כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: המקורות לתאריכים בערך הם מקורות היסטוריים וספרות ופרשנות דתית במעורבב - ראו דף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: המקורות לתאריכים בערך הם מקורות היסטוריים וספרות ופרשנות דתית במעורבב - ראו דף השיחה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

להלן לוח זמנים של אירועים בולטים בהיסטוריה של אזור ארץ ישראל.

עידן המזוזואיקון או תחילת עידן הקנוזואיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפלאוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה החלה מ-1.5 מיליון שנה לפני זמננו, והסתיימה לפני כ-22,000 שנים.

380,000 - 200,000 לפנה"ס לערך - מערת קסם הייתה מיושבת על ידי בני אדם.
  • 380,000 - 200,000 לפנה"ס לערך - מערת קסם הייתה מיושבת על ידי בני אדם.[3]

התקופה האפיפלאוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה החלה מלפני 22,000 שנים לפני זמננו, והסתיימה לפני כ-11,500 שנים.

התקופה הנאוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה החלה מלפני 11,500 שנים לפני זמננו, והסתיימה לפני כ-7,800 שנים.

התקופה הכלקוליתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה התרחשה בין שנת 5800 לפנה"ס עד שנת 3600 לפנה"ס.

תקופת הברונזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה התרחשה בין שנת 3600 לפנה"ס עד שנת 1200 לפנה"ס.

תקופת הברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה התרחשה בין שנת 1200 לפנה"ס עד שנת 586 לפנה"ס.

דגם ממוחשב תלת־ממדי של בית המקדש הראשון

התקופה הפרסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"גלות בבל", בציורו של ג'יימס טיסו, מהשנים 1896–1902

התקופה התרחשה בין שנת 586 לפנה"ס עד שנת 332 לפנה"ס.

התקופה ההלניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה החשמונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 167 לפנה"ס - אנטיוכוס אפִּיפָנֶס מטיל על היהודים את גזירות השמד, מהגורמים המרכזיים למרד החשמונאים. בית המקדש חולל.
  • 167-160 לפנה"סמרד החשמונאים בהנהגתו של מתתיהו הכהן ובניו.
  • 164 לפנה"ס - טיהור, חנוכת המזבח ושחרור ירושלים על ידי החשמונאים מידי הכוחות הסלאוקים ביום העשרים וחמישי לחודש כסלו. נקבע לדורות כחג החנוכה.
  • 160-63 לפנה"ס – שלטון עצמאי של בית חשמונאי.
  • 161 לפנה"ס - יהודה המכבי נהרג בקרב אלעשה בו נלחמו כוחות החשמונאים בכוחות סלאוקיים.
  • 152 לפנה"ס - יונתן הוופסי, אחיו של יהודה המכבי, מונה לתפקיד הכהן הגדול על ידי הסלאוקים.
  • 135/4 לפנה"ס - יוחנן הורקנוס הראשון הפך לנשיא יהודה החשמונאית.
  • 112–107 לפנה"ס לערך - החשמונאים מחריבים את המקדש השומרוני בהר גריזים ומחריבים את שכם.
  • 108/7 לפנה"ס לערך - החשמונאים מחריבים את סקיתופוליס.
  • 104 לפנה"ס - יהודה אריסטובולוס הראשון הופך למלך יהודה.
  • 103 לפנה"ס - אלכסנדר ינאי הופך למלך יהודה. ינאי עסק רבות במלחמות וכיבושים והרחיב מאוד את שטחה של ממלכת החשמונאים.
  • 76 לפנה"ס - הורקנוס השני הופך למלך יהודה.
  • 67 לפנה"ס:
  • הורקנוס השני הופך למלך יהודה.
  • מלחמת ירושה מובילה למלחמת אחים בקרב החשמונאים ביהודה.

התקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם ירושלים בסוף ימי בית שני (בניין הורדוס), במוזיאון ישראל (2011)
"לידת ישו", ציורו של ג'רארד ואן הונת'ורסט, מ-1622
  • 63 לפנה"ס:
  • 57–54 לפנה"ס – סקיתופוליס הוקמה מחדש על ידי הרומאים.
  • 47 לפנה"סהורדוס מונה למושל הגליל.
  • 40 לפנה"ס:
  • הורדוס נפטר ונקבר בהרודיון.
  • בעקבות מותו של הורדוס, יצאה משלחת מארץ ישראל לרומא, במטרה למנוע את המשך שלטון בית הורדוס.
  • 6 לספירה – הקיסר הרומי טיבריוס הקרים את פרובינקיה יודיאה שהשתרעה על חלק מהאזורים שהשתייכו לפני כן לממלכת החשמונאים ולממלכה ההרודיאנית.
  • 20הורדוס אנטיפס מייסד את טבריה אשר נקראת על שם הקיסר הרומי טיבריוס.
  • 26-33 לספירה לערך – התאריכים המשוערים לצליבתו של ישו
  • 39 – הקיסר הרומאי קליגולה הגלה את הורדוס אנטיפס לגאליה ומסר את שטחיו לשלטונו של אגריפס הראשון.
  • 44 – אגריפס הראשון נפטר ממחלה. לאחר מותו עצמאותה הסמלית של יהודה בוטלה והיא סופחה מחדש ושבה להיות פרובינקיה רומאית.
  • בסביבות 62–64 – הסתיימה הבנייה של בית המקדש השני.
  • 66 – פורץ המרד הגדול במהלך הקיץ.
  • 67:
  • לגיונות של הצבא הרומאי פולשים לארץ ישראל.
  • האימפריה הרומית כבשה את גמלא ויודפת.
"חורבן בית שני", בציורו של דייוויד רוברטס, מ-1850
  • 70 – האימפריה הרומית כבשה את ירושלים והחריבה את בית המקדש השני. לפי יוסף בן מתתיהו מספר ההרוגים הכולל במהלך המצור על ירושלים נע סביב 1.1 מיליון איש, ומספר השבויים היה כ-97,000 איש.[10] החוקרים המודרניים שוללים את המספרים בהם נקב יוסף בן מתתיהו, ומעריכים שהם מוגזמים מאוד.[11]
  • 73 – כיבוש מצדה על ידי האימפריה הרומית וסיומו של המרד הגדול.
  • 106 – הרומאים מספחים את שטחי הנבטים.
  • 130:
  • הקיסר הרומי אדריאנוס הקים על חורבות ירושלים מושבה רומית, אותה כינה "קולוניה איליה קפיטולינה" (Colonia Aelia Capitolina).
  • הקיסר הרומי אדריאנוס מקים מקדש חדש המוקדש לאל יופיטר על חורבות הר הבית.
  • 132-136מרד בר כוכבא כנגד שלטון האימפריה הרומית. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכן דוכא ביד ברזל. מאות אלפי יהודים נהרגו והיישוב היהודי בפרובינקיה יודיאה כמעט וחרב. לאחר המרד הקיסר הרומי אדריאנוס שינה את שם הפרובינקיה ל"סוריה פלשתינה" (Syria Palestinae).
  • 200 – חתימת המשנה, על ידי רבי יהודה הנשיא.
  • 270 – צבאות האימפריה התדמורית, תחת הנהגתה של זנוביה, כבשה שטחים נרחבים בחלקה מזרחי של האימפריה הרומית, כולל את אזור ארץ ישראל.
  • 272 – האימפריה הרומית כבשה מחדש את ארץ ישראל.

