כרם אברהם
כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.
תוכן עניינים |
החווה החקלאית [עריכה]
מקור השם הוא בכרם ששכן במקום, ואשר נקרא על שם בעליו הערבי ממוצא חברוני: "כרם אלח'לילי". הכינוי אלח'לילי פירושו החברוני, אך גם "הידיד", שזהו כינויו של אברהם אבינו, ידיד האל שנקבר בחברון, ומכאן "כרם אברהם".
השטח נרכש ב-1853 על ידי ג'יימס פין, ששימש כקונסול הבריטי בירושלים באמצע המאה ה-19, וכלל גם מחצבה, גת וקולומבריום קדומים.[1]
פין היה נוצרי אדוק, חובב תנ"ך ודובר עברית שוטפת. הוא הוקסם מארץ הקודש ומהיהודים היושבים בה, אותם ראה כעם הנבחר. את "כרם אברהם" רכש כדי להקים בו חווה חקלאית ברוח תנ"כית למען יהודי ירושלים. יוזמתו עוררה חשדנות רבה בקרב היהודים, שחששו כי בכוונתו להשפיע עליהם להתנצר ברוח המיסיון שרווחה אז. פין הצליח לשכנע את היהודים בטוהר כוונותיו ואף הקים עבורם בית כנסת במקום (הראשון מחוץ לחומות). במשך שנים ארוכות פעלה החווה והעסיקה יהודים רבים.
את קורות חייו, ובהם מידע רב על "כרם אברהם", העלה פין על הכתב בספר אוטוביוגרפי בשם עתות סופה.
השכונה [עריכה]
לפני שעזב את הארץ בשלהי המאה ה-19 מכר פין לפועליו את הקרקעות, והם הקימו עליה את שכונת כרם אברהם. שכונה זו נחבאת היום בצל סמטאותיה של שכונת גאולה, אך ניתן לזהותה על פי המשותף לרחובותיה, הקרויים כולם על שם נביאי תרי עשר. מבנה החווה החקלאית עודנו קיים (וכך גם הקולומבריום שבמרתפו). הוא שוכן ברחוב זכריה ומשמש כבית ספר לבנות חרדיות. בחצר בית הספר מוצגים ממצאים ארכאולוגיים שונים ממספר מקומות בארץ.
השכונה נידונה בהרחבה בספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", שם מספר עוז על ילדותו בשכונה. גם המשוררת זלדה התגוררה בשכונה, וכיום משמש ביתה שברחוב צפניה 31 אחד מציוני הדרך בסיורים ספרותיים הנערכים בירושלים.
בין השנים 2007 - 2008 ערכה עיריית ירושלים בשכונה שיפוץ נרחב של רהיטי הרחוב, במסגרתו הותקנו ספסלי אבן וריצוף דקורטיבי, הוסדרה החנייה, הוקמה מערכת עמודי תאורה ייחודיים והוצב שילוט ייחודי.
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- ג'יימס פין, עתות סופה : עלים מדפתרי הקונסוליה בירושלים משנת 1853-1856, (תרגום: אהרון אמיר), הוצאת יד יצחק בן צבי, תש"ם-1980.
- יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשל"ט-1979.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- רות קרק, משפחת פין, חקלאות, יהודים ומשיחיות, קתדרה 66, דצמבר 1992, עמ' 179-175
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ראו: יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה, ב, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, עמ' 96-95.
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 |  |
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 |
בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ראנד • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה |
|
| בנייה במנדט הבריטי |
בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) |
|
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים |
בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קרית צאנז • קריית שבע קהילות • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם |
|
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים |
גבעת משה • הר נוף • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמות פולין • רמת שלמה |
|
|
|
||
| היציאה מן החומות | |||
|---|---|---|---|
|
