כרם התימנים
כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל. בבתיה הראשונים אשר נבנו מצפון לעיר יפו בשלהי המאה ה-19 התיישבו יהודים שהגיעו לארץ מתימן בגלי עליית אעלה בתמר (1881-1882).[1] היא מאחת־עשרה שכונות מגורים נפרדות שנבנו לפני "אחוזת בית - תל אביב" "בין השנים 1903 ו-1909".[2] בתרפ"א (1921) הצטרפה השכונה, עם שכונות יהודיות נוספות, לתחום העיר תל אביב.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
השכונה התאפיינה בבנייה נמוכה, חצרות פנימיות, בתים צמודים וסמטאות צרות. בשל חסרון הכיס שאפיין את תושבי השכונה היו עשויים בתיה אף בראשית המאה ה-20 מקורות עץ, פחונים וחומרים זולים אחרים. בשולי "כרם התימנים" של היום נמצאה בעבר גם השכונה הקטנה והדלה "חרת' אל טנק" או "כרם קרטון". יש הסוברים, כי השם "כרם" ניתן לה בשל ריבוי עצי הגפן בחצרות השכונה; חלקם אולי שריד לגידולו בדיונות החול שעליהן הוקמה השכונה.
בין תושבי השכונה היו תלמידי חכמים כמו הרב יחיא נחום, שהיה רב השכונה, הרב אברהם אלנדאף והרב שלום יצחק הלוי.
בשנים 1945 - 1948 [עריכה]
החזית שנמתחה בשלוש שנות המנדט הבריטי האחרונות, ערב מלחמת העצמאות, בתוככי כרם התימנים ונווה צדק הייתה 'חזית ותיקה', שתחילתה אולי במאורעות תרפ"א (1921), והמשכה במאורעות תרפ"ט (1929), ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1939-1936). בשלהי המנדט הבריטי סבלה כרם התימנים, כמו שכונות נוספות, מכדורי צלפים אשר ניצבו ביום ובלילה על צריח מסגד חסן בק.
השכונה נחשבה למעוז של מחתרות "הפורשים" בתל אביב, ותושביה נהגו לקלוט בבתיהם לוחמים נרדפים ופצועים של האצ"ל והלח"י. כך למשל לאחר התקפת אנשי הלח"י על מחנה של הצבא הבריטי ברחוב הירקון בתל אביב בכ"ד בניסן תש"ה (25 באפריל 1945) נמלטו התוקפים אל כרם התימנים "ונבלעו בבתיו".[3] מאידך גיסא, פעלו כמה מתושבי השכונה להכללתה בשטח המוניציפלי של מובלעת העיר יפו; זו נכללה במדינה הערבית, על פי תוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947.
"ההגנה" ביקשה גם היא לגייס את נוער השכונה לשורותיה, וכן צעירים שלא נטו אליה מלכתחילה משכונת התקוה ושכונת שפירא; לשם כך הוקמה תנועת נוער מיוחדת בשם "השחר" ומדריכיה נבחרו משכונות היעד של התנועה.[4] לקראת יציאתם העתידית של הבריטים הוכן באביב תש"ז (1947) "עיבוד מדוקדק" של תוכנית קו הגנה למדינת ישראל שבדרך בגבולה בדרום מערב תל אביב: אזור כרם התימנים ונוה-צדק.[5]
ב-1947 נכללה כרם התימנים בתכניות "ההגנה" ב"חבל ג'" במחוז תל אביב במלחמת העצמאות הצפויה. "חבל ג'" הקיף את השכונות "על גבול יפו - נוה-שלום, נוה צדק, כרם התימנים, עד שפת הים. כל החזית, בפיקודו של ישראל שחורי 105 עמדות; ב-40 מהן ניצבו אנשים רק בשעות חירום. לרשות החזית עמדו 64 רובים".[6] במקביל, ובתיאום עקרוני עם "ההגנה" ומוסדות "היישוב המאורגן", ניצבו בסמוך לקו החזית, מכרם התימנים ועד נווה שלום, מפקדות ועמדות לוחמי האצ"ל; מהן יצאו לקרב הסתערות וכיבוש של מנשיה ויפו אשר החל בט"ז בניסן תש"ח (25 באפריל 1948).[7]
לאחר קום המדינה [עריכה]
בשכונה צמחו להקות כמו "צלילי הכרם", "השבלים", "הפרברים"; וכן זמרים כמו סולימאן הגדול, דקלון, חופני כהן, אהובה עוזרי, בעז שרעבי, רון שובל ועוד. בשכונה הוקמו מסעדות מתמחות במאכלים יהודיים תימניים, ובהן החלה תופעת ה"חאפלות", מסיבות ענק שאליהן נהרו רבים.
מועדון הכדורגל שמשון תל אביב מזוהה עם השכונה.
החל משנות ה-90 השתנו פניה של השכונה, נבנו בה בתי מידות מפוארים ועלה הביקוש להתגורר בה. רבים מזקני השכונה הלכו לעולמם ורבים מהצעירים עזבו. רוחו המקורית של הכרם נשמרה במועדון הקשישים בשכונה.
לקריאה נוספת [עריכה]
- רזיאל ממט, "מפת ההתיישבות של יהודי תימן בישראל", בתוך: סעי יונה - יהודי תימן בישראל, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1980
- חנה רם, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה: מקהילה ספרדית למרכז ציוני, ירושלים: הוצאת כרמל, תשנ"ו 1996
- אילן שחורי, חלום שהפך לכרך, תל אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה, תל אביב: הוצאת אביבים, תש"ן-1990, עמ' 13, 61, 193, 315.
- בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, תל אביב: הוצאת מערכות, 1973, עמ' 879, 1273-1281, 1375.
- אלתר דרויאנוב, תל אביב, תל אביב: בהוצאת ועדת ספר תל אביב בהשתתפות העירייה, תרצ"ו[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- דוד מורי, "יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב", תהודה, 17, תשנ"ז-1997, עמ' 35-42
- פנחס בן-שחר, שכונות יהודיות בטרם עיר, באתר מט"ח
- הסודות כמוסים של כרם התימנים. סיור טעמים, אנשים וריחות - סיור מצולם בכרם מבית אתר "תל אביב שלי"
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ראו: דוד מורי, יסודה והתפתחותה של שכונת כרם התימנים בתל אביב, תהודה, 17, תשנ"ז-1997, עמ' 36.
- ^ גדעון ביגר, התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1934-1909, בתוך: מרדכי נאור (עורך), תל אביב בראשיתה: 1934-1909, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשמ"ד, עמ' 43-42.
- ^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 879.
- ^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1281.
- ^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1283.
- ^ בן-ציון דינור (עורך), ספר תולדות ההגנה, ג, ב, עמ' 1375.
- ^ ראו: המערכה על יפו, באתר מוזיאון האצ"ל בתש"ח.
|
 |
| השכונות שקדמו לתל אביב | ||
|---|---|---|
|