התקופה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 335 נבנתה כנסיית הקבר בגבעת הגולגולתא (תצלום משנת 1900)
  • 325 – בהנחיית הלנה, אמו של הקיסר הרומאי קונסטנטינוס, נבנתה כנסיית המולד בבית לחם אשר מציינת את המקום שבו על פי המסורת הנוצרית ישו נולד.
  • 326–335 – בהנחיית הלנה, אמו של הקיסר הרומאי קונסטנטינוס, נבנתה כנסיית הקבר בירושלים במיקום של גבעת הגולגולתא אשר מציינת את המקום שבו על פי המסורת הנוצרית ישו נצלב.
  • 351–352מרד גאלוס: מרד של יהודי ארץ ישראל נגד שלטון האימפריה הרומית בתקופת שלטונו של קונסטנטיוס גאלוס. המרד הסתיים בניצחון רומי.
  • 359 - רבי הלל נשיאה (המכונה "הלל השני") קבע את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו.
  • 363:
  • הקיסר הרומי יוליאנוס הכופר הורה לבנות מחדש את בית המקדש ובעקבות כך יהודי ירושלים החלו לבנות את יסודות בית המקדש השלישי.
  • רעידות האדמה בגליל: שתי רעידות אדמה אשר התרחשו באזור הגליל ובאזורים סמוכים. רעידות האדמה הסבו נזקים בכל הארץ והחריבו את סוסיתא. כמו כן, רעידת אדמה זו הפסיקה את עבודות בניין בית המקדש השלישי. בסופו של דבר תוכנית בניית בית המקדש השלישי נגנזה בשל רעידת האדמה ומשום שהקיסר הרומי נרצח ביוני 363 ואישורו בוטל.
  • 400 לערך – הקיסר תיאודוסיוס השני פרסם צו אשר חילק את הפרובינקיה סוריה פלשתינה לשתיים: "פלשתינה פרימה", שהשתרעה על שטחי יהודה ושומרון ומישור החוף, ו"פלשתינה סקונדה" ("פלשתינה השנייה"), שהשתרעה על שטחי הגליל והגולן וחלקים מצפון עבר הירדן.
  • 425האימפריה הרומית מבטלת סופית את נשיאות הסנהדרין.
  • 438ליקיניה אודוקסיה, אשת קיסר ביזנטיון, מאפשרת ליהודים להתפלל בהר הבית.
מפת מדבא ממחישה כיצד נראתה ירושלים במאה ה-6 לספירה

