כרים עבדול-ג'באר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: בנוי לא טוב, ניסוחים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כרים עבדול-ג'באר
Kareem Abdul Jabbar crop.jpg
תאריך לידה 16 באפריל 1947 (בן 67)
מקום לידה ניו יורק שבניו יורק
עמדה סנטר
גובה 2.18 מטרים
מכללה אוניברסיטת UCLA
דראפט בחירה מספר 1, 1969
מילווקי באקס
קבוצות
1969 - 1975
1975 - 1989
מילווקי באקס
לוס אנג'לס לייקרס
הישגים 6 פעמים MVP של העונה הסדירה ב-NBA בשנים 1971, 1972, 1974, 1976, 1977, 1980
19 הופעות במשחק האולסטארס
10 פעמים נבחרת ה-NBA
5 פעמים נבחרת ההגנה
רוקי השנה לשנת 1970
זוכה פרס נייסמית' לשנת 1969
היכל התהילה חבר היכל התהילה של הכדורסל על שם נייסמית' משנת 1995

כּרים עבדול ג'באראנגלית: Kareem Abdul-Jabbar) נולד ב-16 באפריל 1947 בניו יורק בשם פרדיננד לואיס אַלְסִינְדוֹר הבןאנגלית: Fredrick Ferdinand Lewis Alcindor Jr) והתפרסם כלו אלסינדור בחלקה הראשון של הקריירה שלו. עבדול-ג'באר הוא כדורסלן עבר אמריקני ששיחק בעמדת הסנטר בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס מליגת ה-NBA. עבדול ג'באר נחשב לאחד מגדולי הכדורסלנים בכל הזמנים, ולדעת רבים לאחד משלושת הסנטרים הגדולים יחד עם וילט צ'מברליין וביל ראסל. הוא פרש מה-NBA ב-1989, לאחר 20 עונות, ולאחר מכן נהיה להיסטוריון ולסופר.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל צעיר בלט אלסינדור בגובהו שהגיע בבגרותו ל-2.18 מ', דבר שדחף אותו באופן טבעי לעמדת שחקן הציר. הוא הוליך את בית ספרו "פאוואר ממוריאל אקדמי" ל-3 אליפויות רצופות בליגה הקתולית העירונית של ניו יורק ול-71 משחקים רצופים ללא הפסד.

אלסינדור שיחק בין השנים 1967 עד 1969 במדי אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) ובמשך תקופתו בקבוצה, UCLA זכתה בשלוש אליפויות רצופות של ליגת המכללות והפסידה רק בשני משחקים. הוא נבחר ראשון בדראפט ה-NBA‏ 1969 על ידי המילווקי באקס שהוקמה שנה אחת בלבד לפני כן ודורגה בתחתית ליגת האזור המזרחי ב-NBA. בהמשך הקריירה שלו עבר לשחק בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס שם גם שיחק עד סיום הקריירה שלו ככדורסלן.

בזמן שהותו באוניברסיטת UCLA נקשר אלסינדור לדת האסלאם והמיר את דתו. הוא בחר את שמו המוסלמי בשנת 1971, והודיע על כך רשמית ב-1 במאי של אותה שנה, יום אחד לאחר שקבוצתו, מילווקי באקס השלימה ניצחון חלק של 0-4 על הבולטימור בולטס בגמר הפלייאוף. מאז החלפת שמו הוא נודע בשמו החדש ושמו המקורי נשכח במידה רבה.

בזמן שהיה עוד ב-UCLA, סבל עבדול-ג'באר משריטה בעינו השמאלית ומאז שיחק תמיד עם משקפי מגן, שהפכו לאחד מסימני ההיכר שלו. עבדול-ג'באר הצטיין בזריקת הוו (Hook Shot) שלו, שנחשבת כקשה מאוד לחסימה. כמו כן, הוא היה ידוע בכושר הפיזי שלו.

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילווקי באקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחס ניצחונות/הפסדים: 26-56

כבר לפני עונתו הראשונה בליגת ה-NBA היו ציפיות גבוהות מלו אלסינדור, לאחר שזכה שלוש פעמים רצופות באליפות המכללות ונבחר ראשון בדראפט.

אלסינדור מימש את הציפיות בכך שנבחר לרוקי השנה ולמשחק האולסטאר הראשון שלו. הוא סיים את העונה הסדירה במקום השני בין קולעי הנקודות בליגה. החשוב מכל היה שמילווקי הפכה בשנה אחת מאחת משתי הקבוצות החלשות בליגה לאחת מהקבוצות החזקות ביותר.

