כפר שלם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המסגד הישן בכפר שלם

כפר שלם היא שכונה בדרום מזרח העיר תל אביב בישראל, הידועה גם בשם סלמה. לשכונה קבוצת כדורגל, הפועל כפר שלם, המשחקת בליגה א' דרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום בו ניצבת השכונה התקיים עד לשנת 1948 חלק מהכפר הערבי סלמה. כפר זה מנה בשנת 1931 3,691 תושבים וכ-800 בתים. ערב מלחמת העצמאות מנה הכפר כ-7,600 תושבים, שברובם היו תושבים מהסביבה שעברו להתגורר בכפר זה אשר נחשב כמרכז אוכלוסייה ערבית. בין התושבים היו גם אמידים מיפו אשר בנו שם בתי כפר. מהכפר ירו צלפים על השכונות היהודיות השכנות (שכונת התקווה, שכונת עזרא ויד אליהו).

במבצע חמץ שהתקיים ב-22 באפריל 1948, נכבש הכפר סלמה, ותושביו נמלטו ליפו. לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל יושבו מבני העיירה בפליטים יהודיים מהאזור ובעולים חדשים, בעיקר משפחות של עולים תימנים, שהגיעו במבצע על כנפי נשרים. בהמשך הוקמו גם צריפים ומבנים ארעיים לקליטת עולים נוספים. שטח הכפר חולק לשלושה אזורים - סלמה א', ב' וג'. בנובמבר 1948 סופחו רוב שטחי הכפר לתל אביב וכשליש מהם (סלמה ג') לרמת גן. מאוחר יותר שונה שם הכפר מ"סלמה" ל"כפר שלם", שהייתה מעתה לשכונה תל אביבית צפופה מאוד - בת כ-20,000 תושבים. לבד מבתי הכפר הערבי שנושבו, נבנו על אדמות הכפר השכונות רמת חן, גבעת גאולה, רמת השקמה, שכונת הבולגרים, שכונת חפץ חיים וכן הפארק הלאומי של רמת גן.

-1965, פינוי בינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Shalem.jpg

המדינה ביקשה להרוס את בתי הכפר ולהקים בתים חדשים. ב-1965 נחקק חוק פינוי בינוי והחל תהליך פינויים של התושבים מהשכונה. תהליך זה ידע עליות ומורדות בסוגיית היחס תושבים-מימסד; אחד מאירועי המריבה הקשים אירע בדצמבר 1982, כשתושב השכונה, שמעון יהושע, ניסה למנוע את הריסת ביתו ונורה למוות בידי שוטר. בתחילת שנות ה-90, פונו מאות משפחות שקיבלו פיצויים. רבות מהן קיבלו דיור בשיכונים רבי קומות באזור, שהפכו עד מהרה, עקב צפיפות הדיור, למה שהתושבים מכנים "סלאמס על עמודים".‏[1] לחלק מן המשפחות איפשרה עיריית תל אביב-יפו להמשיך לגור בבניינים צמודי קרקע. כל שתי משפחות קיבלו מגרש של חצי דונם, ורשות לבנות בית דו-משפחתי. עקב נדירות בתים צמודי קרקע, ומדיניות חילופי האוכלוסין בתל אביב, החליטה עיריית תל אביב-יפו שכל הבתים צמודי הקרקע בתל אביב ישלמו ארנונה אחידה, בלי קשר לשירותים האחרים הניתנים במקום. כ-300 משפחות שלא נכללו בהסדרי שנות ה-90, גרות כיום במתחמים המיועדים להריסה.

כנגד 30 משפחות מתוך כ-300 המשפחות הגרות במתחמים המיועדים להריסה, הוצא צו פינוי ללא פיצויים של התושבים, מאחר שנטען כי האדמות עליהן עומדים בתי התושבים אינן שייכות למדינה (במסגרת אפוטרופוס על נכסי נפקדים), אלא הן בבעלות פרטית. נטען כי מאחר שהאדמות היו שייכות ב-1948 למשקיע בריטי שלא נחשב נפקד, הן לא הופקעו על ידי המדינה, הן אינן בבעלותה ולכן אין חובה עלייה לפצות את התושבים. בית המשפט העליון קיבל טענה זו, והפינוי בכוח התבצע ב-25 בדצמבר 2007. פעילים וארגונים חברתיים ביקרו פסיקה זו על בסיס הטענה של צדק חלוקתי ואי-שוויון אתנו-מעמדי. כך, למשל, טען המשפטן ד"ר סנדי קדר, כי על אף שייתכן שבהיבט המשפטי הצר בית המשפט העליון צדק בפסיקתו, הרי "אם מסתכלים מה קורה בכפר שלם בהשוואה, לדוגמה, לקיבוץ גליל ים, אפשר לטעון שזאת מדיניות מפלה הגובלת באי-חוקיות".‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°02′58″N 34°48′06″E / 32.0495608°N 34.8015366°E / 32.0495608; 34.8015366

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ העיר הקומוניסטית הראשונה? מקור ראשון, 24 בספטמבר 2008
  2. ^ מירון רפופורט, פתאום קוראים להם "פולשים", באתר הארץ, 13 ביולי 2007