התקופה הערבית המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 687–691 הח'ליף עבד אל מליכ מבית אומיה הקים את כיפת הסלע בירושלים (צילום משנת 1856)
  • 638 – כיבוש ירושלים בידי צבאות ח'ליפות ראשידון (האימפריה המוסלמית) תחת הנהגתו של הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב. יהודים מורשים לחזור לירושלים לאחר שלא הורשו לעשות זאת במשך 568 שנות השלטון הרומי והביזנטי בעיר.
  • 640ח'ליפות ראשידון כובשת את קיסריה.
  • 641 – ח'ליפות ראשידון כובשת את אשקלון ומשלימה בכך את הכיבוש של ארץ ישראל.
  • 658 – רעידת אדמה מתרחשת בסוריה ובאזור ארץ ישראל. ירושלים ניזוקה באופן מהותי ברעידת האדמה לפי כתביו של ההיסטוריון הביזנטי תאופנס המודה.
  • 687–691 – הח'ליף עבד אל מליכ מבית אומיה הקים את המבנה המוסלמי כיפת הסלע בהר הבית שבירושלים במקום בו היו קיימים בתי המקדש הראשון והשני, אשר בו לפי המסורת המוסלמית עלה הנביא מוחמד לשמים.
העיר סקיתופוליס (בית שאן) הייתה אחת מהערים שנחרבו ברעש שביעית (צילום משנת 2009)
  • 18 בינואר 749רעש שביעית: רעידת אדמה בגליל מחריבה את טבריה, סקיתופוליס, היפוס ופחל. נגרם נזק כבד גם לערים רבות אחרות ברחבי בקעת הירדן. עשרות אלפי אנשים נהרגו ברעידת האדמה.
  • 750הח'ליפים לבית עבאס הביסו את שושלת הח'ליפים הקודמת של בית אומיה.
  • 808 – רעידת אדמה פוגעת בירושלים. כיפת הסלע ניזוקה באופן מהותי ברעידת האדמה.
  • 878 – הצבא הטולוני משתלט על שטחים נרחבים באזור הלבנט.
  • 905 – ח'ליפות בית עבאס כבשו מחדש את אזור ארץ ישראל.
  • 26 במרץ 937 – פורעים מוסלמים שורפים את כנסיית הקבר ובוזזים את הקפלה של גולגולתא.
  • 966 – המון מוסלמי-יהודי מצית את כנסיית התחייה, שודד אותה והורג את הפטריארך של ירושלים יוחנן השביעי .
  • 970כליפי קהיר הפאטימים כבשו את אזור ארץ ישראל.
  • 12 במרץ 977 – רמלה נכבשת על ידי הקרמטים.
  • 15 באוגוסט 978 – כוחות הצבא של הח'ליפות הפאטימית מביסים את כוחות הקרמטים בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
  • 18 באוקטובר 1009 – הח'ליפה אל-חאכם באמר אללה הורה להרוס את כנסיית הקבר והמבנים הנלווים אליה.
  • 4 בספטמבר 1015 – כיפת כיפת הסלע קורסת ברעידת אדמה.
  • 13 בפברואר 1021 – הח'ליף אל-חאכם נרצח.
  • 1027 – נחתם הסכם בין הקיסר הביזנטי לח'ליף הפאטימי אשר התיר לבנות מחדש את כנסיית הקבר.
  • 5 בדצמבר 1033רעידת האדמה בבקעת הירדן: רעידת אדמה באזור הלבנט גורמת לכ-70,000 הרוגים ולהרס קיצוני באזור. הרעידה לוותה בצונאמי לאורך חופי ארץ ישראל ונגרם נזק כבד ברמלה, שכם, ירושלים, חברון, יריחו ועזה. חומות ירושלים נחרבו ברעידת האדמה.
  • 1063 – הח'ליפות הפאטימית הקימה מחדש את חומות ירושלים.
  • 1068רעידת האדמה במזרח הקרוב: העיר רמלה נהרסת כליל ברעידת האדמה.
  • 1071הטורקים הסלג'וקים כבשו אזורים נרחבים במערב אסיה, בהם אסיה הקטנה ואזור ארץ ישראל.
  • 27 בנובמבר 1095 – האפיפיור אורבנוס השני נשא דרשה בה קרא לכל המאמינים, אבירים וצמיתים כאחד, לשחרר את ארץ הקודש ואת הקבר הקדוש בירושלים מידי השלטון הסלג'וקי המוסלמי.
  • 26 באוגוסט 1098 – הח'ליפות הפאטמית ניצלה את חולשת הסלג'וקים והאיום הברור מצד הצלבנים של מסע הצלב הראשון ולאחר מצור שנמשך כארבעים יום כבשו את ירושלים מידי הסלג'וקים.

התקופה הצלבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיבוש ירושלים בשנת 1099 במהלך מסע הצלב הראשון, בציור מהמאה ה-19
