כפתור ופרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כפתור ופרח הוא חיבור הלכתי של רבי אשתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על המצוות התלויות בארץ. הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. הספר אוצר בתוכו מידע רב על הריאליה בארץ-ישראל באותה תקופה.

תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הוא ספר הלכתי מובהק, שמטרתו העיסוק בהלכות הקשורות לארץ ישראל. אך אגב הדיון ההלכתי, אשתורי הפרחי מביא תיאור גאוגרפי של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. לצורך מחקרו למד אשתורי את השפה הערבית ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ולצמחים המוזכרים במקרא, זיהה 180 אתרים עם מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא ובתלמוד, וכן צמחים רבים. רצונו של אשתורי ללמוד את הארץ והלכותיה באמצעות היכרות עמה משתקפת בדבריו בשער הספר:

Cquote2.svg

"הן הייתי כשני שנים בגליל, דורש וחוקר את הארץ, ועוד חמש שנים בשאר ארצות השבטים, לא מנעתי עצמי שעה אחת מרגל את הארץ, ברוך העוזר.

Cquote3.svg
– חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות

צמחי ארץ ישראל בספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל המידע הבוטני מספרו של אשתורי הפרחי נלמד רק באופן עקיף, שכן זהו חיבור הלכתי מובהק ולא מדריך בוטני או ספר מסע. בספרו נזכרים עשרות רבות של מיני צמחים אותם תיאר וזיהה לקוראיו. הוא ציין את שמות הגידולים החקלאיים הנזכרים במשנה ובתלמוד, במגמה לזהותם בהתאם למציאות הרווחת בימיו. הנחת היסוד של אשתורי הייתה ש"רוב הזרעים והעשבים והפירות הללו נמצאים אתנו בארץ הערב ובשמם". לפיכך נראה שרוב הצמחים הנזכרים בחיבורו בתרגומם הערבי אכן נקראו כך בארץ ישראל בימיו. אולם פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר-אילן טוען כי רוב מלאכת זיהוי שמות הצמחים שבחיבורו אינה פרי מחקרו האישי, אלא שאולה ברובה מאחרים‏[1] .

את המידע על צמחי ארץ ישראל בחיבורו של אשתורי, מחלק עמר לשתי קבוצות עיקריות. הראשונה, הכוללת את רוב הצמחים, עוסקת בזיהוי הגידולים החקלאיים הנזכרים במקורות התלמודיים. רוב הזיהויים מתבססים בעיקרם מתוך פירוש הרמב"ם ומקורות נוספים בהם משוקע חומר ארץ ישראלי. הקבוצה השנייה עוסקת בתיאור וזיהוי הצמחים שאשתורי ראה בוודאות וחקרם באופן אישי. חלק ניכר מצמחים אלה גדלו בבקעת הירדן, ולחלקם ודאי התוודע בשבתו בבית שאן. ניתן לזהות את חקירותיו האישיות של אשתורי הפרחי בארץ ישראל כאשר נקט בלשון אישית, כגון: דע, ראיתי, שמעתי; כשהמידע שמסר אינו מוכר ממקורות אחרים; וכשעשה שימוש במונח 'ארץ כנען'‏[1].

תיאורים נבחרים מובאים מאתרים מצפון הארץ ומדרומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עכו - היא חלק מהארץ, שכן רבי אבא מנשק היה כיפי עכו, לפי הרמב"ם, שכן זהו המקום הראשון אליו מגיעים הבאים לארץ.‏[2]
  • הר מירון - חצי שעה מגוש חלב. שם "מי מרום" המוזכר בספר יהושע, שם היה "במקום המיוחס לבית המדרש של רבי שמעון בן יוחאי.
  • שילה - "היא לדרום שכם כשלוש שעות ביושר, אלא שנוטה מעט למזרח והוא בדרך העולה לירושלים.
  • כפר דרום - מעזה לדרום יש עיר ושמה דרום וקורין לה דרון. שם היה גר רבי אליעזר בן יצחק - איש כפר דרום.

