כפר יונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפר יונה
Kfar Yona COA.png
Kfaryonaentrace.jpg
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אפרים דרעי
גובה ממוצע ‎50‏ מטר
תאריך ייסוד 1932
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 10 - 20 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 19,962 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.6%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 1,812 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 11,017 דונם
מיקום כפר יונה
כפר יונה
כפר יונה
דירוג חברתי-כלכלי 7 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4197
פרופיל כפר יונה נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
www.kfar-yona.muni.il

כְּפַר יוֹנָה היא עיר בשפלת החוף של ישראל בין הערים נתניה וטול כרם. בצומת המרכזי שבין כביש 6, כביש 2 וכביש 4. העיר כפר יונה הוקמה בשנת 1932 על ידי מוריס פישר. כפר יונה הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1940; בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני במאה ה-21 היא קיבלה סטטוס של עיר ב-11 בפברואר 2014[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות העיר נרכשו בשנת תרפ"ח (1928) באמצעות "קרן יונה פישר" של ז'אן יונה פישר ובשיתוף עם שלמה גוטהילף, השטחים השתרעו על פני 1,500 דונמם והיו בלתי מעובדים מזרחה מצומת השרון של ימנו. שנה לאחר הרכישה נפטר ז'אן ואת מסורת הפעילות הציונית המשיכו אחיו הצעיר יהושע פישר ובנו מוריס פישר, לאחר מותו של זאן החליטו "ציוני בלגיה" שהוא עמד בראשם לקרוא לכפר על שמו‏[2].

בשנת 1932 ייסד מוריס פישר את חברת "מטעי השרון" אשר ניהלה את פעולות המימון להתיישבות באזור השרון והמשיכה ברכישת קרקעות. באותה שנה מכר שלמה גוטהילף 300 דונם אדמה לקבוצת פועלים עבריים מנס ציונה שנקראה "קבוצת רגב" אשר עלתה על הקרקע והתחילה בעבודות עיבוד השטח, גידור ונטיעות. בשנת 1934 אושרה הלוואה מבנק האיכרים להקמת הכפר‏[3]; באותה שנה גם הצטרפו ל-10 המתיישבים הראשונים עוד עשרה פועלים, אל המתיישבים הצטרפו גם פועלים שעבדו במטעי השרון‏[4]. במקביל, רכשה קבוצת השו"בים (שוחטים ובודקים), צעירים דתיים מארצות הברית כ-1,000 דונם קרקע והקימה יישוב בשם "נחלת השבים" (או חוות השו"בים) על אדמות הנמצאות היום בחלק הצפוני של כפר יונה. את החריש הראשון התחילו בשני באב, התרצ"ב. עקב קשיים כלכליים וחברתיים עזבו בני הקבוצה את המקום והצטרפו לגרעין שהקים קיבוץ בעמק הירדן. אדמותיהם צורפו לגוש האדמות של כפר יונה. בזמן מלחמת שחרור אתונה ליוון שהו חיילים יווניים בכפר ובסמוך לו כאשר תושבי כפר יונה סייעו להם, כאשר שוחררה אתונה ב-1944 נשלח למועצת הכפר מכתב תודה מטעם הקונסול היווני בישראל בוא הם מודים על הכנסת האורחים שתושבי הכפר עשו לחיילים היוונים‏[5]. ב-1957 הייתה מועצת כפר יונה מהראשונות שבראשם עמדה אישה - יפה כץ‏[6][7][8]. ב-1963 בעקבות הכרזת הממשלה הכפר הפך ליישוב עירוני בעקבות הכפלת התושבים והמבנים‏[9][10]. ב-1970 אומצה יחידת בה"ד על ידי כפר יונה יחד עם אבן יהודה, קדימה ותל מונד[11]. ב-1972 קיבלה כפר יונה את כל עולי גאורגיה שנדחו על ידי אור יהודה על מנת לספק להם בית חם‏[12]. ב-1973 נאבקו התושבים על שטחי הכפר שלהם בעקבות לחצי הממשלה למכור להם אותם ולבנות בהם שיכונים ציבוריים‏[13]. ב-1974 הוחזרו לכפר מספר חיילים על ידי הצלב האדום לאחר שנכלאו בדמשק‏[14].