  • 7 ביוני – החל המצור הצלבני על ירושלים, שנמשך 5 שבועות עד לכיבושה
  • 15 ביולי – כוחות צלבנים כובשים את ירושלים לאחר מצור ממושך וטובחים בתושבים היהודים והמוסלמים.
  • 12 באוגוסט – הצלבנים מביסים את הפאטימים בקרב אשקלון.
  • 25 בדצמבר 1100 – נוסדה ממלכת ירושלים.
  • 23 באוגוסט 1153 – הצלבנים כובשים את אשקלון, ובכך משלימים את כיבוש אזור החוף המערבי של הים התיכון.
  • 25 בנובמבר 1177קרב גזר: כוחות הצבא הצלבני של ממלכת ירושלים בראשות בלדווין הרביעי מצליחים להביס את כוחות הצבא המצרי בראשות צלאח א-דין.
  • 1187:
  • יוני – כוחותיו של צלאח א-דין כבשו את טבריה.
  • 4 ביולי – בקרב קרני חיטין כוחותיו של צלאח א-דין הסבו תבוסה מוחצת לכוחות הצלבנים שהובילה לכיבוש מחדש של כל שטח ממלכת ירושלים הצלבנית על ידי המוסלמים תוך זמן קצר.
  • 2 באוקטובר – כוחותיו של צלאח א-דין כובשים את ירושלים מידי הצלבנים.
המצור על עכו, בציורו של דומיניק פאפטי, מ-1840
  • 28 באוגוסט 1189 – מתחיל המצור על עכו.
  • 1189–1192 – נערך מסע הצלב השלישי תחת פיקודם של שלושת המלכים האירופאים החשובים של התקופה, פרידריך ברברוסה קיסר האימפריה הרומית הקדושה, פיליפ אוגוסט (השני) מצרפת וריצ'רד הראשון ("לב הארי"), מלך אנגליה.
  • 1191:
  • 8 ביוני – ריצ'רד לב הארי מגיע לעכו.
  • 12 ביולי – הכוחות המוסלמים בעכו נכנעים לכוחות הצלבנים.
  • 7 בספטמבר – בקרב ארסוף ניצח ריצ'רד לב הארי את צבאותיו של צלאח א-דין. הקרב עלה למוסלמים באבדות רבות וכמעט שליש מהצבא המוסלמי הושמד.
  • 1192:
  • 2 בספטמבר – ריצ'רד לב הארי וצלאח א-דין חותמים על הסכם יפו בו הוסכם שאזור מישור החוף יהיה בידי הצלבנים ופנים הארץ יהיה בידי המוסלמים. רמלה ולוד חולקו בין הצדדים, והוסכם שלנוצרים תינתן הרשות לבקר בירושלים במעמד של צליינים.
  • 9 באוקטובר – ריצ'רד לב הארי עוזב את ארץ ישראל.
  • 4 במרץ 1193 – צלאח א-דין נפטר בדמשק. הסכסוכים בין בניו, אחיו ואחייניו יגרמו בהמשך להתפרקות האימפריה של צלאח א-דין.
  • 1204 - הרמב"ם נקבר בטבריה.
  • מרץ 1219 – הסולטאן האיובי אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא פקד להרוס את חומות ירושלים במטרה לצמצם מבעוד מועד את הכוח הצבאי הפוטנציאלי של הצלבנים במידה והם יצליחו לכבוש את ירושלים.
  • 18 בפברואר 1229 – פרידריך השני, בהיותו נושא כתר מלך ירושלים, והסולטן המצרי אל-מלכ אל-כאמל חתמו על הסכם יפו, אשר לפיו ירושלים, נצרת ובית לחם חזרו לשליטה נוצרית.
  • 1244:
  • 11 ביולי – פושטים ח'ואריזמים כבשו את ירושלים.
  • 18 באוקטובר – קרב הירביה בין ממלכת ירושלים ובעלי בריתה המוסלמים נגד מצרים האיובית ובני בריתה מסתיים בניצחון של מצרים האיובית.
  • 1258 – המונגולים מוציאים להורג את הח'ליף העבאסי.
  • 1260קרב עין ג'אלות בין הצבא הממלוכי לבין כוח צבאי מונגולי אשר התקיים בעמק יזרעאל הסתיים בניצחון ממלוכי מוחץ, ועצר זמנית את המשך ההתפשטותם מערבה של המונגולים.
  • 1265 – הממלוכים כובשים מספר ערים ועיירות ממדינות צלבניות במזרח התיכון, כולל הערים חיפה, ארסוף וקיסריה.
  • 1267הרמב"ן עלה לארץ ישראל לירושלים והחל לשקם את הקהילה היהודית בה. הרמב"ן נחשב לאחד מהאנשים הבולטים ביותר שלקחו חלק בהקמתה מחדש של הקהילה היהודית בירושלים בעקבות השמדתה על ידי הצלבנים ב-1099.
  • 18 במאי 1291המצור על עכו הסתיים בכיבוש העיר על ידי הממלוכים וגירוש הצלבנים מארץ ישראל.