הוא העמיד ממוצעים של 28.8 נקודות, 14.5 כדורים חוזרים ו-4.4 אסיסטים למשחק. קבוצתו, מילווקי, ניצחה את פילדלפיה 76' 1-4 בחצי גמר המזרח ונוצחה בגמר האזורי על ידי ניו יורק ניקס, שהשיגה בהמשך את האליפות הראשונה שלה, 1-4.

יחס ניצחונות/הפסדים: 16-66

בעונה זו הגיע כוכב ה-NBA הוותיק אוסקר רוברטסון למילווקי ובכך גרם לקבוצה להיות מועמדת חזקה לאליפות. כמו כן, חולקה הליגה מחדש ומילווקי שובצו לליגת ה-Mid West אשר הייתה שייכת לאזור המערבי. אלסינדור שיחק במשחק האולסטאר השני שלו וזכה בפעם הראשונה בתואר MVP של העונה הסדירה ב-NBA בעונתו השנייה בלבד בליגה. כמו כן, נבחר לחמישיית ה-NBA הראשונה (All-NBA First Team) בפעם הראשונה. העמיד ממוצעים של 31.7 נקודות, 16.0 כדורים חוזרים ו-3.3 אסיסטים למשחק. בדרכם לאליפות, הראשונה והיחידה עד כה של הקבוצה, ניצחו המילווקי באקס את סן פרנסיסקו ווריורס 1-4, את הלוס אנג'לס לייקרס 1-4 בגמר המערב ובגמר גברו בתוצאה חלקה של 0-4 על הבולטימור בולטס.

יחס ניצחונות/הפסדים: 19-63

בשנתו הראשונה בשמו החדש: כּרים עבדול-ג'באר המשיך עבדול-ג'באר לשלוט בליגה. הוא זכה בתואר ה-MVP השני שלו בעונתו השלישית בליגה ונבחר לחמישייה הראשונה בפעם השנייה. העמיד ממוצעים של 34.8 נקודות, 16.6 כדורים חוזרים ו-4.6 אסיסטים. בפלייאוף גברו מילווקי 1-4 על גולדן סטייט ווריורס והפסידו בגמר האזורי 2-4 ללוס אנג'לס לייקרס שהמשיכה לניצחון באליפות על ניו יורק ניקס. אחד משיאי הסדרה בין מילווקי ללוס אנג'לס היה המאבק בין עבדול-ג'באר ובין ווילט צ'מברליין שהיה כבר בשלהי הקריירה שלו אך הצליח במשחק הגנה מצוין לנטרל במידה רבה את עבדול-ג'באר.

יחס ניצחונות/הפסדים: 22-60

מילווקי באקס עדיין הייתה מועמדת לאליפות. עבדול-ג'באר זכה לשחק במשחק האולסטאר הרביעי שלו והעמיד ממוצעים של 30.2 נקודות, 16.1 כדורים חוזרים ו-5.0 אסיסטים במשחק בעונה הסדירה. מילווקי ועבדול-ג'באר סיימו את דרכם בשלב הראשון בפלייאוף המערב עם הפסד מפתיע 4-2 לגולדן סטייט ווריורס.

יחס ניצחונות/הפסדים: 23-59

מילווקי המשיכה להיות אחת הקבוצות הבולטות בליגה והשיגה את יחס הניצחונות הטוב ביותר בעונה הסדירה. עבדול-ג'באר זכה לשחק במשחק האולסטאר החמישי שלו, זכה ב-MVP השלישי שלו (לאחר חמש עונות בלבד) ובבחירה לחמישייה הראשונה בפעם הרביעית. הוא העמיד באותה עונה ממוצעים של 27.0 נקודות, 14.5 כדורים חוזרים ו-4.8 אסיסטים למשחק. במשחקי הפלייאוף גברה מילווקי 1-4 על הלוס אנג'לס לייקרס, 0-4 על שיקגו בולס והפסידה בגמר (היחיד מסוגו עד עתה) של משחק מס' 7 בבית, בתוצאה 4-3 לבוסטון סלטיקס. בתום העונה פרש ממשחק מקצועני כוכבה השני של מילווקי, אוסקר רוברטסון.

