כפר כמא

כפר כמא
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
גובה ממוצע	‎228‏ מטר
סוג יישוב	יישוב עירוני בעל 2 - 5 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2011:
- אוכלוסייה	3,005 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.4%‏ בשנה עד דצמבר 2011
- צפיפות אוכלוסייה	339 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט	8,854 דונם
כפר כמא
דירוג חברתי-כלכלי	5 מתוך 10
מדד ג'יני	0.3849
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   צ'רקסים: 100%   אחרים: 0% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 7.3% גילאי 5 - 9 9.4% גילאי 10 - 14 9.6% גילאי 15 - 19 10.2% גילאי 20 - 29 13.6% גילאי 30 - 44 20.3% גילאי 45 - 59 17.5% גילאי 60 - 64 4.0% גילאי 65 ומעלה 8.1% (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
חינוך תלמידים 437 –       יסודיים 295 –       על-יסודיים 142 מספר כיתות 24 ממוצע תלמידים לכיתה 18 (לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2010)
פרופיל כפר כמא באתר הלמ"ס
אתר המועצה

המסגד בכפר קמא

המרכז למורשת הצ'רקסית

כפר כמא (לעתים קרובות נכתב גם כפר קמא; באדיגית [צ'רקסית]: Кфар Кама) הוא כפר צ'רקסי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, סמוך לכביש 767 (כביש כפר תבור-כנרת). הוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950‏ והוא אחד מבין שני היישובים הצ'רקסיים בארץ (היישוב השני הוא ריחאניה, המשתייך למועצה אזורית מרום הגליל).

כל תושבי הכפר הם צ'רקסים שמוצאם מהרי הקווקז ודתם היא האסלאם. תושבי הכפר נמנים עם השפסוגים, אחד מ-12 השבטים הצ'רקסים.

היסטוריה

הצ'רקסים הגיעו לארץ בשלהי התקופה העותמאנית כאשר הם נמלטים מן הצאר הרוסי. הטורקים הושיבו את הצ'רקסים במקומות שהיו תחת כיבושם בארץ ואף באזורי הארץ. הצ'רקסים נודעו בכישורי הלחימה שלהם, ולכן הטורקים הושיבו אותם במקומות הבעייתים, כדי שישמרו על הרוגע.

כפר כמא נוסד בשנת 1878. חפירות ארכאולוגיות גילו בסביבות הכפר כנסייה מן המאה ה-6 לספירה, אך המקום לא היה מיושב ברציפות, והכפר באופן בו הוא מוכר היום נוסד בשנת 1876 על ידי צ'רקסים אשר במהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית מולדתם נכבשה על ידי האימפריה הרוסית (הנוצרית), כחלק מטיהור אתני שביצעו הרוסים, והצ'רקסים נאלצו לעבור לשטח האימפריה העות'מאנית (המוסלמית).

הכפר הוקם כחלק מקבוצה גדולה של יישובים צ'רקסיים שהוקמו בשולי הארץ הנושבת באזור הגולן (עם מרכז בקוניטרה), בירדן (שם יישבו בין השאר את עמאן), בכפר כמא (שגבל באזור התבור שהיה בשליטת השבט הבדואי א-סבייח), בריחניה, ובשטח שלימים הוקמה בו חדרה.

על פי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בכפר 660 תושבים ושטחו מנה 8,819 דונמים.

בשנת 1960 חובר הכפר לרשת החשמל הארצית.‏

ראשי המועצה

מוחמד שובש (1952-1950) חייראלדין תחאוכו (1956-1952) עבדל-עזיז שוגן (1969-1956) אדריס מוסא (1969) עבדל-חמיד שפסו (1972-1970) חמד חסן סוסחא (1974-1972) פואד סוסחא (1976-1974)

עבדל-רחמן אגוד (1978-1976) יחיא נפסו (1989-1978) יחיא תחאוכו (1993-1989) נאלצ'יק אשמוז (1998-1993) פשמאף שוגן (2003-1998) ג'לאל נפסו (2008-2003) נסים לבאי (2008) -

הכפר כיום

המסגד הגדול בכפר, היחיד לעת עתה, משרת את תושבי היישוב. המסגד בולט במראהו ממסגדים אחרים בשל צריחו המתומן ושילוב אבני הבזלת בקירות החיצוניים בשיטת האבלק. מראהו מזכיר במידה רבה את המסגד הצ'רקסי בעמאן (מסגד אבו דרוויש). המסגד הראשון של היישוב בלט גם הוא בזכות צריחו המרובע.

