כפר יהושע

כפר יהושע
אנדרטה לנופלים בכפר יהושע, מעשה ידיה של בתיה לישנסקי
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	עמק יזרעאל
גובה ממוצע	‎52‏ מטר
תאריך ייסוד	1927
תנועה מיישבת	תנועת המושבים
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	1,012 תושבים
כפר יהושע
http://www.k-yehoshua.org.il

כפר יהושע, מושב בעמק יזרעאל, כשני קילומטרים דרומית לרמת ישי, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. נוסד ב-12 באוגוסט 1927. חיים בו כ-900 תושבים ויש בו 90 נחלות חקלאיות ששטחן הכולל 9,500 דונם.

מקור השם [עריכה]

המושב נקרא על שם יהושע חנקין אשר ניהל את העסקאות לרכישת עמק יזרעאל לשם יישובו על ידי יהודים, בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה-20. ואף זירז את הקמתם של היישובים החקלאיים החלוציים בו.

היסטוריה [עריכה]

גרעין מייסדי כפר יהושע נוסד במחצית שנות העשרים על ידי חבורת חלוצים בשם "ארגון א". רוב חבריו היו חלוצים אנשי העלייה השלישית, ביניהם שרה כפרי לבית קפלן, לימים חברת כנסת, ומיעוטם אנשי העלייה השנייה. גרעין המייסדים ראה במושב נהלל יישוב לדוגמה; הן מבחינת ניסוח העקרונות, והן מבחינת צורת ההתיישבות. מייסדי כפר יהושע סברו כי השיתוף הוא תנאי הכרחי לחיי מושב תקינים, אפילו על חשבון חופש הפרט. על כן, ניסו ליצור צורת יישוב שהיא סינתזה של מושב וקיבוץ. בכפר יהושע נוצרה שיטת אשראי מיוחדת: בראש המושב עמדה ועדה כלכלית, שסיפקה לכל חבר את צרכיו ההכרחיים לקיום ולייצור, על בסיס שוויוני, ללא קשר למצב חשבונו ולהכנסתו. משק חלש קיבל אשראי גדול יותר, על מנת להגדיל את כושר הייצור שלו.

אמנות [עריכה]

האדריכל ריכרד קאופמן תכנן את כפר יהושע כצורת האות יו"ד, כמחווה ליהושע חנקין של שמו נקרא המושב.
במרכז היישוב מצויה שדרה לזכרו של קאופמן ובמרכזה פסיפס אמנותי שתכנן הצייר אלי שמיר. בפסיפס משולבים שמות עשרות היישובים שתכנן קאופמן, דיוקן שלו ומפת כפר יהושע.
בכפר יהושע אנדרטה לנופלים מעשה ידיה של האמנית בתיה לישנסקי.

כפר יהושע כיום [עריכה]

שנים רבות נחשב כפר יהושע לאחד המושבים האידאולוגיים מבחינת ההקפדה על עקרונות המושב, עד למשבר הארגוני שפקד אותו בשנת 1998. בעקבות המשבר פורקה האגודה השיתופית, ועימה השיווק המאורגן והערבות ההדדית. מאז מתנהל כל משק באופן פרטני מול מוסדות ציבוריים ובתי עסק, ובעלי המשקים החלשים ביותר נאלצו למכור את משקיהם או להחכיר את מבניהם למשקים הגדולים.

בכפר בית ספר יסודי אזורי ובו לומדים תלמידים מכפר יהושע, אלונים, אלוני אבא ובית לחם הגלילית.

בתחום בית הספר נמצא בית חנקין - מוזיאון טבע ובו פוחלצים של בעלי חיים וממצאים מן האזור, וכן חדר זיכרון ובו פריטים שהיו שייכים ליהושע חנקין. המוזיאון סגור לציבור, משום שלא נמצא תקציב לתחזוקתו השוטפת.

משקי הרפתנים הגדולים בכפר יהושע הם מיצרני החלב והבשר הגדולים בארץ, ולוקחים חלק במאבק החקלאים להגנת מחירי החלב והבשר. בשנים האחרונות התקבלה אף עזרה כספית מן המדינה לפתרון הבעיות הסביבתיות שנוצרו במשך שנים, של מבני משק עשויים אזבסט הנמצאים בסמוך ובתוך אזור המגורים.

"כפר נולד" [עריכה]

כפר נולד, סיפורים על כפר יהושע הוא מאסף תעודות, כרוניקות וזכרונות כתובים או מתומללים מפרקי זמן שונים על כינונה של הקהילה והמשפחה במושב כפר יהושע. רכיבי הספר נאספו, נכתבו ונערכו על ידי רינה פורת ילידת כפר יהושע. לקראת הוצאתו לאור נערכו פרקי הספר בשיתוף עם נחום סיון מהוצאת "מערכת" בקיבוץ דליה, והספר יצא לאור בשנת תשס"ה 2005.