יחס ניצחונות/הפסדים: 44-38

הייתה זו שנתו האחרונה של עבדול-ג'באר במדי המילווקי באקס. הוא זכה לשחק במשחק האולסטאר השישי שלו, אך נפצע ושיחק 65 משחקים בלבד באותה עונה. מילווקי, אשר הודרכה בשנים אלו על ידי המאמן לארי קוסטלו, לא הצליחה להעפיל לפלייאוף באותה שנה. הממוצעים של עבדול-ג'באר באותה עונה היו: 30.0 נקודות, 14.0 כדורים חוזרים ו-4.1 אסיסטים למשחק.

לוס אנג'לס לייקרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבדול-ג'באר זורק מעל שמירה של רוברט פאריש וקווין מקהייל

יחס ניצחונות/הפסדים: 42-40

אחרי ששיחק שלוש שנים במכללת UCLA, חזר כּרים עבדול-ג'באר ללוס אנג'לס והצטרף לקבוצת הלוס אנג'לס לייקרס. בקבוצה כיכבו באותו זמן גייל גודריץ', לושיוס אלן וקאזי ראסל ואימן את הקבוצה ביל שרמן. עבדול-ג'באר זכה לשחק במשחק האולסטאר השביעי שלו, זכה ב-MVP נוסף (הרביעי בשבע שנים) ונבחר לנבחרת הראשונה של ה-NBA בפעם החמישית, למרות שקבוצתו לא העפילה לפלייאוף. ממוצעיו היו: 27.7 נקודות, 16.9 כדורים חוזרים ו-5.0 אסיסטים למשחק.

יחס ניצחונות/הפסדים: 29-53

באותה עונה התאחדה ליגת ה-NBA עם ליגת ה-ABA. המאמן ביל שרמן שכשל בשנה הקודמת, הוחלף על ידי כוכב הקבוצה שפרש ג'רי ווסט. עבדול-ג'באר שיחק במשחק האולסטאר השמיני שלו, זכה שוב בתואר ה-MVP (פעם חמישית בשמונה שנים) ונבחר לחמישיית ה-NBA בפעם השישית. העמיד ממוצעים של 26.2 נקודות, 13.3 כדורים חוזרים ו-3.9 אסיסטים במשחק.

בשלב הפלייאוף גברה לוס אנג'לס לייקרס בתוצאה 3-4 על הגולדן סטייט ווריורס. אולם, בגמר אזור המערב, נוצחה על ידי פורטלנד טרייל בלייזרס (שזכתה באליפות באותה שנה), בה כיכב אז ביל וולטון, בתוצאה 0-4.

יחס ניצחונות/הפסדים: 33-49

הקבוצה התחזקה בנורם ניקסון שנבחר בדראפט, בג'מאל וילקינס ובאדריאן דאנטלי שהגיע באמצע העונה. עבדול-ג'באר נפצע ושיחק 62 משחקים בלבד. הלוס אנג'לס לייקרס העפילו בקושי לפלייאוף ונוצחו בשלב הראשון שלו על ידי סיאטל סופרסוניקס בתוצאה 1-2.

למרות ממוצעים עונתיים נאים: 25.9 נקודות, 12.9 כדורים חוזרים ו-4.3 אסיסטים למשחק, הייתה זו השנה הראשונה לעבדול-ג'באר, מאז הצטרף ל-NBA, שבה לא נבחר למשחק האולסטאר.

יחס ניצחונות/הפסדים: 47-35

הקבוצה התחזקה במייקל קופר שנבחר בסיבוב השלישי של הדראפט. עבדול-ג'באר נבחר למשחק האולסטאר התשיעי שלו. ממוצעיו העונתיים עמדו על: 23.8 נקודות, 12.6 כדורים חוזרים ו-5.1 אסיסטים למשחק. בסיבוב הראשון בפלייאוף זכתה לוס אנג'לס לייקרס לניצחון 1-2 על דנוור נאגטס, אולם הפסידה בהמשך, בחצי גמר המערב, לסיאטל סופרסוניקס (שזכו בהמשך הפלייאוף באליפות) בתוצאה 1-4. בסיום העונה פרש ג'רי ווסט מאימון הלייקרס.

יחס ניצחונות/הפסדים: 22-60

לוס אנג'לס לייקרס בחרו כבחירה הראשונה בדראפט בארווין "מג'יק" ג'ונסון שהוביל את מכללת מישיגן סטייט לאליפות.

