כרם אברהם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יימס פין בכניסה לכרם אברהם 1852
היהודים שעבדו בכרם אברהם, 1855
בתים בשכונת כרם אברהם (2008)
בניית סוכה בשכונה, רחוב צפניה, סוכות ה'תשע"ב

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

החווה החקלאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הוא בכרם ששכן במקום, ואשר נקרא על שם בעליו הערבי ממוצא חברוני: "כרם אלח'לילי". הכינוי אלח'לילי פירושו החברוני, אך גם "הידיד", שזהו כינויו של אברהם אבינו, ידיד האל שנקבר בחברון, ומכאן "כרם אברהם".

השטח נרכש ב-1853 על ידי ג'יימס פין, ששימש כקונסול הבריטי בירושלים באמצע המאה ה-19, וכלל גם מחצבה, גת וקולומבריום קדומים.‏[1]

פין היה נוצרי אדוק, חובב תנ"ך ודובר עברית שוטפת. הוא הוקסם מארץ הקודש ומהיהודים היושבים בה, אותם ראה כעם הנבחר. את "כרם אברהם" רכש כדי להקים בו חווה חקלאית ברוח תנ"כית למען יהודי ירושלים. יוזמתו עוררה חשדנות רבה בקרב היהודים, שחששו כי בכוונתו להשפיע עליהם להתנצר ברוח המיסיון שרווחה אז. פין הצליח לשכנע את היהודים בטוהר כוונותיו ואף הקים עבורם בית כנסת במקום (הראשון מחוץ לחומות). במשך שנים ארוכות פעלה החווה והעסיקה יהודים רבים.

את קורות חייו, ובהם מידע רב על "כרם אברהם", העלה פין על הכתב בספר אוטוביוגרפי בשם עתות סופה.

השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שעזב את הארץ בשלהי המאה ה-19 מכר פין לפועליו את הקרקעות, והם הקימו עליה את שכונת כרם אברהם. שכונה קטנה זו התאחדה בשנת 1941 עם שכונת גאולה ולמעשה כיום הן מהוות יחד שכונה אחת, הכוללת את גוש הרחובות הקרויים על שם נביאי תרי עשר. מבנה החווה החקלאית עודנו קיים (וכך גם הקולומבריום שבמרתפו). הוא שוכן ברחוב עובדיה ומשמש כבית ספר לבנות חרדיות. בחצר בית הספר מוצגים ממצאים ארכאולוגיים שונים ממספר מקומות בארץ.

השכונה נידונה בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", שם מספר עוז על ילדותו בשכונה. גם המשוררת זלדה התגוררה בשכונה, וכיום משמש ביתה שברחוב צפניה 31 אחד מציוני הדרך בסיורים ספרותיים הנערכים בירושלים.

בין השנים 2007 - 2008 ערכה עיריית ירושלים בשכונה שיפוץ נרחב של רהיטי הרחוב, במסגרתו הותקנו ספסלי אבן וריצוף דקורטיבי, הוסדרה החנייה, הוקמה מערכת עמודי תאורה ייחודיים והוצב שילוט ייחודי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


היציאה מן החומות

היציאה הנוצרית מהחומות: בית הספר התיכון של הבישוף סמואל גובאט בהר ציון (1850) | החווה החקלאית כרם אברהם ובית הקיץ של ג'יימס פין (1850) | מגרש הרוסים (1860)

היציאה היהודית מהחומות: משכנות שאננים (1860) | מחנה ישראל (1865) | נחלת שבעה (1869) | בית דוד (1873) | מאה שערים (1874)
Rivlin Street.jpg