התקופה הממלוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הממלוכית נמשכה משנת 1291 כאשר הממלוכים כבשו את עכו, ועד 1517 כאשר האימפריה העות'מאנית כבשה את אזור ארץ ישראל.

  • 1299 – המונגולים פושטים על סוריה וארץ ישראל
  • 1347–1351 – מגפת המוות השחור הכתה בכל העולם, וכמו גם באזור ארץ ישראל, וגרמה לכמות עצומה של מקרי מוות.
  • 1428גזירת הים - האפיפיור מרטינוס החמישי גוזר איסור על רבי חובלים להוביל בספינותיהם יהודים לארץ ישראל
  • 1474 – המון ערבי הורס את בית הכנסת היחיד בירושלים שהיה ממוקם ברובע היהודי.
  • 1479 – שבטים בדואים פלשו לירושלים, חדרו לתחומי הר הבית, פגעו בתושבי העיר ובעולי הרגל, ואף הניסו את הנציב.
  • 1492 – פרדיננד השני מלך אראגון ואשתו, המלכה איזבלה הראשונה מקסטיליה חתמו על צו אלהמברה(אנ'), המגרש את כל היהודים מספרד. פרסום הצו מוביל לכך שכמות גדולה של יהודים נהרה לשטחי האימפריה העות'מאנית ולאזור ארץ ישראל.
  • 1516 – ירושלים נכבשה על ידי כוחות האימפריה העות'מאנית.
  • 1517המלחמה הממלוכית-עות'מאנית: אזור ארץ ישראל נכבש על ידי הסולטאן סלים הראשון. לקראת סוף המלחמה, אירע הטבח בחברון (1517), במהלכו נהרגים ונאנסים רבים מהתושבים היהודיים בעיר, ובתי התושבים היהודים נבזזים. התושבים היהודים שנותרו בחיים נמלטים מהעיר.[12]

התקופה העות'מאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-16[עריכת קוד מקור | עריכה]

חומות ירושלים (צילום מ-2005)

המאה ה-17[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאה ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרב נצרת בציורו של אנטואן-ז'אן גרו מ-1801
  • 1700 – הדרשן היהודי רבי יהודה החסיד עלה לארץ ישראל ממוראביה יחד עם 1,000 חסידיו אשר התיישבו בירושלים, מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח. בעשותם כן הם הכפילו את גודל הקהילה היהודית בירושלים.
  • 30 באוקטובר 1759רעידות האדמה במזרח הקרוב: לפי הערכות שונות נהרגו ברעידת האדמה בין 10,000 ל-40,000 אנשים. הערים צפת, טבריה, עכו וצידון נפגעו במיוחד קשה ברעידת האדמה. תזוזה נוספת במיצד עתרת, חציו זז בחצי מטר. לפי ההערכות מדובר באחת מרעידות האדמה ההיסטוריות החזקות ביותר באזור.
  • 1798 – נפוליאון בונפרטה מוביל את המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל.
  • 1799:
  • 3–7 במרץהמערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: התרחש המצור על יפו אשר בסיומו נפוליאון כבש את העיר יפו.
  • 20 במרץ–21 במאי – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: מתרחש המצור על עכו אשר במהלכו ניסה נפוליאון ללא הצלחה לכבוש את העיר עכו.
  • 8 באפריל – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: קרב נצרת - כוח צרפתי שכלל 500 חיילים הביס 3,000 חיילים עות'מאנים.
  • 11 באפריל – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: קרב כנה - כוח צרפתי ניצח בקרב גדול מול העות'מאנים
  • 16 באפריל – המערכה הצרפתית במצרים ובארץ ישראל: התרחש קרב תבור אשר במהלכו כוחותיו של נפוליאון הצליחו לגרש את הכוחות העות'מאנים מעבר לנהר הירדן.