פול מק'קיני (שהחליף את ג'רי ווסט באימון הקבוצה) הוחלף לאחר 14 משחקים (4-10 לזכותו) לאחר שנפצע בתאונת אופניים. פול ווסטהד הוחתם במקומו כמאמן הקבוצה.

עבדול-ג'באר סיים את העונה עם ממוצעים של 24.8 נקודות, 10.8 כדורים חוזרים ו-4.5 אסיסטים למשחק וזכה בתואר ה-MVP השישי והאחרון בקריירה. כמו כן, נבחר ל-All-NBA First Team בפעם השביעית ושיחק במשחק האולסטאר העשירי שלו.

עבדול-ג'באר וקבוצתו גברו 1-4 על פיניקס סאנס בסיבוב הראשון, 1-4 על סיאטל סופרסוניקס בסיבוב השני והגיעו להתמודדות מול פילדלפיה 76 וכוכבה ג'וליוס אירווינג בסדרת הגמר. במשחק החמישי בסדרה נפצע עבדול-ג'באר אך המשיך לשחק, קלע 40 נקודות והוביל את קבוצתו לניצחון. במשחק השישי נעדר עבדול-ג'באר בשל פציעתו, אולם מג'יק ג'ונסון הראה כבר בעונתו הראשונה כי נכון לו עתיד מזהיר, וכשהוא מחליף את כרים בעמדת הציר קלע 42 נקודות, קלט 15 כדורים חוזרים ומסר 7 אסיסטים והוביל את הקבוצה לניצחון במשחק ולזכייה באליפות. משחק זה עם יכולתו הטובה בכל הסדרה הקנו למג'יק את תואר ה-MVP של סדרת הגמר.

יחס ניצחונות/הפסדים: 28-54

עבדול-ג'באר היה השחקן הבולט בקבוצה בשנה שנחשבה לכישלון ואשר הושפעה מחסרונו, בחלק ניכר מהעונה, של מג'יק ג'ונסון עקב פציעה. הוא העמיד ממוצעים נאים של 26.2 נקודות, 10.3 כדורים חוזרים ו-3.4 אסיסטים למשחק, נבחר לשחק במשחק האולסטאר האחד-עשר שלו ונבחר ל-All-NBA First Team בפעם השמינית. בסיבוב הראשון בפלייאוף נוצחו הלוס אנג'לס לייקרס 2-1 על ידי היוסטון רוקטס.

יחס ניצחונות/הפסדים: 25-57

ג'רי באס, הבעלים של הלוס אנג'לס לייקרס, פיטר את המאמן פול ווסטהד לאחר 11 משחקים ומינה תחתיו את שחקן העבר ועוזר המאמן פט ריילי. בהדרכתו של ריילי זכתה הקבוצה באליפות הבית הפאסיפי. עבדול-ג'באר נבחר למשחק האולסטאר השנים-עשר שלו והעמיד ממוצעים של: 23.9 נקודות, 8.7 כדורים חוזרים (זו הייתה הפעם הראשונה בקריירה שלו שסיים את העונה עם ממוצע של פחות מ-10 כדורים חוזרים במשחק) ו-3.0 אסיסטים במשחק. הלייקרס ניצחו את פיניקס סאנס 0-4, את סן אנטוניו ספרס 2-4 ובגמר ניצחו את פילדלפיה 76 בתוצאה 2-4.

יחס ניצחונות/הפסדים: 24-58

הלוס אנג'לס לייקרס הצליחו שוב לשים יד על הבחירה הראשונה בדראפט ובחרו בג'יימס וורת'י שהצעיד את מכללת צפון קרולינה לאליפות המכללות. יחד עם וורת'י זכתה הקבוצה באליפות הבית הפאסיפי והתקדמה יפה גם בפלייאוף כשגברה 2-4 על פורטלנד טרייל בלייזרס ו-2-4 על סן אנטוניו ספרס. בגמר נוצחו הלייקרס 0-4 על ידי פילדלפיה 76' בכיכובם של ג'וליוס אירווינג ושל מוזס מלון. ממוצעיו של עבדול-ג'באר בעונה היו: 21.8 נקודות, 7.5 כדורים חוזרים ו-2.5 אסיסטים למשחק. למרות הממוצעים הנמוכים יחסית לשנות השיא שלו, נבחר עבדול-ג'באר לשחק בפעם ה-13 במשחק האולסטאר.

