כפר כמא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| כפר כמא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كفر كما | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע | 228 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2008: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 3,000 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - גידול אוכלוסייה | 1.7% לשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 339 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט | 8,854 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 כפר כמא
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דירוג חברתי-כלכלי | 5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 0.3796 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כפר כמא (בערבית: كفر كما, באדיגית (צ'רקסית): Кфар Кама) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950 והיא היחידה מבין שני היישובים הצ'רקסיים בארץ המוכרת כמועצה מקומית (היישוב השני, ריחאניה, משתייך למועצה אזורית מרום הגליל).
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2008, יש בכפר כמא 3,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.7%.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2007, המועצה המקומית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ז (2006/2007) היה 54.5%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2006 היה 4,918 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,466 ש"ח).
כמעט כל תושבי הכפר הם צ'רקסים שמוצאם מהרי הקווקז. בכפר בית ספר יסודי וחטיבת ביניים ששפת הלימוד בהם היא עברית, אך במקביל לומדים התלמידים את השפה והמורשת הצ'רקסית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
חפירות ארכאולוגיות גילו בסביבות הכפר כנסייה מן המאה ה-6 לספירה, אך המקום לא היה מיושב ברציפות, והכפר באופן בו הוא מוכר היום נוסד בשנת 1876 על ידי צ'רקסים אשר במהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית מולדתם נכבשה על ידי האימפריה הרוסית (הנוצרית), כחלק מטיהור אתני שביצעו הרוסים, והצ'רקסים נאלצו לעבור לשטח האימפריה העות'מאנית (המוסלמית).
הכפר הוקם כחלק מקבוצה גדולה של יישובים צ'רקסיים שהוקמו בשולי הארץ הנושבת באזור הגולן (עם מרכז בקוניטרה), בירדן (שם יישבו בין השאר את עמאן), בכפר כמא (שגבל באזור התבור שהיה בשליטת השבט הבדואי א-סבייח), בריחניה, ובשטח שלימים הוקמה בו חדרה. כיום קיים בכפר מרכז למורשת הצ'רקסית.
[עריכה] מוסדות ומקומות סיור
- מוזיאונים - בישוב פועלים מספר מוזיאונים העוסקים במורשת הצ'רקסית וההתיישבות הצ'רקסית בישראל, ובהם המרכז למורשת הצ'רקסית [1]
- מסגד הכפר - המסגד הגדול בכפר, היחיד לעת עתה, משרת את תושבי היישוב. המסגד בולט במראהו ממסגדים אחרים בשל צריחו המתומן ושילוב אבני הבזלת בקירות החיצוניים. מראהו מזכיר במידה רבה את המסגד הצ'רקסי בעמאן (מסגד אבו דרוויש). המסגד הראשון של היישוב בלט גם הוא בזכות צריחו המרובע.
המסגד בכפר קמא
- הכפר הישן - בנוי בסגנון צ'רקסי ישן בו חצרות הבתים צמודים ובעלי קיר משותף שדלת פנימית מחברת בין החצרות. הבתים נבנו מסביב למסגד והרחובות צרים. סגנון בנייה זה נועד בעיקר למטרות הגנה במקרה של תקיפת היישוב.
הכפר הישן - מוסדות חינוך - ביישוב פועלים מספר מעוני יום, גני ילדים וכן בית ספר יסודי וחטיבת בניים. בתום הלימודים בחטיבת הבניים, עוברים התלמידים ללמוד בתיכון ע"ש כדורי הסמוך לישוב. שפת ההוראה היא עברית אך התלמידים לומדים במקביל גם ערבית, אנגלית וצ'רקסית.
- מוסדות בריאות - ביישוב פועלת מרפאה קהילתית המסנופת לקופת חולים הכללית. כמו כן, פועלת ביישוב גם מרפאת לגיל הרך (טיפת חלב), סניף של ארגון ההצלה המספק שירותי בריאות גם בשעות הלילה ומרפאה לבריאות השן. בכפר פעיל סניף של יד שרה (אחד ממאה הסניפים הפרוסים ברחבי הארץ)הסניף ממוקם במבנה שירותי הרווחה ומעניק שירותי השאלת ציוד רפואי ללא תמורה באמצעות מתנדבים תושבי הכפר למען כלל האוכלוסייה בכפר ובישובי הסביבה.
- מבני ספורט, פנאי ורווחה - ביישוב קיים אצטדיון כדורגל היכול לאכלס 600 צופים. ביישוב נמצא גם אולם כדורסל המשמש גם את תלמידי בית הספר היסודי, מתנ"ס המכיל מגרש טניס ומגרש קטרגל ובריכת שחייה המשמשת את תושבי היישוב. לרווחת התושבים פועלים גם מועדון נוער ומועדון לקשיש ולקשישה.
- אחר - ביישוב פועל סניף של בנק מרכנתיל דיסקונט. בנוסף, קיים סניף דואר באזור מבני הציבור הסמוך לבניין המועצה המקומית. היישוב מהווה מרכז מסחר אזורי בשל מספר החנויות הרב הפועלות בו וכן בתי עסק פרטיים אחרים.
[עריכה] ראשי המועצה
|
|
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מדברים פה בהרבה שפות? נקרא לזה "בית ספר רב לשוני". יולי חרומצ'נקו, הארץ
- סיור בכפר קמא
- כפר קמא- האזור הישן
 |
||
|---|---|---|
| ערים | בית שאן · טבריה · טמרה · יקנעם · כרמיאל · מגדל העמק · מעלות-תרשיחא · נהריה · נצרת · נצרת עילית · סח'נין · עכו · עפולה · צפת · קריית שמונה · שגור · שפרעם |  |
| מועצות מקומיות | אבו סנאן · אכסאל · אעבלין · בועיינה-נוג'ידאת · בוקעאתא · ביר אל-מכסור · בית ג'ן · בסמת טבעון · ג'דיידה-מכר · ג'וליס · ג'ש (גוש חלב) · דבורייה · דייר חנא · זרזיר · חורפיש · חצור הגלילית · טובא-זנגרייה · טורעאן · יאנוח-ג'ת · יבנאל · יסוד המעלה · יפיע · ירכא · כאבול · כאוכב אבו אל-היג'א · כסרא-סמיע · כעביה-טבאש-חג'אג'רה · כפר ורדים · כפר יאסיף · כפר כמא · כפר כנא · כפר מנדא · כפר תבור · מג'דל שמס · מגדל · מזרעה · מטולה · מסעדה · מע'אר · מעיליא · משהד · נחף · סאג'ור · ע'ג'ר · עיילבון · עילוט · עין מאהל · עין קנייא · עראבה · פסוטה · פקיעין · קצרין · ראמה · ראש פינה · ריינה · רמת ישי · שבלי - אום אל-גנם · שלומי · שעב | |
| מועצות אזוריות | אל-בטוף · בוסתאן אל מרג' · בקעת בית שאן · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק יזרעאל | |
