כרכום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgכרכום
Frühlingsblumen Krokus.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: אירוסיים
סוג: כרכום
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Crocus

כרכום (שם מדעי: Crocus) הוא סוג במשפחת האירוסיים. זהו צמח רב-שנתי בעל פרחים. תפוצתו כוללת את אזורי החוף של מרכז ודרום אירופה, את אזורי האלפים התחתיים, צפון אפריקה, המזרח התיכון, וכן את מרכז אסיה עד למערב סין.

הסוג כרכום נמצא מבחינה טקסונומית ובוטנית במשפחת האירוסיים (Iridaceae). המינים בסוג הם פקעתיים. הם חזקים ונמצאים במגוון רחב של בתי גידול, ביניהם יערות, בתות ואדמות מרעה. בסוג נמצאים כ-80 מינים לערך, מתוכם כ-30 מתורבתים.

צורת הפרח היא כצורת גביע, הנשפך אל צינור ארוך. צבעיהם מגוונים, אולם לרוב הם צבועים בצבעי סגול-ורוד, ארגמן, צהוב ולבן. עליו של הכרכום צרים, ארוכים וישרים, ובאמצעם קו בצבע בהיר, בדרך-כלל לבן. טיפוס העלים- שלם. בצורה אופיינית, לכל פרח שלושה אבקנים בדיוק. הפרחים פורחים לרוב בראשית האביב.

שמו המדעי של הסוג נגזר מהתואר הלטיני crocatus, שפירושו צהוב-כתום.

התבלין זעפרן מופק מעלי הפרי של ה-Crocus sativus, מין בסוג כרכום.

בתנ"ך מוזכר הכרכום כצמח בושם (שיר השירים, ד, י"ד) ושימש כאחד מן הסממנים של קטורת הסמים. בתרגום שיר השירים ובספרות חז"ל מוזכר הכרכום בשם מוריקא.

בישראל נפוצים 10 מינים מהסוג כרכום, אשר כולם צמחים מוגנים[1]:

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]