במהלך מלחמת העצמאות הייתה כפר יונה חשופה לפיצוצים ולמטרי יריות רבים. הכוחות העיראקיים פתחו מספר חזיות על הכפר‏[15]. ב-1948 אירעו מקרים רבים בעיר שכללו פיצוצים, מטרי יריות, רציחות וכו'‏[16][17][18][19][20][21][22]. ב-21 במרץ 1948 הודיע עיתון הצופה כי כפר יונה נכבשה יחד עם "בית גאולים" (כיום "גאולים")‏[23], ביוני לאותה שנה היו מס' הודעות כי כפר יונה נכבשה‏[24][25].

ההפיכה לעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות פיתוח בתחומי הבינוי, התעשייה והחינוך בתחילת העשור השני במאה ה-21 היא קיבלה סטטוס של עיר ב-11 בפברואר 2014‏‏[1]. חבר אופוזיציית העירייה ניסן שחם אמר על המהלך כי "תושבים צעירים שחיפשו יישוב פסטורלי וירוק שרחוק מעיר סואנת מגיעים כעת למקום שרצו להתרחק ממנו. ומי בכלל רוצה להיות עיר: אין תחנת משטרה, תחנת מכבי אש או קופות חולים סדירות; צפיפות גבוהה בכיתות הלימוד; חוסר בבתי ספר; אלימות רבה; תקציב נמוך; תחבורה על הפנים. הטעות הראשונה, לפני ההפיכה לעיר - זה הבחירה של אפי לראשות המועצה"‏[26].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בכפר יונה 19,962 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 7 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 69.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 9,285 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[27] טבלת אוכלוסיית העיר ב-2012 בחלוקה לפי גילאים:

גיל אחוזים מהאוכולוסייה
0 - 4 11.7%
5 - 9 10.7%
10 - 14 8.2%
15 - 19 6.7%
20 - 29 12.6%
30 - 44 24.7%
45 - 59 15.2%
60 - 64 4.2%
65 ומעלה 5.9%

גרף התפתחות האוכלוסייה לפי נתוני הלמ"ס:


תרבות, חינוך, ספורט, בינוי, תעשייה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיריית כפר יונה משקיעה שליש מתקציבה בחינוך ותרבות[דרוש מקור]. על פי נתוני משרד החינוך החל משנת 2009 חל שיפור במבחני המיצ"ב בבתי הספר היסודיים ולשיפור בהישגים ובאקלים הבית ספרי בחטיבת הביניים של הכפר "איש שלום"‏[28].
במערכת החינוך בכפר יונה 31 גני ילדים, חמישה בתי-ספר יסודיים (שלושה ממלכתיים: "הדר", "רימון" ו"עמל"; אחד ממלכתי-דתי: "בר-אילן"; אחד חרדי: "פני מאיר") וחטיבת ביניים וחטיבה עליונה למדעים ולאמנויות ("איש שלום").

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בהקמת העיר קמו מרכזי תרבות אשר כללו בתי קפה, תאטרונים ועוד. ב-1942 היו וויכוחים רבים על הקמת בתי קפה בעיר; אחד מהוויכוחים הגיע לבית הדין העליון כאשר המועצה סרבה לאשר הקמת בית קפה בטענה כי "המועצה רוצה לשמור על האופי הכפרי", לבסוף בית הדין החליט לאשר את סירוב המועצה ולהתיר למועצה לסרב לכל המבקש‏[29]. בשנות ה-50 נבנה על ידי המועצה אמפיתיאטרון על שטח של ארבעה דונם, יוזמת ההקמה הגיעה מתוך רצון למצוא מקומות עסוקה לתושבים; האמפיתיאטרון נמצא כיום ברחוב המייסדים שבעיר, אך הוא נטוש והרוס.

בתחומי העיר מתנ"ס, בו מתקיימת פעילות רבה ומגוונת. המתנ"ס מהווה למעשה את הזרוע המבצעת לפעילות התרבות והחינוך הבלתי פורמלי של העירייה. מלבד זאת ישנם בעיר פעילויות ענפות של תנועות נוער שונות (צופים, בני עקיבא), ספרייה ציבורית פעילה, 15 בתי כנסת, ספרייה תורנית, מועדון נוער ועוד. על פי תוכניות שהוגשו למינהל מקרקעי ישראל קיים תכנון לבניית קאנטרי קלאב ומרכז אומנויות‏[30]. ב-17 בדצמבר 2013 זכתה העיר במקום השני בפרס שרת התרבות על עשייה והתפתחות בתחום התרבות‏[31].