פורת יצרה בספר שיח קבוצתי בין-דורי, שבו מייסדי הכפר ובניהם מגוללים באמצעות זיכרונותיהם האישיים היסטוריה עצמית, משלהי שנות ה-20 ועד שנות ה-50 של המאה העשרים. כמו בנהלל, מושגים עיקריים בתודעתם של אנשי כפר יהושע באותן שנים היו קרקע לאומית, עבודה עצמית, עזרה הדדית ושיווק משותף. זו דבוקת הערכים אשר דוברה הבולט בשנות הראשית של ישובי עמק יזרעאל היה איש תנועת העבודה וההתיישבות העובדת אליעזר יפה.

תולדות כינונה של הקהילה בכפר יהושע בעמק יזרעאל, מתוארים ב"כפר נולד" מנקודת מבט ילידית (Native Approach), של בני הדור השני, בניהם של החלוצים והמתיישבים בעמק יזרעאל בשנות העשרים. קורותיהם של דור המייסדים ודור הבנים מובאים בספר, תוך כדי אימוץ ועימות, סמוי בעיקרו, עם אמירות פוליטיות ואקדמיות עכשוויות.

בכפר נולד מתגלה פרשת חקר (case study) של היישוב החקלאי היהודי, שנקרא ההתיישבות העובדת, בארץ ישראל בשנות המנדט הבריטי. ארבעת פרקי הספר מציירים את תודעתם של דור המייסדים ודור הבנים בכפר יהושע; ב"שער ראשון: צעדים ראשונים" מוצג מכלול הרעיונות וראשית הבניית הקהילה באתר בעמק יזרעאל; ב"שער שני: בעיגול" מוצגים איפיונים של הקהילה המרובדת, הכלכלה וחיי המשפחה; ב"שער שלישי: בזיעת אפיים" מתוארים חיי החקלאות מבוקר עד ליל סביב עונות השנה; ב"שער רביעי: מעבר לעיגול הכפר" מסופר על התגייסותם של שני הדורות אל מטלות לאומיות ואנושיות מעבר לגבולות הכפר ומחוץ לארץ ישראל, במחצית הראשונה הסוערת של המאה ה-20. שלושת המעגלים: "הכפר" (כפי שקוראים לו תושביו הוותיקים), הארץ ותבל משתקפים זה מבעד לזה, בתודעתם של משתתפי "כפר נולד".

תחנת הרכבת ההיסטורית [עריכה]

ערך מורחב – תחנת הרכבת כפר יהושע

בסמוך לכפר נמצאת תחנת הרכבת ההיסטורית תל א-שמאם של קו רכבת העמק. בשנת 2005 בוצע בה שחזור על ידי המועצה לשימור אתרים (אדריכל אריה שילה). תחנת זו הייתה השלישית מבין שמונה התחנות המקוריות שנקבעו בשנת 1905, מוקמה ליד כפר אריסים בשם תל א-שמאם. הכפר פורק לאחר שאדמותיו נקנו לשם הקמת כפר יהושע. התחנה הוקמה בחלקו המערבי של עמק יזרעאל שהיה אז אזור ביצות שומם, ושימשה בתחילה כנקודת תספוק ותיקון לקטרים.

לקריאה נוספת [עריכה]

מקורות [עריכה]

נשר [נחמן שרשבסקי], מנהלל., הפועל הצעיר, כ"ה תשרי תרפ"ד, 4 באוקטובר 1923, עמ' 19-18.
כפר יהושע: במלאת ט"ו שנה להוסדה תרפ"ז-תש"ב, כפר יהושע תש"ד.
מרדכי אמיתי (עורך), כפר-יהושע ביובלו: דור לדור יביע אומר: תרפ"ז-תשל"ז - 1927–1977, תל אביב תשמ"ג.
רינה פורת (מחברת ועורכת עם נחום סיון), כפר נולד, סיפורים מכפר יהושע, שלושים השנים הראשונות, הוצאת "מערכת", קיבוץ דליה, תשס"ה.

מחקרים [עריכה]

יהודה ארז, ספר העלייה השלישית, א-ב, הוצאת עם עובד, תל אביב תשכ"ד, עמ' 43-42.
רינה אידן, מרעיון לתנועה, התפתחות רעיון מושב העובדים ויישומו 1933-1919, עבודת גמר, אוניברסיטת תל אביב תשמ"ט, עמ' 43-41.
יעל ויילר ישראל, 'פרדה מכאיבה ממבנה ערכי-חברתי', כיוונים חדשים, 14, סיון תשס"ו, הוצאת ההסתדרות הציונית העולמית, עמ' 268-265.

גלריית תמונות [עריכה]

פסיפס קאופמן
תרשים כפר יהושע בצורת האות יו"ד ב"פסיפס קאופמן" בכפר יהושע
למרות שכפר יהושע הוא מיצרני החלב והבשר הגדולים בארץ, תכנון לקוי של הרפתות ומיקומן בשטח המגורים הפך אותן לבעיה תברואתית
זיהום ממבני המשק הסמוכים לבתים הוא אחת הבעיות העיקריות שמתמודד איתן המושב. בתמונה פסולת אזבסט ליד לול בכפר
רפת אזבסט בכניסה הראשית לכפר. גם כאשר מימנה המדינה בנית מבנים חלופיים, נמשך השימוש במבני המשק הישנים
מגדל המים בתחנת רכבת העמק בכפר יהושע