האזור המכונה כיום "הכפר הישן" בנוי בסגנון צ'רקסי ישן בו חצרות הבתים צמודים ובעלי קיר משותף שדלת פנימית מחברת בין החצרות. הבתים נבנו מסביב למסגד והרחובות צרים. סגנון בנייה זה נועד בעיקר למטרות הגנה במקרה של תקיפת היישוב.

בכפר פועל המרכז למורשת הצ'רקסית. החל מראשית עשור השני של המאה ה-21, מידי שנה בחודש יולי מתקיימת בכפר פעילות במסגרת פסטיבל "כפר ביקרתם", בו נחשפים הכפרים הדרוזים והצ'רקסים בארץ.

ביישוב פועלת מרפאה קהילתית של שירותי בריאות כללית. כמו כן, פועלת ביישוב תחנה לבריאות המשפחה.

בכפר 90 בתי עסק וביניהם סניף של בנק מרכנתיל דיסקונט. היישוב מהווה מרכז מסחר אזורי בשל מספרם הרב של החנויות הפועלות בו.

חינוך ותרבות

ביישוב פועלים מספר מעוני יום, גני ילדים וכן בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. שפת ההוראה בבתי הספר היא עברית, אך במקביל לומדים התלמידים את השפה הצ'רקסית ואת מורשת העדה, בנוסף לערבית וללימוד דת האסלאם. בתום הלימודים בחטיבת הבניים, עוברים חלק מהתלמידים ללמוד בתיכון ע"ש כדורי, הסמוך ליישוב. חלק אחר של התלמידים עובר ללמוד בעפולה, בתיכון של רשת "אורט".

ביישוב קיים אצטדיון כדורגל היכול לאכלס 600 צופים. ביישוב נמצא גם אולם כדורסל המשמש גם את תלמידי בית הספר היסודי, מתנ"ס המכיל מגרש טניס ומגרש קטרגל ובריכת שחייה המשמשת את תושבי היישוב. לרווחת התושבים פועלים גם מועדון נוער ומועדון קשישים.

להקת המחול "תיפסה", להקת המחול הצ'רקסי הייצוגית של היישוב, מציגה ריקודים אותנטים מהמסורת הצ'רקסית, ועורכת הופעות ברחבי הארץ.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, מתגוררים בכפר כמא 3,005 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, המועצה המקומית מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ע (2009-2010) היה 61.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2009 היה 5,648 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,070 ש"ח).‏ רוב הנשים בכפר יוצאות לעבודה מחוץ למשקי הבית שלהן.

תושבי הכפר הינם דוברי צ'רקסית ועברית ברמת שפת אם.

ערים תאומות

• אינם, רוסיה (בקווקז) משנת 2010

קישורים חיצוניים

• כפר קמא - אתר המועצה המקומית
• כפר כמא, ב-jabel.org.il - אתר כפרי הדרוזים והצ'רקסים
• נ. פונדק וב. כרמי, אנשי הסוס והחרב, דבר, 25 בדצמבר 1959; המשך הכתבה
• יולי חרומצ'נקו, מדברים פה בהרבה שפות? נקרא לזה "בית ספר רב לשוני", באתר הארץ, 22 במרץ 2005
• אסף יערי, הקווקז, סניף הגליל, באתר ynet‏, 17 ביוני 2007
• דובי זכאי, קמא יופי, באתר nrg מעריב, 24 בינואר 2008
• אלעד רובינשטיין, כפר קמא: מעשה בקווקזי, צ'רקסי ומוסלמי, באתר ynet‏, 12 באוקטובר 2010
• דובי זכאי, קווקז בהרי הגליל: טיול בכפרי הצ'רקסים, באתר nrg מעריב, 2 באוקטובר 2012
• המרכז למורשת הצ'רקסית בכפר קמא - אתר האינטרנט של המוזיאון

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°43′19″N 35°26′27″E}