כריסטוף אשנבאך

**כריסטוף אשנבאך**
**Christoph Eschenbach**
לידה	20 בפברואר 1940 (בן 84); ורוצלב (אז ברסלאו), גרמניה ("גרמניה הנאצית")
שם לידה	כריסטוף רינגמן
מוקד פעילות	גרמניה
מקום לימודים	בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בהמבורג, בית הספר הגבוה למוזיקה וריקוד בקלן, Einhard-Gymnasium (Aachen)
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	גרמנית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (2002); צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1990); צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1993); מדליית ברהמס (12 במאי 2016); פרס ארנסט פון סימנס (2015); עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (2002); מסדר ההצטיינות של שלזוויג-הולשטיין (2010); מפקד מסדר האמנויות והספרות; אביר מסדר האמנויות והספרות ;
	christopheschenbach.com
	פרופיל ב-IMDb

כריסטוף אשנבאך (בגרמנית: Christoph Eschenbach; נולד ב-20 בפברואר 1940, בברסלאו, גרמניה, כיום ורוצלב, פולין) הוא פסנתרן ומנצח גרמני ידוע-שם. כיום המנצח הראשי של תזמורת הקונצרטהאוס של ברלין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו המוקדמת עברה עליו בנסיבות מן הקשות ביותר. הוא נולד בימי מלחמת העולם השנייה בשנת 1940 כבן להריברט רינגמן, פרופסור למוזיקולוגיה באוניברסיטת ברסלאו, ולמרגרטה יארוש, עוזרתו. הלידה הסתבכה והרופאים הצליחו להציל רק את התינוק, ואילו האם מתה תוך ימים אחדים^[1]. עקב דעותיו האנטי-נאציות הגלויות פוטר האב ממשרתו האקדמית וגויס לוורמכט^[2] לגדוד עונשין שנלחם בחזית הסובייטית, שם מצא עד מהרה את מותו^[3]. הילד היתום נדד יחד עם סבתו בעקבות הצבא הגרמני, שנסוג מפולין. תוך כדי נדודיהם הסבתא מתה, והילד הגיע לבסוף למחנה פליטים במקלנבורג. אחרי ימי מחסור ומחלות נמצא שם בשנת 1946 על ידי בת דוד של אמו, ואלידורה יארוש, זמרת ומורה למוזיקה, שאימצה אותו והתיישבה איתו בויזמר. בשנת 1948 שניהם עברו לגור עם בעלה של ואלידורה, וולפגנג אשנבך, בעיר נוישטאט בחבר הולשטיין^[3]. אחרי שנה של אילמות התאושש וחזר לדבר, בין היתר, הודות לצלילי המוזיקה שנשמעו בבית הוריו המאמצים.

מגיל 7 קיבל אשנבך שיעורי פסנתר מאמו המאמצת. בגיל 11 צפייה בקונצרט בניצוחו של וילהלם פורטוונגלר השפיעה מאוד על החלטתו לבחור בקריירה מוזיקלית. בשנים 1951–1953 המשיך ללמוד פסנתר אצל המורה אלזה הנסן (גיול) בהמבורג, והתחיל בנוסף ללמוד לנגן בכינור, בויולה ובעוגב. בגיל 15 נרשם ללימודים בבית הספר הגבוה למוזיקה בקלן. מוריו היו בעיקר האנס-אוטו שמידט-נויהאוס (פסנתר) ווילהלם בריקנר-ריגברג (ניצוח). לפי עדותו של אשנבך, בין המנצחים שלצידם עבד והשפיעו במיוחד על אמנותו היו גאורג סל, הרברט פון קאראיין וליאונרד ברנשטיין.

אשנבאך זכה במספר רב של פרסים ראשונים בתחרויות פסנתר. בשנת 1964 ניגן בהקלטה ראשונה לחברת דויטשה גרמופון (יצירה של מוצרט) וחתם על חוזה הקלטות עם החברה.

לפני שהתמנה למשרות מנהל מוזיקלי של תזמורת פריז ותזמורת פילדלפיה, היה מנצח ראשי אורח בתזמורת טונהאלה, ומנצח ראשי קבוע בשנים 1982–1986. בין משרותיו האחרות היו מנהל מוזיקלי ביוסטון, טקסס, (1988 עד 1999; מנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של המבורג (1998–2004); ומנהל מוזיקלי של פסטיבל רוויניה, מעון הקיץ של התזמורת הסימפונית של שיקגו (1994–2003), של התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית בוושינגטון די.סי. בשנים 2017-2010 ומנהל המרכז קנדי (2017-2010). בהמשך הוא מנצח אמריטוס של התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית. החל מ-2019 הוא מנצח ראשי של תזמורת הקונצרטהאוס של ברלין

הוא מרבה בהקלטות, הן כפסנתרן והן כמנצח.

אשנבאך נודע בעזרה ובתמיכה שהוא מגיש למוזיקאים צעירים ומוכשרים בפיתוח הקריירה שלהם. בין אלה שנהנו מעזרתו זמרת הסופרן רנה פלמינג והפסנתרנים צימון בארטו ולאנג לאנג.