כריסטיאן העשירי, מלך דנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריסטיאן העשירי
(26 בספטמבר 1870; ארמון שרלוטנלונד, קופנהגן, דנמרק - 20 באפריל 1947; ארמון אמליינבורג, קופנהגן, דנמרק) (בגיל 76)
Christian X of Denmark.jpg
שם מלא כריסטיאן קארל פרדריק אלברט אלכסנדר וילהלם
מקום קבורה קתדרלת רוסקילדה
בת-זוג
שושלת בית שלזוויג-הולשטיין-סונדרבורג-גלוקסבורג
תואר מלך דנמרק ואיסלנד, הוונדים והגותים,
דוכס שלזוויג, הולשטיין, סטורמארן, דיטמארשן ואולדנבורג
אב פרדריק השמיני
אם לוביזה משבדיה
צאצאים
מלך דנמרק ואיסלנד, הוונדים והגותים,
דוכס שלזוויג, הולשטיין, סטורמארן, דיטמארשן ואולדנבורג
תקופת כהונה 14 במאי 1912 - 20 באפריל 1947 (35 שנים)
הקודם בתפקיד פרדריק השמיני
הבא בתפקיד פרדריק התשיעי

כריסטיאן העשירי (26 בספטמבר 1870 - 20 באפריל 1947) היה מלך דנמרק החל מ-1912 ועד מותו בשנת 1947.

כריסטיאן נולד בשנת 1870 והיה נכדו של כריסטיאן התשיעי. לאחר מות אביו, פרדריק השמיני, הפך למלך דנמרק. החל משנת 1918 מלך גם על איסלנד שקיבלה עצמאות כמעט מוחלטת, אולם נשארה בקשר מלוכה עם דנמרק.

נקבר ב-1947 בקתדרלת רוסקילדה.

כריסטיאן והכיבוש הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיבוש הגרמני החל בדנמרק בשנת 1940. כריסטיאן העשירי התנגד לכיבוש ושמר גם על ידידותו לאזרחיו היהודים. כך, למשל, במכתב מסוף 1941, כתוב בכתב־ידו, המלך מודה לרב מרקוס מלכיאור (Marcus Melchior, 1897-1989) על ספר דרשות אותו קיבל ממנו במתנה, מביע את צערו על ניסיון ההצתה בבית־הכנסת, לה היו אחראים גורמים נאציים, ואת שמחתו על הנזק המועט שנגרם. בשנת 1943, כאשר פתחו הגרמנים ברדיפות היהודים בדנמרק, התערב המלך אצל הגרמנים למען היהודים‏[1]. כאשר החלה המחתרת הדנית בפעולות המרד כנגד הכובש הגרמני, פעולות שהלכו וצברו תאוצה לאחר פעולת הנאצים כנגד היהודים, שמו הגרמנים את המלך ומשפחתו במעין מאסר־בית בארמון.

ליאון יוריס מספר בספרו אקסודוס כי לאות הזדהות עם היהודים לבש המלך כריסטיאן את הטלאי הצהוב בפומבי‏[2]:

ואז יצא הצו [...]: על כל היהודים לענוד על זרועם סרט צהוב עם מגן־דוד. באותו לילה שודרה מטעם המחתרת הודעה לכל בני העם הדני. - "[...] המלך אמר, כי אין כל הבדל בין אזרח דני אחד למשנהו. הוא עצמו יענוד את ה'מגן־דוד' הראשון והוא מצפה, כי כל דני נאמן יעשה כמוהו." למחרת היום ענדו כמעט מחצית אנשי קופנהגן סרטי מגן־דוד על זרועותיהם. ויום אחד לאחרי־מכן ביטלו הגרמנים את הצו.

לסיפור זה אין שום אחיזה במציאות, והמחקר ההיסטורי הכחישו מכל וכל‏[3].

בישראל הונצח שמו של כריסטיאן העשירי בבניין מחלקת הילדים של בית חולים איתנים אשר נבנה בתחילת שנות ה-50.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לני יחיל, הצלת היהודים בדניה – דמוקרטיה שעמדה במבחן, י"ל מאגנס ויד־ושם, ירושלים תשכ"ז, עמ' 43-42, 133.
  2. ^ ליאון יוריס, אקסודוס (יציאת אירופה), ירושלים תשי"ט, עמ' 89.
  3. ^ לני יחיל, הצלת היהודים בדניה – דמוקרטיה שעמדה במבחן, י"ל מאגנס ויד־ושם, ירושלים תשכ"ז, עמ' יד.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.