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורעף, "הפועל כפר יונה", זכתה ב-1955 בגביע המושבות‏[32] ובאותה שנה גם בגביע הארצי‏[33].

בכפר יונה פעלו בעבר קבוצות בית"ר פכר יונה, הפועל כפר יונה ומכבי כפר יונה; אולם ב-2014 קיימת מכבי כפר יונה בלבד. ב-1957 התקיים משחק ליגה נדיר בין בית"ר נתניה והפועל כפר יונה, המשחק הסתיים בתוצאה 3:6 לטובת בי"תר נתניה‏[34]. ב-1967 הכריזו כדורגלני הקבוצה שביתה עקב כך שההנהלה לא שילמה להם את דמי האימונים‏[35]. ב-1986 הביסה מכבי כפר יונה את קבוצת אליכין בתוצאה של 0:5 לטובתם ובכך זכתה לחשיפה גדולה ראשונה‏[36]. קבוצת בית"ר כפר יונה נודעה בעיקר בשל עלייתה מליגה ג' לליגה ב' ב-1986 במזל‏[37] ושנה לאחר מכן (1987) כאשר העפילה לגביע המדינה‏[38]. היה זה נדיר שהתקיים משחק בין הקבוצות המקומיות, ב-1986 זה קרה כאשר התמודדו מכבי כפור יונה ובית"ר כפר יונה אחת למול השנייה‏[39].

בינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנייה בתחומי העיר מורכבת מארבעים אחוז בנייה רוויה ושישים אחוז בתים צמודי קרקע. מיקומה של כפר יונה, בסמוך לכביש 4, כביש 2 וכביש 6, הפך את העיר לאטרקטיבי למשפחות משפרי דיור וזוגות צעירים מיישובים מבוססים. כדי לעמוד בביקוש הגובר, מעודדת העירייה תוכניות הרחבה חדשות בארבעה מתחמים, שבכל אחד מהם יבנו כ-1,000 יחידות דיור. בעקבות ביקוש רב לדירות החלה ב-2011 בנייה של שכונה חדשה, "יפה נוף" אשר תכלול שני בתי ספר, מרכז מסחרי, גנים ויחידות דיור רבות. ב-13 בפברואר 2014 רכשה קבוצת הנדל"ן "בריגה" שטחי ענק בצפון העיר כאשר עליהם היא מתכננת לבנות ארבעה מבנים בני ארבע עשר קומות המכילים מאה ושישה דירות‏[40].

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת התוכניות שהוגשו למנהל מתוכננת הקמת אזור תעשייה בשטח של כ-400 דונם בסמוך לצומת בית ליד, שעתיד לכלול מפעלי תעשייה והייטק. המקומון של כפר יונה פרסם בנובמבר 2013 כי הוחלט שהמרכז המסחרי של הכפר ייבנה בשטח השכונה החדשה "יפה נוף".