גלגוליו של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתורי הפרחי סיים את חיבורו ההלכתי בבית שאן בשנת 1322‏[3]. כמאתים שנה לאחר חיבורו נעלמו עקבותיו. אך היעתק אחת הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל במצרים, וממנו נעשו עותקים שהופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש העיקרי בספר היה לצורך המידע הרב הקיים בו על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש. הספר הודפס לראשונה בשנת 1548 בונציה שבאיטליה על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ". פעם שנייה הודפס בשנת 1850 בברלין שבגרמניה והמהדורה הנוכחית היא השלישית.

מהדורת לונץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורת זו של הספר הודפסה על ידי אברהם משה לונץ בירושלים בשני חלקים:

  1. ספר א' - יצא בשנת 1897 ובו פרקים א' עד נ"א, 418 עמודים.
  2. ספר ב' - יצא בשנת 1899 ובו פרקים ט"ז עד נ"ט, 487 עמודים. בספר זה יש תוספת של מבואות, מפתחות והשלמות. הוא הודפס בתמיכת חברת כי"ח (כל ישראל חברים) בפריז ומכון צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין.

לונץ הקדיש את שני הספרים לכבוד הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. בספר א' מופיעה רשימה של המנויים על פרסומיו, ביניהם "ירושלים, שנתון לידיעת ארץ ישראל" ו"לוח ארץ ישראל". לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר.

מהדורת לונץ כוללת את הספר המקורי ובו התדיינות במצוות התלויות בארץ, דיני הצדוקים והכותים לענייניהם, לוח הזמנים שהוא מגדירם כ"תכונת קשת הראיה", לוח השנה ("זמן השמיטות וחשבון השטרות") וכן תיאור הארץ, אנשיה, צמחייתה וגבולותיה. לונץ, וכן מחבר הספר, הוסיפו לו הגהות של חכמי העבר, מפתחות מפורטים ותולדות המחבר, תרשים של ה"בית השני" וכן "לוח תמונת המטבעות העתיקות פתוחי עין".

במבוא לספר, לונץ הגדיר את אשתורי הפרחי כ"ראשון בחוקרי ארה"ק"‏[4], וכתב על בחירתו של אשתורי הפרחי להתגורר בבית שאן : " (הוא) החליט לעזוב את ירושלים לפני מלאת לו שנה לישיבתו בה (בשנת 1315 בקרוב), ולהאחז באחת הערים הקטנות, למען יהי' רחוק משאון הקריה, ויוכל לעסוק בתורה כחפצו, ויבחר לא את העיר הק ט נ ה (הדגש במקור) ונעימה "בית שאן" למושב לו, אשר בה הי' ישוב קטן מאחינו; למען יוכל לשבת במנוחה ולעסוק בחקירת ארה"ק ולחבר חיבור מיוחד כתוצאות חקירותיו ובה כלה את כל חייו".‏‏‏[5]

פרק 11 של הספר במהדורת לונץ כולל נושאים בעלי עניין לימינו והודפס שוב בימינו על ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, ממזרח שמש, הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-68
  • חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ, המכון ללימודי מצוות הארץ.
  • ד"ר דוד שניאור, "תחילת מחקר: תאוריה הגאוגרפיים של ארץ ישראל ב'כפתור ופרח' בהשוואה להסברים הגאוגרפיים של פרשני המקרא בימי הביניים", קתדרה 143 (תשע"ב), עמ' 93–110.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 זהר עמר, "הרב אשתורי הפרחי וצמחי ארץ ישראל", סיני קי"ב (תשנ"ג), עמ' רסג- רעג.
  2. ^ הלכות מלכים, פרק ה' הלכה י'
  3. ^ זהר עמר, "הגידולים החקלאיים בבקעת הירדן בימי הביניים", הכפר הקדום בארץ ישראל, (ש' דר וז' ספראי עורכים), תל אביב תשנ"ז, עמ' 297- 326
  4. ^ לפי המבוא של לונץ קדמו לו: בנימין מטודלה - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה"ק" כי המה בבואם לארה״ק הלכו רק כדרך הסלולה דרך השיירות ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקום היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים."
  5. ^ ‏ עמ' xxxii ספר א': כפתור ופרח מתוך "אוצר ספרות ארץ ישראל", מאת הרב אשתורי הפרחי ז"ל מאת אברהם משה לונץ. ירושלים, תרנ"ט ‏