יחס ניצחונות/הפסדים: 28-54

עבדול-ג'באר נבחר למשחק האולסטאר הארבע-עשר שלו ולחמישיית ה-NBA הראשונה בפעם התשיעית בחייו. ב-5 באפריל 1984 הוא שבר את שיא צבירת הנקודות של שחקן ב-NBA כאשר קלע את הנקודה ה-31,420 שלו וחלף על פני ווילט צ'מברליין שהחזיק בשיא לפניו. הוא סיים את העונה עם ממוצעים של: 21.5 נקודות, 7.3 כדורים חוזרים ו-2.6 אסיסטים למשחק.

בשלב הפלייאוף גברו הלוס אנג'לס לייקרס על קנזס סיטי קינגס 0-3, על דאלאס מאבריקס 1-4 ועל פיניקס סאנס 2-4. בסדרת גמר מותחת נוצחו הלייקרס 4-3 על ידי בוסטון סלטיקס בכיכובו של לארי בירד.

יחס ניצחונות/הפסדים: 20-62

הייתה זו הפעם הראשונה מאז עונת 1972-1973 בה עבדול-ג'באר נמצא בקבוצה שניצחה מעל 60 משחקים בעונה. הוא השתתף בפעם ה-15 במשחק האולסטאר וסיים עם ממוצעים של: 22.0 נקודות, 7.9 כדורים חוזרים ו-3.2 אסיסטים למשחק.

בפלייאוף גילו הלוס אנג'לס לייקרס יכולת טובה וגברו 0-3 על פיניקס סאנס, 1-4 על פורטלנד טרייל בלייזרס ו-1-4 על דנוור נאגטס בגמר המערב.

בגמר, הלייקרס התמודדו מול הבוסטון סלטיקס וזכו באליפות לאחר ניצחון 2-4 בסדרה. עבדול-ג'באר קיבל את טבעת האליפות הרביעית שלו בגיל 38 יחד עם תואר ה-MVP של סדרת הגמר.

יחס ניצחונות/הפסדים: 20-62

בעונתו ה-17 בליגת ה-NBA שבר עבדול-ג'באר את שיאי הליגה בדקות משחק ובמספר המשחקים המצטברים בקריירה לשחקן. הוא נבחר למשחק האולסטאר השישה-עשר שלו ול-All-NBA First Team בפעם האחרונה, העשירית במספר. ממוצעיו בעונה היו: 23.4 נקודות, 6.1 כדורים חוזרים ו-3.5 אסיסטים למשחק.

בפלייאוף גברו הלוס אנג'לס לייקרס 0-3 על סן אנטוניו ספרס ו-2-4 על דאלאס מאבריקס. בגמר המערב נוצחה הקבוצה 4-1 על ידי קבוצת יוסטון רוקטס בשורותיה בלטו צמד השחקנים שכונה "מגדלי התאומים" האקים אולאג'ואן וראלף סמפסון.

יחס ניצחונות/הפסדים: 17-65

כשהוא בן 39, נבחר עבדול-ג'באר למשחק האולסטאר השבעה-עשר בקריירה שלו. המאמן פט ריילי שינה את משחק ההתקפה של הקבוצה כך שיתבסס יותר על כישוריו של מג'יק ג'ונסון ופחות על יכולתו של עבדול-ג'באר המבוגר. בפעם הראשונה בקריירה, כּרים עבדול-ג'באר לא הוביל את קבוצתו בממוצע הנקודות למשחק. ממוצעיו עמדו בעונה זו על 17.5 נקודות, 6.7 כדורים חוזרים ו-2.6 אסיסטים למשחק.

בשלב הפלייאוף גברו הלוס אנג'לס לייקרס 0-3 על דנוור נאגטס, 1-4 על גולדן סטייט ווריורס, 0-4 על סיאטל סופרסוניקס והגיעו לגמר מול הבוסטון סלטיקס כמועמדים לניצחון. ואמנם, הלייקרס גברו בסדרת הגמר על יריביהם 2-4 ועבדול-ג'באר זכה בטבעת האליפות החמישית שלו.

יחס ניצחונות/הפסדים: 20-62

עבדול-ג'באר הצליח לקלוע ממוצע של 14.6 נקודות, בתוספת של קליטת 6 כדורים חוזרים ו-1.6 אסיסטים למשחק והגיע למשחק האולסטאר בפעם השמונה-עשר בקריירה שלו. הלוס אנג'לס לייקרס זכו בפעם השביעית ברציפות באליפות הבית הפאסיפי.

