כפר קאסם
| כפר קאסם | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אנדרטה לחללי טבח כפר קאסם בכפר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שם בערבית | كفر قاسم | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | נאדיר סרסור | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע | 116 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | המאה ה-17 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר בעלת 10 - 20 אלף תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 19,389 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.2% לשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 2,217 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט | 8,745 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דירוג חברתי-כלכלי | 3 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני | 0.3253 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר העיר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כפר קאסם (בערבית: كفر قاسم) היא עיר ערבית-ישראלית באזור השרון. העיר שוכנת בקצה הדרומי של "המשולש", צפונית לראש העין, בסמוך לכביש 5 ("חוצה שומרון").
בשנת 1959 קיבל הכפר מעמד של מועצה מקומית ובמרץ 2008 הוכרזה כפר קאסם כעיר. שמה של העיר נתגלגל משמו של יישוב עברי קדום בשרון, כפר קסם, הנזכר בתלמוד[1]. לא רחוק מכפר קאסם הוקם מחלף קסם, שהוא חלק מכביש 6.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
באתר חרבת אל נבי חתי בעיר נמצאו שרידי יישוב מן התקופה הרומית. ההתיישבות הנוכחית במקום החלה במאה ה-18 או בראשית המאה ה-19. ברשימות משלהי המאה ה-19 נחשב כפר קאסם עדיין כ"מזרעה" (חווה עונתית) של היישוב השכן מסחה. בהמשך הפך ליישוב עצמאי.[2] במאה ה-19 קלט הכפר אוכלוסייה מהר חברון.
הכפר סופח לישראל בשנת 1949 בעקבות הסכמי שביתת הנשק שחתמה ישראל עם ירדן. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ובעיקר בשנות ה-70 וה-80 היגרו לכפר בדואים רבים מהנגב. ההבדלים בין הקבוצות השונות המרכיבות את אוכלוסיית המקום והבידול החברתי ביניהם יצרו מתח חברתי מתמיד בין הקבוצות וגרמו לעתים לחיכוכים.[3]
|
|
ערך מורחב – טבח כפר קאסם |
ב-29 באוקטובר 1956 נערך בשדות הכפר טבח כפר קאסם, שבו נרצחו 43 מתושבי הכפר על ידי חיילים של משמר הגבול (ועוד שישה תושבים נהרגו בתקריות אחרות). אף שלאחר הטבח נערכה "סולחה" בין מדינת ישראל ובין תושבי הכפר, הוא עדיין מהווה פצע פתוח בקרב תושבי המקום.
בשנות ה-70 הוקמה בכפר קאסם התנועה האיסלאמית על ידי עבדאללה נימר דרוויש, תושב המקום.
בין השנים 2010-1995 התנהלו מהלכים שונים לקביעת תחום השיפוט של כפר קאסם ושכנתה ראש העין. המחלוקת נסובה סביב קרקעות שהופקעו ב-1959[דרוש מקור] מכפר קאסם והועברו בשלב מסוים לראש העין. בשנת 1997 המליצה ועדה בראשות פרופ' יוסף גינת על השבת כ-1000 דונם לכפר קאסם. עיריית ראש העין התנגדה להחלטות הועדה ועתרה לבג"ץ בבקשה לביטולן. בשנת 2005 הושג הסכם פשרה בין שתי הרשויות אך יישומו התעכב. בשנת 2008 הוקמה ועדה נוספת שבעקבותיה הגיעו הצדדים להבנות לפיהם יועברו רוב השטחים שבמחלוקת לתחום השיפוט של כפר קאסם.[4]
[עריכה] אוכלוסייה
בעיר מתגוררות שתי חמולות גדולות: עיסא וצרצור. בשתי שכונות בעיר מתגוררים מעל 3,500 בדואים, שהגיעו לעיר מן הנגב.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2010, יש בכפר קאסם 19,389 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.2%.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2008, העיר מדורגת 3 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ח (2008-2007) היה 44.9%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2007 היה 4,445 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,743 ש"ח).
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בעיר:

[עריכה] ראשי מועצת/עיריית כפר קאסם
(רשימה חלקית)
- אבראהים צרצור (1991 - 1998)
- סאמי עיסא (1998 - 2009)
- נאדר צרצור (2009 - )
[עריכה] גלריית תמונות
[עריכה] קישורים חיצוניים
- כפר קאסם - אתר שנבנה על ידי תושבי המקום
- תמונות עדכניות של מרכז היישוב באתר 'רשימות', 10/09.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כך לפי, יהודה זיו, המוסיף, שכפר קסם נזכר בתוספתא של מסכת עבודה זרה כמקום בו היה עץ חרוב בצילו עסקו בעבודה זרה
- ^ דוד גרוסמן, הכפר הערבי ובנותיו, יד יצחק בן-צבי, 1994, עמ' 190
- ^ איברהים אבו-ג'אבר, דו-קיום בדווי/פלאחי בכפר קאסם
- ^ דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות עיריית ראש העין ועיריית שטח חסר מעמד מוניציפאלי, מאי 2010

| השרון | ||
|---|---|---|
| ערים |
הוד השרון · הרצליה · טייבה · טירה · כפר סבא · כפר קאסם · נתניה · קלנסווה · ראש העין · רמת השרון · רעננה |
|
| מועצות אזוריות |
מועצה אזורית עמק חפר · מועצה אזורית לב השרון · מועצה אזורית חוף השרון · מועצה אזורית דרום השרון |
|
| מועצות מקומיות |
זמר · אבן יהודה · אליכין · כפר יונה · פרדסיה · קדימה-צורן · תל מונד · כפר שמריהו · ג'לג'וליה |
|
| מחוז המרכז | ||
|---|---|---|
| נפות | ||
| ערים |
אלעד · גבעת שמואל · הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · כפר קאסם · לוד · מודיעין-מכבים-רעות · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה |
|
| מועצות מקומיות |
אבן יהודה · אליכין · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · גני תקווה · זמר · כוכב יאיר צור יגאל · כפר ברא · כפר יונה · מזכרת בתיה · סביון · פרדסיה · קדימה-צורן · קריית עקרון · שוהם · תל מונד |
|
| מועצות אזוריות |
ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד |
|
| ועדי רובע עירוני | ||