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 10 במאי 1832 – כוחות הצבא המצרי בראשות אבראהים פאשא כבשו את עכו מידי האימפריה העות'מאנית לאחר מצור אכזרי שנמשך מעל ל-5 חודשים.
  • 1834מרד הפלאחים: מרד עממי פרץ באזור ארץ ישראל כנגד שלטונו של הואלי מוחמד עלי. במהלך המרד ערכו המורדים הערבים פרעות באוכלוסייה היהודית בארץ ישראל שכללו מעשי רצח, שוד ואונס.
רעידת האדמה בצפת (1837)
  • 1 בינואר 1837רעידת האדמה בצפת: רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן גרמה לנזקים קשים בעיר טבריה.
  • 15 ביולי 1840 – המעצמות האירופיות בריטניה, אוסטריה, פרוסיה, ורוסיה חתמו על הסכם עם האימפריה העות'מאנית בו המדינות החותמות הבטיחו למוחמד עלי וליורשיו שלטון קבוע במצרים ובסנג'ק עכו (אשר השתרע על חלק ניכר מאזור ארץ ישראל), בתנאי שהאזורים הללו יוותרו חלק מן האימפריה העות'מאנית.
  • 1860 – הושלמה בניית משכנות שאננים, השכונה היהודית הראשונה שהוקמה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה.
  • 1874 – האימפריה העות'מאנית העניקה לירושלים את המעמד "מוּטֶצריפאת" אשר הוא מעמד מינהלי עות'מאני מיוחד.
  • 1882–1903 – תקופת העלייה הראשונה אשר במהלכה בסביבות 25,000 עד 35,000 יהודים עלו והשתקעו באזור ארץ ישראל.
  • 1887–1888סוריה העות'מאנית לסנג'ק ירושלים, סנג'ק שכם וסנג'ק עכו.
  • 29-31 באוגוסט 1897 – נערך הקונגרס הציוני העולמי הראשון בבזל שבשווייץ אשר במהלכו אושרה הצהרת בזל לפיה המטרה האולטימטיבית של התנועה הציונית היא הקמת בית לאומי עבור העם היהודי באזור ארץ ישראל.
  • 1898 – הקיסר הגרמני וילהלם השני ערך מסע בארץ ישראל. בעת הביקור הוא פגש את תיאודור הרצל מחוץ לחומות העיר.

המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוליות מקלענים עות'מאנים במהלך קרב עזה השני, 1917
הכניעה העות'מאנית בירושלים והעברתה לידי הבריטים, 9 בדצמבר 1917.
1948: ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
1979: הסכם השלום בין ישראל למצרים. בגין, קרטר וסדאת בקמפ דייוויד
1993: ביל קלינטון, יצחק רבין ויאסר ערפאת חותמים על הסכמי אוסלו
  • 1901 - ארגון קרן קיימת לישראל נוסד במהלך הקונגרס הציוני החמישי בבזל במטרה לרכוש ולפתח קרקעות באזור ארץ ישראל לצורך התיישבות יהודית.
  • 11 באפריל 1909 - נוסדה תל אביב בפאתי עיר הנמל העתיקה יפו.
  • 1914 – העות'מאנים נלחמו לצד מעצמות המרכז במלחמת העולם הראשונה.
  • מרץ-אוקטובר 1915 - מגפת הארבה של 1915 פורצת בכל אזור החוף המזרחי של הים התיכון.
  • 16 במאי 1916 – בריטניה וצרפת חתמו על ההסכם המדיני הסודי סייקס–פיקו, אשר קבע את אזורי השליטה של שתי המעצמות בשטחי האימפריה העות'מאנית במזרח התיכון לאחר הנפילה הצפויה של האימפריה העות'מאנית וסיום מלחמת העולם הראשונה. ארץ ישראל נועדה, על פי ההסכם, להתחלק לאזורים שבשליטה בריטית ישירה והם: עבר הירדן המזרחי, הנגב ומובלעת באזור חיפה. הגליל העליון נועד לשליטה צרפתית, ואילו יתר אזורי ארץ ישראל יהיו תחת שלטון בינלאומי.
  • 1917:
  • 9 בינואר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב רפיח - כוחות האימפריה הבריטית מביסים את כוחות האימפריה העות'מאנית ברפיח לאחר שכבשו מחדש את חצי האי סיני המצרי.
  • 26 במרץ - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עזה הראשון - כוחות האימפריה הבריטית תקפו את הכוחות של צבא האימפריה העות'מאנית בעזה. למרות הצלחתם של הכוחות התוקפים להשיג את יעדיהם, נסתיים הקרב בניצחון של האימפריה העות'מאנית.
  • 6 באפריל - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: גירוש תל אביב - בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה השלטונות העות'מאניים מגרשים את כל האוכלוסייה האזרחית מיפו ותל אביב על פי צו של אחמד ג'מאל פאשה, המושל הצבאי של אזור סוריה העות'מאנית. אף על פי שהמפונים המוסלמים הורשו לחזור לאחר זמן מה, האוכלוסייה היהודית שפונתה לא הורשתה לחזור והם חזרו לבתיהם בפועל רק לאחר שארץ ישראל נכבשה על ידי האימפריה הבריטית.
  • 19 באפריל - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עזה השני - כוחות האימפריה הבריטית תקפו בשנית את כוחות צבא האימפריה העות'מאנית בעזה. כוחות האימפריה העות'מאנית הצליחו להביס בקרב את כוחות האימפריה הבריטית.
  • 31 באוקטובר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב באר שבע - פרשים אוסטרלים וניו זילנדים מהכוחות הבריטיים כובשים את באר שבע מידי הצבא העות'מאני.
  • 31 באוקטובר–7 בנובמבר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עזה השלישי - הכוחות הבריטיים כבשו את עזה ושברו את קו הגנה העות'מאני בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
  • 2 בנובמבר - התפרסמה הצהרת בלפור, בה הצהירה בריטניה על תמיכתה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מתן ההצהרה היה הישג מדיני חסר תקדים של התנועה הציונית.
  • 15 בנובמבר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: כוחות האימפריה הבריטית כובשים את תל אביב ואת יפו.
  • 17 בנובמבר–30 בדצמבר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: כיבוש ירושלים – כוחות האימפריה העות'מאנית בעיר ירושלים מובסים על ידי האימפריה הבריטית. הגנרל אלנבי וקציניו נכנסו לירושלים ברגל וקיבלו את הכניעה באופן רשמי. בכך באו לקיצן 400 שנות שלטון עות'מאני על ירושלים ועל ארץ ישראל, והחל השלטון הבריטי על ארץ ישראל.
  • 1918:
  • 21 בפברואר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: כיבוש יריחו – במסגרת הקרב הצליחו כוחות האימפריה הבריטית לכבוש את אזור בקעת הירדן. מהלך זה השלים ייצוב קו הגנה לרוחב ארץ ישראל בין הים התיכון לירדן.
  • 8–12 במרץ - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב בעל חצור – במסגרת הקרב הצליחו כוחות האימפריה הבריטית לכבוש את הר בעל חצור שהיווה נקודת שליטה אסטרטגית חשובה.
  • 21 במרץ–2 באפריל - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עבר הירדן הראשון – במהלך הקרב ניסו כוחות בריטים, שחצו את הירדן, להגיע לתחנת הרכבת של עמאן ולחבל במסילת הברזל החג'אזית. תנאי מזג אוויר קשים ותיגבור משמעותי של הכוחות הטורקים שיבשו את תוכנית הקרב ובסופו הבריטים נסוגו בחזרה לגדה המערבית של הירדן, מבלי שהשיגו את משימתם ולאחר שסבלו מנפגעים רבים.
  • 30 באפריל–4 במאי - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב עבר הירדן השני – ניסיון שני לכבוש שטחי האימפריה העות'מאנית ממזרח לנהר הירדן. לאחר קרבות קשים נסוגו הבריטים בחזרה לגדה המערבית של הירדן.
  • יוני - נערך מפגש ראשון בעקבה בין המנהיג הציוני חיים ויצמן לבנו של השריף של מכה האמיר פייסל, אשר הוביל את הכוחות הערביים במהלך המרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית, בניסיון לכונן יחסים טובים בין היהודים לערבים במזרח התיכון. פגישה זו הובילה ב-3 בינואר 1919 לחתימת הסכם ויצמן-פייסל אשר הבטיח הכרה ערבית בהצהרת בלפור בתנאי שהבריטים יעמדו במלוא התחייבויותיהם כלפי הערבים, אולם הסכם זה מעולם לא בא לכדי מימוש משום שפייסל סולק מהשלטון בסוריה, והפך לבסוף למלך עיראק.
  • 19–25 בספטמבר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: קרב מגידו, אשר התחולל באזור השרון ועמק יזרעאל, הסתיים בניצחון הכוחות הבריטיים. הקרבות כללו את כיבוש עמאן, ערערה, עפולה, בית שאן, חיפה, ג'נין, שכם, סמח', חירבת עזון, טבריה וטול כרם.
  • 30 באוקטובר - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה: הפסקת האש של מודרוס - האימפריה העות'מאנית חתמה על הסכם שביתת נשק עם מדינות ההסכמה ובכך הסתיימה מלחמת העולם הראשונה במזרח התיכון.

תקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1922 – תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל על פי שיטת מנדט חבר הלאומים.
  • 11 ביולי 1927 - רעידת האדמה בארץ ישראל: מתרחשת רעידת אדמה חזקה שהמוקד שלה היה באזור צפון ים המלח. רעידת האדמה פגעה קשות בערים ירושלים, יריחו, רמלה, לוד, טבריה ושכם.
  • 1929 - מאורעות תרפ"ט: סדרה של פרעות אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל. במאורעות נרצחו 133 יהודים ו־-339 נפצעו, ויישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל ננטשו ונחרבו; הבולט שבהם היה חברון, בה אירע טבח.
  • 1936–1939 - המרד הערבי הגדול: נערך מרד מאורגן בתחומי ארץ ישראל המנדטורית במסגרתו ערביי ארץ ישראל דרשו עצמאות משלטון המנדט הבריטי, עצירת גל ההגירה של יהודים בעלייה החמישית, והתנגדות להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
  • 29 בנובמבר 1947 - האספה הכללית של האו"ם מאמצת את תוכנית החלוקה לפיה אזור המנדט הבריטי על ארץ ישראל יחולק לשתי מדינות, יהודית וערבית, ולשטח בינלאומי באזור ירושלים.

מאז קום מדינת ישראל ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 14 במאי 1948הכרזת העצמאות - הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל מכריזה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ביום סיום המנדט הבריטי.
  • 29 בנובמבר 1947–20 ביולי 1949מלחמת העצמאות: מלחמה רחבת היקף בין כוח המגן העברי של היישוב היהודי בארץ ישראל לבין חמש מדינות ערביות וערביי ארץ ישראל אשר חתרו למנוע את ההקמה של מדינה יהודית בארץ ישראל ולהשיג שליטה ערבית ריבונית על כל שטחי ארץ ישראל. המלחמה הסתיימה בניצחון ישראלי לאחר שכוחות היישוב הצליחו להדוף את צבאות ערב ולהרחיב את תחום המדינה מעבר לגבולות שנקבעו למדינה היהודית בתוכנית החלוקה של האו"ם. בסיום המלחמה ירדן, סוריה, לבנון ומצרים חתמו על הסכמי שביתת נשק עם ישראל. ירדן כבשה במהלך המלחמה את הגדה המערבית ומזרח ירושלים ומצרים כבשה את רצועת עזה. במהלך המלחמה ברחו וגורשו מהארץ רבים מערביי ארץ ישראל אשר לא הורשו לחזור לאחר המלחמה. בעקבות המלחמה קרוב למיליון יהודים מארצות ערב ברחו או גורשו ממדינותיהם כאשר רובם היגרו לבסוף למדינת ישראל.
  • 29 באוקטובר–5 בנובמבר 1956מלחמת סיני: מלחמה שהתרחשה בעקבות החלטת מצרים מ-26 ביולי 1956 להלאים את תעלת סואץ. במהלך המלחמה, אשר בוצע ביוזמת בריטניה וצרפת ובשיתוף עם ישראל, פלש צה"ל לחצי האי סיני וכבש אותו, השמיד תשתיות צבאיות רבות, ופגע בצבא המצרי. כתוצאה מלחץ מארצות הברית לאחר סיום המלחמה פינתה ישראל את כל השטח שכבשה.
  • 5–10 ביוני 1967 – נערכה מלחמת ששת הימים בה ישראל נלחמה בכל שכנותיה: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון, שקיבלו גם סיוע ממדינות ערביות נוספות. המלחמה ארכה שישה ימים ובסיומה מדינת ישראל שילשה את שטחה כאשר כבשה את רצועת עזה וסיני ממצרים, יהודה ושומרון וירושלים מירדן ואת רמת הגולן מסוריה.
  • 6–24 באוקטובר 1973מלחמת יום הכיפורים: המלחמה החלה במתקפה פתע מתואמת, בשתי חזיתות, של צבאות סוריה (ברמת הגולן) ומצרים (בתעלת סואץ), אשר בחרו בכוונה להתחיל את המלחמה במהלך יום הכיפורים. במהלך המלחמה עבר צה"ל מהתגוננות ובלימה בשתי החזיתות, למתקפת-נגד בשטח האויב.
  • אוקטובר 1974 – הליגה הערבית קיבלה בוועידת רבאט החלטה שהכירה באש"ף כמייצג הפוליטי הבלעדי של העם הפלסטיני באו"ם.
  • 18 בספטמבר 1978 – ישראל ומצרים חתמו על הסכם שלום מקיף בקמפ דייוויד שבארצות הברית, שכלל את נסיגת ישראל מסיני וסלל את הדרך לחתימה על הסכם השלום בין ישראל למצרים.
  • 26 במרץ 1979 – נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים על ידי ראש ממשלת ישראל מנחם בגין, נשיא מצרים אנואר סאדאת ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר.
  • יוני–דצמבר 1982מלחמת לבנון הראשונה: במהלך המלחמה ישראל פלשה לאזור דרום לבנון עקב התקפות הטרור התדירות בצפון ישראל מצד ארגוני הטרור הפלסטיניים ששהו בלבנון. המלחמה הביאה לגירוש אש"ף מלבנון, ויצרה אזור ביטחון ישראלי בדרום לבנון.
  • 21 בנובמבר 1984–5 בינואר 1985מבצע משה: כוחות צה"ל ערכו מבצע חשאי במסגרתו הועלו לישראל כ-8,000 אתיופים יהודים ששהו בסודאן.
  • 1987–1991האינתיפאדה הראשונה: התקוממות אלימה ברובה במהלכה התקוממו התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה נגד מדינת ישראל.
  • 15 בנובמבר 1988המועצה הלאומית הפלסטינית, שהיא הגוף המחוקק של אש"ף, הכריזה באלג'יר באופן חד צדדי על "עצמאות פלסטין" ועל "כינון מדינת פלסטין על אדמתנו הפלסטינית ובירתה ירושלים", על בסיס החלטת החלוקה 181 מ-1947.
  • 24–25 במאי 1991מבצע שלמה: כוחות צה"ל ערכו מבצע חשאי בו הועלו כ-14,400 אתיופים יהודים מאדיס אבבה לישראל תוך כ-34 שעות בכ-18 מטוסים של חיל האוויר הישראלי, 23 מטוסי בואינג של חברת "אל על" ומטוס אחד של חברת התעופה האתיופית אתיופיאן איירליינס.
  • 13 בספטמבר 1993 – נחתמו הסכמי אוסלו הראשונים בטקס רשמי בוושינגטון די. סי. בנוכחות יצחק רבין, יאסר ערפאת וביל קלינטון.
  • 26 באוקטובר 1994 – נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן.
  • 4 בנובמבר 1995 – ראש ממשלת ישראל יצחק רבין נרצח לאחר עצרת בכיכר מלכי ישראל בתל אביב בידי יגאל עמיר, סטודנט יהודי ימני קיצוני שהתנגד לדרכו המדינית של רבין.
  • 2000–2005 (תאריך הסיום המדויק נתון במחלוקת)האינתיפאדה השנייה: ההתקוממות הפלסטינית השנייה התרחשה ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד מדינת ישראל. האינתיפאדה השנייה כללה פיגועי התאבדות רבים שבוצעו נגד האוכלוסייה האזרחית בתוך תחומי מדינת ישראל.