בשלב הפלייאוף זכו עבדול-ג'באר וקבוצתו בניצחון קל 0-3 על סן אנטוניו ספרס, אך המאבקים בהמשך היו קשים ומרתקים. הלייקרס המשיכו וגברו 3-4 על יוטה ג'אז ו-3-4 על דאלאס מאבריקס. בסדרת הגמר התמודדה הקבוצה מול הדטרויט פיסטונס בסדרה שהבליטה את הניגודים בין שתי הקבוצות. הלוס אנג'לס לייקרס עם משחק ההתקפה המבריק מול הפיסטונס שהציגו את ההגנה החזקה והקשוחה ביותר בליגה. הסדרה המרתקת הסתיימה בניצחון 3-4 של הלייקרס. עבדול-ג'באר קיבל את טבעת האליפות השישית שלו (בגיל 40), והודיע שהוא מתכונן לפרוש אחרי העונה הבאה שלו.

יחס ניצחונות/הפסדים: 25-57

עבדול-ג'באר נבחר למשחק האולסטאר בפעם התשעה-עשר בקריירה רוויית התארים וההצלחות האישיות והקבוצתיות, והשיג ממוצעים של 10.1 נקודות, 4.5 כדורים חוזרים ו-1.0 אסיסטים למשחק.

בשלב הפלייאוף ניצחו הלייקרס 0-3 את פורטלנד טרייל בלייזרס, 0-4 את סיאטל סופרסוניקס ו-0-4 את פיניקס סאנס. הציפיות מהקבוצה לפני סדרת הגמר מול דטרויט פיסטונס היו גבוהות לאחר שעברה ללא הפסדים את השלבים המוקדמים בפלייאוף. למרות זאת, דטרויט, שהציגה משחק קבוצתי משובח, בהנהגתו של אייזיאה תומאס ניצחה 0-4 בסדרת הגמר.

כּרים עבדול-ג'באר שיחק בתשעה-עשר משחקי אולסטאר, עשר סדרות גמר NBA, זכה בשש טבעות אליפות, היה בעל אחוזי שדה מדהימים (55.9%), אחוזי קליעות עונשין של (72.1%), ובתוספת של 24.6 נקודות למשחק בעשרים עונות, 11.2 כדורים חוזרים, 3.6 אסיסטים, 2.57 חסימות למשחק ו-0.94 חטיפות למשחק.

סיום הקריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרים עבדול ג'באר בחברת הנשיא ג'ורג' בוש

כּרים עבדול-ג'באר פרש ביוני 1989 כשחקן לדוגמה וכקלעי נדיר בטיבו – 38,387 נקודות בכל הקריירה שלו, שיא שאף אחד לא הצליח לשבור מאז (אם כי קארל מלון היה הקרוב ביותר), ויש הרואים בו את שחקן הציר הטוב בהיסטוריה. לאחר פרישתו החל עבדול-ג'באר לערוך מחקר היסטורי על מעמדם של האפרו-אמריקנים בארצות הברית ופרסם מספר ספרי עיון בנושא.

כּרים עסק באופן חלקי גם כמאמן כדורסל, על פי רוב בהתנדבות. משנת 1998 התנדב עבדול ג'באר לאמן קבוצה של בית ספר תיכון בשמורה אינדיאנית בווייטריבר שבאריזונה, תמורת דולר אחד. בשנת 2000 הוא שימש כעוזר מאמן של קבוצת לוס אנג'לס קליפרס. בשנת 2002 הוא היה מאמן של קבוצת אוקלהומה סטורם מליגת ה-USBL. ב-2 בספטמבר 2005 הוא מונה כעוזר המאמן בקבוצת הלוס אנג'לס לייקרס, כנראה, על מנת לסייע בפיתוח הקריירה של אנדרו ביינום, הצעיר בן ה-17 שנבחר על ידי הקבוצה בדראפט 2005.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבדול-ג'באר היה תלמידו של אשף הקונג פו, ברוס לי ואף הופיע בסרטו "Game of Death" בשנת 1978. מלבד זאת הוא הופיע במספר סרטים ותוכניות טלוויזיה נוספות, ובראשם הסרט "טיסה נעימה" בשנת 1980.

