
|
||||||||||||