  • יוני 2002 – כתוצאה מהעלייה המשמעותית בפיגועי ההתאבדות הפלסטינים בריכוזי האוכלוסייה במדינת ישראל בשנים הראשונות של האינתיפאדה השנייה, ישראל החלה להקים גדר ההפרדה, בעיקר לאורך הקו הירוק ומקצתה בתוך שטחי יהודה ושומרון, במטרה למנוע חדירת מחבלים פלסטינים, ובכללם מחבלים מתאבדים לריכוזי האוכלוסייה במדינת ישראל. הירידה המשמעותית של פיגועי התאבדות במהלך המשך העשור יוחסה בחלקה לבניית גדר ההפרדה.
  • 23 באוגוסט 2005תוכנית ההתנתקות: הושלם הפינוי של 25 יישובים יהודיים ברצועת עזה וביהודה ושומרון.
קיץ 2006: מלחמת לבנון השנייה (התצלום מ-15 באוגוסט 2006)
  • 12 ביולי–14 באוגוסט 2006מלחמת לבנון השנייה: מלחמה שנפתחה עקב חטיפתם של שני חיילי צה"ל על ידי ארגון החזבאללה.
  • 27 בדצמבר 2008–18 בינואר 2009מבצע עופרת יצוקה: מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה אשר במהלכו הותקפו עשרות מטרות ברצועת עזה כתגובה על ירי רקטות כבד על אזרחים ויישובים בעוטף עזה.
  • אוקטובר 2011עסקת שליט - הושגה עסקה בין ישראל לארגון החמאס אשר במסגרתה שוחרר החייל הישראלי השבוי גלעד שליט בתמורה ל-1,027 אסירים פלסטינים וערבים-ישראלים, בהם מאות טרוריסטים שנשפטו למאסרי עולם על ביצוע ותכנון פיגועי טרור ובכללם רצח של 569 אזרחים ישראלים.[13]
  • 14–21 בנובמבר 2012 – מבצע עמוד ענן: מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה"ל ברצועת עזה בעקבות ירי רקטות מהרצועה על אזרחים ויישובים אל עבר יישובים בעוטף עזה. במהלך המבצע בוצע לראשונה ירי רקטות לעבר ערי המרכז בהן ראשון לציון, תל אביב וירושלים.
  • 14–21 בנובמבר 2012מבצע עמוד ענן: כוחות צה"ל ערכו מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה אשר שבא בתגובה לירי רקטות כבד על אזרחים ויישובים בדרום ישראל. במהלך העימות תל אביב ספגה לראשונה פגיעות טילים מאז מלחמת המפרץ, וכמו כן רקטות נורו גם לעבר ירושלים.
  • 29 בנובמבר 2012העצרת הכללית של האומות המאוחדות אישרה ברוב גדול את צירופה של הרשות הפלסטינית לארגון כמדינה משקיפה שאינה חברה מלאה חרף התנגדותה של ישראל.[14]
  • 8 ביולי–26 באוגוסט 2014מבצע צוק איתן: כוחות צה"ל עורכים מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה לנוכח ירי רקטות בלתי פוסק מרצועת עזה לעבר האוכלוסייה האזרחית בדרום ישראל.
  • 6 בדצמבר 2017נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכריז בנאומו על כך שארצות הברית מכירה רשמית בירושלים כעיר הבירה של מדינת ישראל, וכן על כוונתו להתחיל בהכנות להעברת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים (שגרירות ארצות בירושלים נפתחה ב-14 במאי 2018).
  • 15 בספטמבר 2020 – נחתמו הסכמי אברהם הראשונים בין מדינת ישראל לכמה ממדינות ערב.
  • 10 במאי – 21 במאי 2021מבצע שומר החומות: כוחות צה"ל עורכים מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה לנוכח ירי רקטות מהרצועה לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל.
  • 7 באוקטובר 2023מלחמת חרבות ברזל: חמאס פתח במתקפה רחבת היקף נגד ישראל אשר במסגרתה נורו בתחילה אלפי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה, ובמקביל מעל לאלף מחבלים פלסטינים פרצו את גדר הגבול ונכנסו לישראל ברגל, באמצעות סירות מהים, באמצעות מצנחי רחיפה באוויר ובאמצעות כלי רכב ממנועים כאשר הם ערכו קרבות ירי עם כוחות הביטחון הישראליים, והשתלטו על יישובים ומתקנים צבאיים. בהמשך בוצעו מעשי טבח וירי באזרחים ישראלים, ובהם טבח ליד רעים שהיה לפיגוע הטרור הגדול בתולדות המדינה, וכמו כן נחטפו 244 אזרחים וחיילים. במתקפה נרצחו כ-1,200 אזרחים וחיילים ישראלים, ונפצעו מעל ל-4,800 אזרחים וחיילים ישראלים. בעקבות המתקפה הכריז הקבינט הביטחוני של ישראל על מלחמה, בפעם הראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים ב-1973.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vertebrates - dinosaurs – University of Copenhagen
  2. ^ Discovery Online, Discovery News Brief
  3. ^ Qesem Cave Project – Introduction
  4. ^ Mankind: The Story of All of Us - Pamela D. Toler - Google Books
  5. ^ "Ancient earthquake may have caused destruction of Canaanite palace at Tel Kabri -- ScienceDaily".
  6. ^ Seismic Solution for Jericho’s Collapsing Walls, blogs.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Oxford University Press: 100 Decisive Battles: Paul K. Davis
  8. ^ Burgess, Henry (2003). Journal of Sacred Literature and Biblical Record, April 1855 to July 1855. Kessinger Publishing. ISBN 978-0-7661-5612-8.
  9. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק ה, פסקה ב, סעיפים 121–122: "היה רעש בארץ היהודים, שכמוהו לא נראה מעולם".
  10. ^ מלחמת היהודים, ספר ו, פרק ט, פסקה ג, סעיף 420.
  11. ^ ישראל שצמן בהערתו על מלחמות היהודים בתרגום אולמן, ספר שישי, פרק ט, פסקה ג, סעיף 420 (את מספר השבויים הוא רואה כסביר, אך לאור נטיית יוספוס להפריז במקרים כאלו, הוא מניח את המספור של יוספוס כבלתי אמין); סטיבן כץ ולואי פינקלסטיין, The Cambridge History of Judaism: Volume 4, The Late Roman-Rabbinic Period, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', עמ' 24; גרשון בר-כוכבא, מקדש בלהבות, ספרי מגיד, הוצאת קורן, ירושלים, 2014, עמ' 98
  12. ^ Hebron-Background
  13. ^ Avi Issacharoff,‏ Shalit's captors: He wasn't tortured, he received medical care and watched TV, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2011
  14. ^ יצחק בן-חורין, האו"ם אישר ברוב עצום: פלסטין - מדינה משקיפה, באתר ynet, 30 בנובמבר 2012