לעבדול-ג'באר היתר מיוחד לעשן מריחואנה במדינת קליפורניה, בעקבות היותו סובל ממיגרנה שגורמת לכאבי ראש תכופים ולבחילות ממושכות. בדצמבר 2008 נודע לכרים כי הוא חולה בלוקמיה. בנובמבר 2009 יצא כרים בהכרזה לתקשורת על מחלתו.

הישגים בקריירה ושיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקה ושיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקלע הפורה ביותר בהיסטוריה של NBA עם 38,387 נקודות בכל הקריירה, שיא שאף אחד לא הצליח לשבור מאז.
  • ממוצע נקודות למשחק: 24.6
  • ממוצע כדורים חוזרים (ריבאונדים) למשחק: 11.2
  • ממוצע אסיסטים למשחק: 3.6
  • ממוצע חסימות למשחק: 2.57
  • ממוצע חטיפות למשחק: 0.94
  • אחוזי קליעה מהשדה: 55.9%
  • אחוזי קליעה מהקו: 72.1%

תארים קבוצתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זכה בשלוש אליפויות רצופות של ליגת המכללות במדי יו.סי.אל. איי (1967, 1968, 1969).
  • שיחק בתשעה-עשר משחקי אולסטאר (משחק ראווה שנתי של כוכבי ליגת המזרח נגד כוכבי ליגת המערב).
  • שיחק בעשרה גמרי NBA.
  • זכה בשש אליפויות NBA.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


MVP של העונה הסדירה ב-NBA

1956: פטיט | 1957: קוזי | 1958: ראסל | 1959: פטיט | 1960: צ'מברליין | 1961: ראסל | 1962: ראסל | 1963: ראסל | 1964: רוברטסון | 1965: ראסל | 1966: צ'מברליין | 1967: צ'מברליין | 1968: צ'מברליין | 1969: אנסלד | 1970: ריד | 1971: עבדול-ג'באר | 1972: עבדול-ג'באר | 1973: קאונס | 1974: עבדול-ג'באר | 1975: מקאדו | 1976: עבדול-ג'באר | 1977: עבדול-ג'באר | 1978: וולטון | 1979: מלון | 1980: עבדול-ג'באר | 1981: אירווינג | 1982: מלון | 1983: מלון | 1984: בירד | 1985: בירד | 1986: בירד | 1987: ג'ונסון | 1988: ג'ורדן | 1989: ג'ונסון | 1990: ג'ונסון | 1991: ג'ורדן | 1992: ג'ורדן | 1993: בארקלי | 1994: אולאג'ואן | 1995: רובינסון | 1996: ג'ורדן | 1997: מלון | 1998: ג'ורדן | 1999: מלון | 2000: אוניל | 2001: אייברסון | 2002: דאנקן | 2003: דאנקן | 2004: גארנט | 2005: נאש | 2006: נאש | 2007: נוביצקי | 2008: בראיינט | 2009: ג'יימס | 2010: ג'יימס | 2011: רוז | 2012: ג'יימס | 2013: ג'יימס | 2014: דוראנט

MVP של סדרת הגמר ב-NBA

1969: וסט | 1970: ריד | 1971: עבדול-ג'באר | 1972: צ'מברליין | 1973: ריד | 1974: האבליצ'ק | 1975: בארי | 1976: וייט | 1977: וולטון | 1978: אנסלד | 1979: ד. ג'ונסון | 1980: מ. ג'ונסון | 1981: מקסוול | 1982: מ. ג'ונסון | 1983: מלון | 1984: בירד | 1985: עבדול-ג'באר | 1986: בירד | 1987: מ. ג'ונסון | 1988: וורת'י | 1989: דיומרס | 1990: תומאס | 1991: ג'ורדן | 1992: ג'ורדן | 1993: ג'ורדן | 1994: אולאג'ואן | 1995: אולאג'ואן | 1996: ג'ורדן | 1997: ג'ורדן | 1998: ג'ורדן | 1999: דאנקן | 2000: אוניל | 2001: אוניל | 2002: אוניל | 2003: דאנקן | 2004: בילאפס | 2005: דאנקן | 2006: וייד | 2007: פארקר | 2008: פירס | 2009: בראיינט | 2010: בראיינט | 2011: נוביצקי | 2012: ג'יימס | 2013: ג'יימס | 2014: לאונרד

