כריסטינה המופלאה
 | |
| לידה |
1150 ברוסטם בלגיה. |
|---|---|
| פטירה |
24 ביולי 1224 (בגיל 74 בערך) סן טרון, בלגיה  |
| קדוש עבור | הכנסייה הקתולית |
| חג | 24 ביולי[1] |
| פטרונית של | חולי נפש, מטורפים, פסיכיאטרים |
  | |
כריסטינה המופלאה (בלטינית: Christina Mirabilis, "כריסטינה של הנסים"; בהולנדית: Christina de Wonderbare) היא קדושה נוצרייה אשר חיה בפלנדריה (כיום בלגיה) בין השנים 1150–1224. נולדה בעיירה בְּרוּסְטֶם הסמוכה לסינט טרוידן שבפלנדריה. ידועה בעולם הנוצרי באמונתה וכן במעשי הצום האלימים שלה והאקסטזה הדתית אשר הייתה אוחזת בה. יומה הקדוש נקבע ל-24 ביולי.
מהלך חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כריסטינה המופלאה נולדה למשפחת איכרים. עד גיל 15 התייתמה משני הוריה. בגיל 21 (22 לפי מספר מקורות) סבלה ממספר מקרים של התפרצויות של מחלת הנפילה. לפי סיפור חייה, מצבה היה כה חמור שעדים להתקפים חשבו כי מתה. בעקבות כך כבר נערכה לוויה, אך במסגרת הטקס היא קמה, מלאה בחיות והדהימה את תושבי העיירה אשר היו עדים לאירוע.
מסעותיה של כריסטינה בעולם שמעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
התדהמה התגברה בשעה ששמעו בני העיר את קורותיה בזמן עלפונה. היא טענה כי הייתה עדה לגן עדן, לגהנום וכן לכור המצרף. היא הוסיפה: ”ברגע שנשמתי נפרדה מגופי, היא התקבלה בקרב מלאכים אשר הובילו אותה למקום מאוד עגמומי, מלא לחלוטין בנשמות.” העינויים אשר עברו הנשמות במקום זה נראו לה כה מופרזים עד ש”בלתי אפשרי לראות היה את חיותם מפעם”. בהמשך ציינה כי ”ראיתי בין הנשמות רבים ממכירי”. דבר זה נגע בה עמוקות והיא שאלה את המלאך השומר שלה האם זה הגהנום אך נאמר לה שזהו כור המצרף. המלאך השומר שלה המשיך איתה במסעה והביא אותה לגהנום, שם זיהתה פעם נוספת מכרים מהעבר. כעת הועברה לגן העדן ואף נכחה בקרבתו של ”היושב על הכס המלכות האלוהית” (ישו). בנוכחותו התייחסו אליה במבט אוהד, לדבריה, והיא אף הוסיפה כי חוותה אושר עילאי. בנוסף, נאמרו לכריסטינה המילים הבאות: ”ללא שום ספק יום אחד תשהי במחיצתי, אולם עכשיו, אני נותן לך את זכות הבחירה, האם ברצונך להשאר במחיצתי מעתה והלאה או שברצונך לחזור לארץ, להשלים משימה של צדקה וסבל. על מנת להעביר מלהבות כור המצרף את נשמות מכיריך, אלו אשר היוו לך השראה עם חמלה מרובה כל כך. עליך לסבול בשבילם על פני הארץ, עליך לשאת ייסורים נוראיים אולם אל לך למות מייסורים אלו. במעשיך אלו ובסבלך המתמשך, הדוגמה אשר תתני, לא רק שתעזרי למתים, המעשים אף יגרמו לחוטאים להפוך לצדיקים ולכפר על פשעיהם. אחרי שתסיימי את שלב זה בחייך, את תחזרי לכאן גדושה במעלותיך הטובות.” כריסטינה, בשומעה זאת, ”ראתה את היתרון הגדול לנשמות”. מבלי להסס, הסכימה לחזור לחיים ורגע אחרי כן כבר הייתה מחדש בחיים.
חזרת כריסטינה לעולם וחיי הסגפנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כריסטינה סיפרה לסובבים אותה כי חזרה רק לשם רווחת נשמות המתים והחזרה בתשובה של החוטאים ואל לאף אחד לתמוהה על מעשי הסיגוף אשר היא הולכת לעבור או על אורח חייה מעתה והלאה. כריסטינה הוסיפה:”זה הולך להיות כל כך מופלא ששום דבר כמו זה לא נראה אי פעם”. סגפנות למען נשמות השוהים בכור המצרף והגהנום, נהיו מעתה והלאה עניין מרכזי בחייה. כריסטינה התחילה מיד בעבודה אשר האמינה כי נשלחה לבצע בידי האל וויתרה על כל נוחות בחייה. היא שינתה את אורח חייה, חיה בעוני מחפיר וללא בית או תנור. לא היה ברשותה שום רכוש פרטי והיא השתוקקה לכל דבר אשר יכול לגרום לה לסבל. על פי כרוניקות מתקופתה, היא השליכה עצמה לכבשנים בוערים, שם סבלה עינויים לפרקי זמן ממושכים בבכי מבעית. אך בשעה שהייתה יוצאת מהכבשן, לא הותירו הלהבות שום כוויה על גופה. בחורף טבלה במשך שעות וימים בנהר מקומי אשר היה קפוא. במקביל לטבילה הייתה מתפללת באדיקות לאל ומתחננת לרחמיו. היא הרשתה לעצמה להיסחף במורד הנהר עם הזרם לטחנה אשר בה, ”הגלגל סובב את גופה בצורה אשר היה קשה לראותה”, ועדיין לא סבלה מנקעים או עצמות שבורות. היא נרדפה על ידי כלבים אשר נשכו אותה וקרעו את בשרה. היא ברחה מהם לסבך הקוצים אך למרות שהייתה מכוסה בדם, חזרה ללא פצעים או צלקות.
מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כריסטינה מתה ב-1224 בגיל 74 מסיבות טבעיות.
הופעות של כריסטינה מחוץ לעולם הדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיפור חייה של כריסטינה היווה השראה לשירו של ניק קייב "Christina the Astonishing" מאלבומו Henry's dream.
- המשוררות ג'יין דריוט ולזלי סונדרס סיפרו מחדש את סיפורה באוסף שלהם "כריסטינה המופלאה". הספר מאויר על ידי פיטר הי.[2]
ספרות אודות כריסטינה הקדושה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Thomas de Cantimpré, The Life of Christina the Astonishing. Ed. Margot H. King. Toronto, 1999. ISBN 0-920669-44-1
- Medieval Saints: A Reader. Ed. Mary-Ann Stouck. Toronto, 1999. ISBN 1-55111-101-2.
- Jennifer M. Brown, Three Women of Liège: A Critical Edition and Commentary on the Middle English Lives of Elizabeth of Spalbeek, Christina Mirabilis, and Marie d'Oignies. Turnhout: Brepols, 2009. ISBN 9782503524719.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Martyrologium Romanum (Libreria Editrice Vaticana, 2001 ISBN 88-209-7210-7)
- ^ Draycott, Jane; Leslie Saunders; Peter Hay (ills.) (1998). Christina the Astonishing. Two Rivers Press. ISBN 978 1 901677 07 2. אורכב מ-המקור ב-2009-04-27. נבדק ב-2009-07-15.