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשור האחרון התחבורה בעיר הופעלה על ידי חברת נתיב אקספרס בדומה לעיר הסמוכה, נתניה. ב-2013 הפסידה נתיב אקספרס במכרז התחבורה בכפר לקווים והחל מה-28 בנובמבר 2013 התחבורה בכפר מופעלת על ידי חברת קווים[41].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר יונה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שר הפנים הכריז על כפר יונה כעיר בישראל, באתר ynet‏, 12 בפברואר 2014
  2. ^ מושבה ע"ש ז'אן פישר בא"י, דבר, 30 בינואר 1930
  3. ^ ההלוואות הראשונות מבנק האיכרים, דאר היום, 21 בנובמבר 1934
  4. ^ זאב זמיר, כפר יונה מבקש תשומת לב, דבר, 14 בספטמבר 1938
  5. ^ תודת ממשלת יוון לכפר יונה, המשקיף, 12 בנובמבר 1944
  6. ^ אשה - בראש מועצת כפר יונה, מעריב, 20 בינואר 1957
  7. ^ ג. שרוני, אשה בראש כפר יונה, מעריב, 30 בינואר 1957
  8. ^ יפה כץ נבחרה ראש מועצת כפר יונה, דבר, 1 בפברואר 1957
  9. ^ אלכס ינאי, כפר יונה יכפיל בשנה הבאה וייהפך ליישוב עירוני, מעריב, 17 במרץ 1963
  10. ^ תוכפל אוכלוסיית כפר יונה, דבר, 17 באפריל 1963
  11. ^ יחידת בה"ד אומצה על ידי כפר יונה, דבר, 4 בספטמבר 1970
  12. ^ כפר יונה מבקת עולים שנדחו על ידי אור יהודה, דבר, 3 באוגוסט 1972
  13. ^ תושבי כפר יונה ייאבקו להחזרת שטח לצורכי שיכון, דבר, 5 ביולי 1973
  14. ^ 4 ק"מ נשאו תושבי כפר יונה את שלום לביא על כתף לביתו, דבר, 2 ביוני 1974
  15. ^ בין עמק חפר ו"המשולש", מעריב, 1 ביוני 1948
  16. ^ ידיעות נתניה - יריות על כפר יונה, המשקיף, 9 בינואר 1948
  17. ^ כנופיה מזוינת נראתה באזור כפר יונה, דבר, 10 בפברואר 1948
  18. ^ יריות על מכונית ערבית שניסתה לפרוץ מחסום יהודי ליד כפר יונה, המשקיף, 14 במרץ 1948
  19. ^ חדשות נתניה - פוצצה עמדת מגן, המשקיף, 15 במרץ 1948
  20. ^ מטר יריות על כפר יונה, דבר, 17 במרץ 1948
  21. ^ סגן מושל זוחל 500 מטרים כשהותקף על ידי ערבים ליד כפר יונה, המשקיף, 18 במרץ 1948
  22. ^ פוצצו 2 מכוני מים ליד כפר יונה, המשקיף, 18 במרץ 1948
  23. ^ מהודעות האויב, הצופה, 21 במרץ 1948
  24. ^ כך "נכבשה" נתניה בידי העיראקים, מעריב, 8 ביוני 1948
  25. ^ הצלב האדום מחלק מחמאות ללגיון - העיראקים "כובשים" בשלישית את כפר יונה, המשקיף, 2 ביוני 1948
  26. ^ כפר יונה הוכרזה כעיר, שישבת, 21 בפברואר 2014
  27. ^ פרופיל כפר יונה באתר הלמ"ס
  28. ^ [1]
  29. ^ כפר יונה מבקש להישאר נאמן לשמו, המשקיף, 25 ביוני 1942
  30. ^ על פי ישיבת המועצה המקומית מס' 3 ב-2013
  31. ^ "כפר יונה זוכה במקום השני בפרס שרת התרבות", אתר כפר יונה
  32. ^ גביע המושבות להפועל כפר יונה, דבר, 6 בפברואר 1955
  33. ^ הפועל כפר יונה זכה בגביע הכדורעף, דבר, 15 במאי 1955
  34. ^ בית"ר נתניה - הפועל כפר יונה, חרות, 9 באפריל 1957
  35. ^ כדורגלני הפועל כפר יונה מליגה ג' הכריזו שביתה, מעריב, 22 בפברואר 1967
  36. ^ מדור הספורט - כדורגל ג' - עם מאמנים כאלה, מי צריך חלוצים..., מעריב, 19 באוקטובר 1986
  37. ^ מבחני עלייה לליגה ב': גבעת הרקפות ובת-ים נצחו, מעריב, 18 במרץ 1986
  38. ^ 4 משחקים על טהרת הארצית בסיבוב ה-7 בגביע המדינה, מעריב, 25 בינואר 1987
  39. ^ פיצוץ פה, פיצוץ שם, מעריב, 23 בפברואר 1986
  40. ^ שלומית צור, ‏כפר יונה: בריגה רכשה קרקע ב-220 א' ש' ליח"ד, באתר גלובס, 13 בפברואר 2014
  41. ^ "התחדשות בקווי התחבורה בכפר יונה", אתר כפר יונה


קואורדינטות: 32°18′53.99″N 34°55′58.43″E / 32.3149972°N 34.9328972°E / 32.3149972; 34.9328972