בחירות מספר 1 בדראפט ה-NBA

1947: מקנילי | 1948: טונקוביץ' | 1949: שאנון | 1950: שייר | 1951: מלצ'יורה | 1952: וורקמן | 1953: פליקס | 1954: סלבי | 1955: ריקטס | 1956: גרין | 1957: הנדלי | 1958: ביילור | 1959: בוזר | 1960: רוברטסון | 1961: בלאמי | 1962: מקגיל | 1963: היימן | 1964: בארנס | 1965: אטזל | 1966: ראסל | 1967: ווקר | 1968: הייז | 1969: עבדול ג'באר | 1970: לניר | 1971: קאר | 1972: מרטין | 1973: קולינס | 1974: וולטון | 1975: ד. תומפסון | 1976: לוקאס | 1977: בנסון | 1978: מ. תומפסון | 1979: ג'ונסון | 1980: קארול | 1981: אגוויר | 1982: וורת'י | 1983: סמפסון | 1984: אולאג'ואן | 1985: יואינג | 1986: דוהרטי | 1987: רובינסון | 1988: מנינג | 1989: אליסון | 1990: קולמן | 1991: ג'ונסון | 1992: אוניל | 1993: ובר | 1994: רובינסון | 1995: סמית' | 1996: אייברסון | 1997: דאנקן | 1998: אולווקנדי | 1999: ברנד | 2000: מרטין | 2001: בראון | 2002: יאו | 2003: ג'יימס | 2004: הווארד | 2005: בוגוט | 2006: ברניאני | 2007: אודן | 2008: רוז | 2009: גריפין | 2010: וול | 2011: אירווינג | 2012: דייוויס | 2013: בנט | 2014: ויגינס

רוקי השנה ב-NBA

1953: מנייק | 1954: פליקס | 1955: פטיט | 1956: סטוקס | 1957: היינסון | 1958: סולדוסברי | 1959: ביילור | 1960: צ'מברליין | 1961: רוברטסון | 1962: בלאמי | 1963: דיסצ'ינגר | 1964: לוקאס | 1965: ריד | 1966: בארי | 1967: בינג | 1968: מונרו | 1969: אנסלד | 1970: עבדול-ג'באר | 1971: קאונס/פטרי | 1972: ויקס | 1973: מקאדו | 1974: דיג'רג'יו | 1975: וילקס | 1976: אדאמס | 1977: דנטלי | 1978: דייוויס | 1979: פורד | 1980: בירד | 1981: גריפית' | 1982: ויליאמס | 1983: קאמינגס | 1984: סמפסון | 1985: ג'ורדן | 1986: יואינג | 1987: פרסון | 1988: ג'קסון | 1989: ריצ'מונד | 1990: רובינסון | 1991: קולמן | 1992: ג'ונסון | 1993: אוניל | 1994: ובר | 1995: היל/קיד | 1996: סטודמאייר | 1997: אייברסון | 1998: דאנקן | 1999: קרטר | 2000: ברנד/פרנסיס | 2001: מילר | 2002: גאסול | 2003: סטודמאייר | 2004: ג'יימס | 2005: אוקפור | 2006: פול | 2007: רוי | 2008: דוראנט | 2009: רוז | 2010: אוונס | 2011: גריפין | 2012: אירווינג | 2013: לילארד | 2014: קרטר-ויליאמס

זוכי פרס נייסמית'

1969: אלסינדור • 1970: מרוויץ' • 1971: קר • 1972: וולטון • 1973: וולטון • 1974: וולטון • 1975: תומפסון • 1976: מאי • 1977: ג'ונסון • 1978: לי • 1979: בירד • 1980: אגוויר • 1981: סמפסון • 1982: סמפסון • 1983: סמפסון • 1984: ג'ורדן • 1985: יואינג • 1986:דוקינס • 1987: רובינסון • 1988: מאנינג • 1989: פרי • 1990: סימונס • 1991: ג'ונסון • 1992: לייטנר • 1993: צ'יני • 1994: רובינסון • 1995: סמית' • 1996: קמבי • 1997: דאנקן • 1998: ג'יימיסון • 1999: ברנד • 2000: מרטין • 2001: באטייה • 2002: ויליאמס 2003: פורד • 2004: נלסון • 2005: בוגוט • 2006: רדיק • 2007: דוראנט • 2008: הנסברו • 2009: גריפין • 2010: טרנר • 2011: פרדט • 2012: דייוויס • 2013: בורק • 2014: מקדרמוט